תיקון לתקנות מחירי העברה
במבזק מס' 1982 מיום 5.7.2022 דיווחנו, בין היתר, על פרסום החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 261), התשפ״ב-2022 ("תיקון 261") (קישור לתיקון 261), בגדרו הורחבו דרישות התיעוד והדיווח במחירי העברה וכן נוסף סעיף 85ג לפקודת מס הכנסה (שכותרתו "דיווח ישות-אם בקבוצה רב־לאומית") הקובע חובת דיווח לחברת אם בקבוצה רב–לאומית שהיא תושבת ישראל.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון), התשפ"ב-2022, הכוללות מספר תיקונים בתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006, בהתאמה לתיקון 261.
להורדת התיקון לתקנות, לחצו כאן.
פודקסט בנושא מיסוי
רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס" שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.
להאזנה דרך ספוטיפיי, לחצו כאן.
להאזנה דרך אמזון פריים, לחצו כאן.
פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "עלות השחר"
הוראת-השעה
פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ג-2022 ("התקנות") (קישור לתקנות).
במסגרת התקנות תוקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 על-מנת לקבוע מנגנון פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "עלות השחר" בתקופה 2.8.2022–9.8.2022.
כך,נקבע, כי הפיצוי יינתן לעוסקים בגין אובדן שכר עבודה המשולם לעובדים באזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגָדר המערכת המקיפה את רצועת עזה העומדים בתנאים המפורטים בתקנות.
בנוסף, נקבע, כי בהתחשב במספר המצומצם יחסית של ימי הלחימה, הפיצוי במתווה זה יעמוד על סכום קצוב של 460 ₪ ליום עבודה לכל עובד.
עוד נקבע, כי תנאי הכרחי לפיצוי הוא תשלום שכר עבודה לעובד בימי הלחימה.
המערכת להגשת תביעות מקוּונות
שלשום (2.10.2022) פורסמה הודעת רשות המסים לפיה בעקבות התקנות דלעיל, נפתחה האפשרות להגשת תביעות מקוּונות לפיצויים ופורסמו ההנחיות והטפסים המקוּונים להגשת התביעה.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
ארכה להגשת תביעות למענק קורונה לחודשים ינואר–פברואר 2022
פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה לאור מיעוט ימי העבודה בחודש האחרון להגשת הבקשות בְּשל חגי תשרי, החליט מנהל רשות המסים, מר ערן יעקב, על מתן ארכה להגשת תביעות למענק תביעות סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון עבור החודשים ינואר–פברואר 2022 עד ליום 17.11.2022.
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בשל עיגול אחוז ניכוי מס במקור
שלשום (2.10.2022) ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין גומברג.
עניינה של ההחלטה בבקשה (מתוקנת) לאישור תובענה כנגד רשות המסים כייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), שעניינה בטענה לפיה המשיבה מנפיקה אישורי "תיאום מס" המביאים לגביית מס ביֶתֶר, וזאת כפועל יוצא מהחלטת המשיבה לעגל את שיעור המס שיש לנַכותו מההכנסה לאחוז השלם הקרוב, מבלי שהדבר מובא לידיעת הנישומים.
המשיבה, מנגד, טוענת, כי אישורי תיאום המס ממילא מונפקים על-בסיס הערכת העובד את הכנסתו הצפויה מהמעסיק העיקרי ומהמעסיקים הנוספים, כי אין בעיגול אחוז הניכוי, שמתבצע לפי חוק עיגול הסכומים, תשמ"ו-1985 ולעיתים מוביל לגביית יתר ולעיתים לגביית חסר, משום גביית מס שלא כדין, כאשר ממילא העובד רשאי להגיש בסוף השנה, ועל-בסיס הכנסותיו בפועל, דו"ח לשם קבלת החזר מס אם וככל ששילם מס ביֶתֶר.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, אישר את ניהול התובענה כייצוגית (קישור להחלטה).
השופט בורנשטין קבע – תוך שהוא מאבחן את נסיבות המקרה דנן מהמקרה שנדוֹן בעניין צדק פיננסי (ת"צ (מחוזי מרכז) 15249-11-19) כמו גם מהמקרה שנדוֹן בעניין samart rachakham (ת"צ (מחוזי מרכז) 17154-04-18) – כי פעולת המשיבה לפיה המערכת הממוחשבת שלה מעגלת את אחוז ניכוי המס לאחוז השלם הקרוב ובהתאם לאחוז מחושב זה מנוכה המס במקור על-ידי המעסיקים הנוספים, וזאת מבלי ליידע את ציבור הנישומים כי כך נעשה, מהווה, לכאורה, גבייה שלא כדין של מס במובן של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.*
* נזכיר, כי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [...]"; וכי עניינו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]".
בהתאם, הוסיף וקבע השופט, כי המבקש הוכיח, במידה הנדרשת לשלב מקדמי זה, את קיומה של עילת תביעה וכן הוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהשְאֵלה שבמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה;* כי התובענה דנא היא אכן הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, שכּן מדובר בעיקרו של דבר במחלוקת משפטית אשר תוצאותיה רלבנטיות לציבור רחב של נישומים; וכי התמלאו יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
* את הקבוצה הגדיר המבקש כקבוצת הנישומים שפנו לתיאום מס בתקופה הרלוונטית ונמסרו להם אישורים המורים על ניכוי מס בסכום שהוא מֵעבר לסכום שהָיה אמור להיות מנוכה על-בסיס הכנסתם הצפויה.
