מבזקי מס

14/08/2022: פיצוי בגין מבצע "עלות השחר" | החלטות מיסוי חדשות בנושא מיסוי מקרקעין | תובענה ייצוגית נגד רשות המסים | החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי | שינויים באישורי ניכוי מס במקור | קורונה ועוד

פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "עלות השחר"

פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 ("טיוטת התקנות") (קישור לטיוטת התקנות).

במסגרת טיוטת התקנות מוצע לתקן את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 על-מנת לקבוע מנגנון פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "עלות השחר" בתקופה 2.8.2022–8.8.2022.
כך, מוצע לקבוע, כי הפיצוי יינתן לעוסקים בגין אובדן שכר עבודה המשולם לעובדים באזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגָדר המערכת המקיפה את רצועת עזה העומדים בתנאים המפורטים וכן לעובדים המתגוררים בכרם שלום או בנחל עוז שנעדרו מעבודתם בְּשל המצב הביטחוני.
בהתחשב במספר המצומצם יחסית של ימי הלחימה מוצע לקבוע, כי הפיצוי במתווה זה יעמוד על סכום קצוב של 430 ₪ ליום עבודה לכל עובד.
עוד מוצע לקבוע, כי תנאי הכרחי לפיצוי הוא תשלום שכר עבודה לעובד בימי הלחימה.

החלטות מיסוי חדשות בנושא בנושא מיסוי מקרקעין

מחלקת מיסוי מקרקעין בחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות:

החלטת מיסוי 3399/22 (החלטת מיסוי בהסכם) – העברת דירות לנאמנות (קישור להחלטה)
עניינה של החלטה זו בבני-זוג שבבעלותם דירות מגורים בישראל אשר משַמשות אותם ואת בני משפחתם ("הדירות").
בני-הזוג מעוניינים להעביר את רישום הבעלוּת בדירות על-שם עורך-דין ישראלי, אשר ישמש כנאמן שינהל את הדירות לטובתם של בני-הזוג ויחזיק בהן עבורם ("הנאמן" או "הנאמנות").
הנאמן אינו מורשה לבצע כל פעולה או העברה של הדירות ואין לו כל סמכות להפעיל שיקול דעת לגביהן, למעט פעולה שהיא לטובת בני-הזוג ורק לאחַר קבלת הוראות מפורשות בכתב מבני-הזוג. הנאמן לא יפיק כל הנאה כלכלית מהדירות למעט קבלת תשלום עבוּר השירותים שהוא נותן לבני-הזוג לטובת ניהול הדירות עבורם. כמו-כן, האחריות המלאה על הדירות מוטלת על בני-הזוג ואין ברישום הבעלוּת של הדירות על-שם הנאמן כדי להטיל עליו אחריות מכל סוג שהוא; ולנאמן לא תהיה כל אחריות בגין עלויות שתתהוונה כתוצאה מרישום הבעלוּת חזרה על-שם בני-הזוג (כלומר האחריות תחול במלואה על בני-הזוג).
כל אחד מהצדדים, הן הנאמן והן בני-הזוג, יכול לבטל את הסכם הנאמנות בהודעה בכתב ומראש של 90 יום לצד השני. 

> בפתח ההחלטה צוין, כי נאמנות, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), היא נאמנות שלהּ נהנה ספציפי, קונקרטי וידוע, ושהתקיימו לגבּיה שני תנאים מצטברים: האחד – פרוצדוראלי, אשר דורש מתן הודעה בדבר הנאמנות תוך 30 יום מיום הרכישה; והשני – מהותי, שבמסגרתו יש לבחון האם מתקיימים יחסי נאמנות בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק ובפסיקה.

לגופו של עניין, נקבע, כי הקניית הדירות לנאמנוּת על-ידי בני-הזוג (כיוצרים) ועבורם (כנהנים) לא תיצור אירוע מס חייב בהתאם להוראות החוק; וכי הבעלים המהותי של הדירות היו ונותרו בני-הזוג גם לאחַר רישום הבעלוּת של הדירות על-שם הנאמן שישמש כשלוח / מיופה-כוח בלבד וכמי שמוציא לפועל את רצון בני הזוג כנהנים, כמפורט בחלק העובדתי לעיל, מבלי שניתן לו כל שיקול דעת בעניין.
עוד נקבע, כי הקניית הדירות לנאמן תדוּוח למנהל מיסוי מקרקעין בהתאם להוראות החוק; מכירת זכויות במקרקעין אשר הוקנו לנאמן בימי חייהם של בני-הזוג תיחשב כמכירה על-ידי בני-הזוג כאשר יום ושווי הרכישה שיחולו במכירה יהיו אלו שהיו נקבעים אילו מכרו בני-הזוג את הזכויות במקרקעין בעצמם; כי מכירת הזכויות כאמור תחויב בדיווח בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק; כי בהורשת הדירות ממי מבני-הזוג (או שניהם) ליורשיהם במסגרת צוואה או ירושה על-פי דין, תחולנה הוראות סעיף 4 לחוק; וכי במקרה של מכירת הזכויות במקרקעין או החלפת הנהנים לאחַר אריכות ימיהם של בני-הזוג תחולנה הוראות החוק הנוגעות למכר זכויות במקרקעין בידי היורשים.

הובהר, כי הסכם נאמנות המאפשר שינוי, החלפת או הוספת נהנים, משמעותו יצירת "נאמנות מסגרת" שאינה נאמנות לפי החוק; וכפועל יוצא מכך, העברה לנאמן וכן העברה מהנאמן לנהנה ייחשבו, כל אחד מהם, כמכירה לפי הוראות החוק וסעיף 69 לחוק לא יחול בהעברות מסוג זה.

לבסוף, צוין, כי החלטת המיסוי דנה בהיבטי מיסוי מקרקעין בלבד ואין באמור בה כדי לפגוע בסמכויותיו של פקיד-השומה בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

החלטת מיסוי 7706/22 (החלטת מיסוי שלא בהסכם) – חישוב ליניארי מוטב וביצוע פריסה במכירת דירה שנרכשה במסגרת חילוף זכויות במקרקעין (קישור להחלטה)
עניינה של החלטה ביחיד שהיה הבעלים של דירת מגורים א ("דירת המגורים הישנה") שנמכרה על ידיו בשנת 2006.
בשנת 2007 רכש אותו יחיד דירת מגורים אחרת ("דירת המגורים החדשה").
במסגרת מיסוי מכירת דירת המגורים הישנה ומיסוי רכישת דירת המגורים החדשה, הצהיר היחיד, כי רכש את דירת המגורים החדשה כ"דירת מגורים חלופית" לדירת המגורים הישנה, וזאת בהתאם להוראות פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין* והוענק לו פטוֹר חלקי ממס שבח במכירת דירת המגורים הישנה מכוח סעיף 49יב לחוק** ופטוֹר חלקי ממס רכישה ברכישת דירת המגורים החדשה מכוח סעיף 49יז לחוק.***

* פרק חמישי 3 הוסף לחוק מיסוי מקרקעין במסגרת תיקון 50 (קישור לתיקון) וזאת כהוראת שעה שהוארכה במסגרת תיקון 66 (קישור לתיקון) עד ליום 31.12.2010 ופקעה באותו יום.
** סעיף זה קבע כדלקמן:
"(א) מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים (בסעיף זה - דירת המגורים הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחילוף דירת המגורים הנמכרת (בסעיף זה – דירת המגורים החלופית);
(2)   שווי דירת המגורים החלופית לא פחת משווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת;
(3)   המכירה אינה לקרוב; לעניין זה –
'קרוב' – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
'שליטה' – כמשמעותה בסעיף 2 ובשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום 'רובו של הון המניות' ייקרא '20% או יותר של הון המניות' ובמקום 'את רובו של הסכום' ייקרא '20% או יותר של הסכום'.
(ב) (1) במכירת דירת המגורים הנמכרת, שהתקיימו לגביה תנאים האמורים בסעיף קטן (א) למעט התנאי האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות סעיף 49יא(ג), בשינויים המחויבים;
(2) עלה שווי דירת המגורים החלופית על שווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת, יחולו הוראות סעיף 49יא(ד), בשינויים המחויבים."
*** סעיף זה קבע כדלקמן:
(א) ברכישה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא זכות חלופית, ישולם מס רכישה כאמור בסעיף 9, ואולם על חלק מהזכות החלופית ששוויה כשווי הזכות הנמכרת הפטורה, ישולם מס רכישה בשיעור 50% ממס הרכישה החל עליה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות."