המבקש העריך את גודל הקבוצה כמונה 125,000 נישומים על-בסיס נתוני המשיבה לפיה קיימים כ-500,000 מבקשי תיאום מס, למחציתם עוגל אחוז הניכוי כלפי מעלה, ומתוכם מחצית הגישו דו"חות, כאשר נזקו של כל אחד מהם נע בין 1 ₪ ל- 1,000 ₪ ויותר בשנה, ובממוצע 100 ₪, כך שהערכת הנזק עומדת על סך 12,500,000 ₪ בשנה.
לאור כל האמור, קבע השופט בורנשטין, כי יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית וכי:
- הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא קבוצה הכוללת כל נישום אשר פנה בבקשה לתיאום מס במהלך 24 החודשים שקָדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והופק עבורו אישור המורה על ניכוי מס בשיעור שהוא פועל יוצא של עיגול האחוז כלפי מעלה בהתאם לשיטה בה נוהגת המשיבה לעניין זה;
- עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית הינן עשיית עושר ולא במשפט וגבייה שלא כדין וברשלנות;
- השְאֵלות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה הינן האם התנהלות המשיבה בהפקת אישורי תיאום מס המחושבים תוך עיגול אחוז הניכוי לאחוז השלם הקרוב, ללא גילוי שיטת חישוב זו לציבור הנישומים, היא התנהלות כדין, והאם על המשיבה להשיב לנישומים שבקבוצה את המס שנוכה מהם ביֶתֶר בְּשל עיגול האחוז כאמור;
- הסעד הנתבע הוא השבת הכספים שנגבו ביֶתֶר, המהווה פער בין הסכום שנוכה לבין הסכום שאמור היה להיות מנוכה בהתאם להכנסה הצפויה המדוּוחת של חברי הקבוצה, אלמלא שיטת עיגול אחוז ניכוי המס במקור.
התובענה נקבעה לדיון קדם משפט ליום 8.2.2023 כאשר במועד זה יותווה המשך ניהול ההליך.
יצוין, כי המשיבה טענה, בין היתר, כי בְּשל אי-מיצוי ההליך השומתי אין לאשר את בקשת האישור של המבקש, שכּן הוא לא הגיש בקשה להחזר מס בדו"ח המתייחס לשנת-המס הרלבנטית ולפיכך אין בידיה נתונים אודות חישוב המס הסופי בו הוא חייב ולא ניתן לקבוע כי הוא אכן שילם מס ביתר כנטען על ידיו.
השופט בורנשטין ציין, כי במסגרת פסק דינו בעניין מהילי (ת"צ (מחוזי מרכז) 20306-12-13) הביע דעתו לפיה ככלל אין מקום לאשר בקשה לתובענה ייצוגית בתחום דיני המס בטרם מיצה המבקש את המסלול "השומתי", וזאת תוך הפנייה לדברים שקבע השופט מ' אלטוביה בעניין גבע (מחוזי (ת"א) 30602/07).
אולם, הוסיף השופט בורנשטין, בעניין גבע הובהר, כי במקרים חריגים המעוררים שאלות בעלוֹת חשיבוּת עקרונית, ייתכן שראוי לאפשר לנישום לפְנות ישירות לבית-המשפט הרגיל, אף בטרם מוצה ההליך השומתי, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו.
במקרה דנא, קבע השופט, "מדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית אשר לטעמי ראוי להיכלל בגדר החריגים לכלל. בנוסף, סבורני כי משעה שעומדת על הפרק טענה לפיה המשיבה לא מסרה מידע רלוונטי לציבור, הרי שיש לנקוט בגישה מרחיבה גם באשר לתובע המייצג ולהעדר מיצוי ההליך השומתי" (פס' 66).
ערעור מע"מ ללא השגה קודמת
ביום 22.9.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין אחמד אבו סאלח.
עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש המשיב (מנהל מע"מ טבריה) לדחות על הסף את הערעור שהגיש המערער על שומת עסקאות שהוציא לו המשיב ביום 19.1.2022 לפיה עליו לשלם מע"מ בגין עסקאות שלא דוּוחו בסך כולל של כחצי מיליון ש"ח. זאת, מהטעם שהמערער הגיש ערעור על השומה ולא על החלטת המשיב בהשגה, שעה שזו כְּלל לא הוגשה על-ידי המערער וממילא לא נדוֹנה על-ידי המשיב.
המערער הודה שלא הגיש השגה על השומה שהוציא לו המשיב: בתחילה טען, כי הגיש את הערעור לאחַר שפנה למשיב אך לא זכה לקבל מענה לפנייתו ולכן החליט בלית ברירה להגיש את הערעור. ברם, בהמשך, טען המערער, כי לא הגיש השגה על השומה עֵקב "אי הבנה מצערת", כך לדבריו, וכי לנוכח עובדה זו ומשחָלף המועד להגשת השגה "נאלץ" להגיש ערעורו.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את בקשת המשיב ודחה את הערעור על הסף (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד קבעה, כי המערער לא הגיש למשיב השגה על השומה וחרף הודאתו בדבר חלוֹף הזמן הקבוע בחוק להגשת השגה אף לא פנה למשיב בבקשה מנומקת להארכת מועד.
בנסיבות אלו, קבעה השופטת, הערעור הוגש בניגוד לדין ודינו דחייה על הסף.