בכוונתו של היחיד למכור את דירת המגורים החדשה ועל-כן רשות המסים התבקשה לאשר במסגרת ההחלטה, כי במכירת דירת המגורים החדשה יהיה היחיד זכאי לחישוב ליניארי מוטב בהתאם להוראות סעיף 48א(ב2) לחוק. זאת, למרות האמור בסעיף 49טז.*

* סעיף 49טז לחוק קבע כדלקמן:
"(א) (1) במכירת הזכות החלופית, הקרקע החקלאית החלופית, דירת המגורים החלופית והזכות למגורים בבית אבות (בסעיף זה – הזכות החלופית במקרקעין), לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס;
[...]
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מי שרכש דירת מגורים חלופית כאמור בסעיף 49יב (בסעיף זה – רוכש דירה) לא יהא זכאי לפטור ממס במכירתה לפי פרק חמישי 1. 
[...]"

עוד התבקשה הרשות לאשר, כי במכירת דירת המגורים החדשה, יהיה היחיד זכאי לבצע חישוב של חבות מס השבח בדרך של פריסה בהתאם להוראות סעיף 48א(ה) לחוק.

> במסגרת ההחלטה נקבע, כי מי שביצע חילוף של דירות מגורים ובחר להינות מהטבות המס מכוח פרק חמישי 3 לחוק (דוגמת היחיד מושא ההחלטה), לא היה זכאי למכור את הדירה החלופית בפטוֹר ממס שבח, מלא או חלקי, ולכן בהתאם ללשון ולתכלית הוראת סעיף 49טז לחוק הוא אינו זכאי לחישוב ליניארי מוטב.

עם זאת, נקבע בהחלטה, כי במכירת דירת המגורים החדשה ניתן לבצע פריסה של השבח הריאלי בהתאם להוראות סעיף 48א(ה) לחוק, שכּן הפריסה כאמור אינה מהווה מנגנון למתן פטוֹר או הטבה במס במובן בו עוסק סעיף 49טז לחוק.

תובענה ייצוגית נגד רשות המסים

פסק-הדין החלקי

במבזק מס' 1957 מיום 6.1.2022 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין החלקי של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים) בעניין עודד כהנא.

עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות ("בקשת האישור"​) שהגיש מר עודד כהנא – עו"ד במקצועו, המשַמש כיועץ המשפטי של חברת בזק בינלאומי ועובד שכיר שלה – שעניינה בטענה לפיה המשיבה (רשות המסים בישראל) נוהגת שלא כדין בשעה שהיא נוקטת בהליכי גבייה מנהליים כלפי נישומים בְּשל עיצומים כספיים שהוטלו בגין אי-משלוח דו"חות מקוּונים.*

* נזכיר, כי ביום 30.12.2018 ניתנה החלטתו של בית-המשפט בבקשה שהגישה רשות המסים לסילוק על הסף של התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. זאת, בטענה, כי גביית עיצום כספי אינה באה בגֶדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
בית-המשפט דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

במקור, כללה בקשת האישור את שתי העילות הבאות:
הראשונה, נקיטה בהליכי גבייה מנהליים, בין היתר על דרך של הטלת עיקול על מי מחברי הקבוצה, מבלי שקָדמה לכך כל התראה ו/או הודעה ובניגוד לסעיף 4(1) לפקודת המיסים (גביה)* ("העילה המקורית הראשונה");

* הוראה זו קובעת, כי "הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד מחוז כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן".

השנייה, הטלת עיצומים כספיים על נישומים, לראשונה לאחַר למעלה משלוש שנים ממועד גיבוש העילה להטלת עיצום כספי, וזאת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 7.1002* ("העילה המקורית השנייה").

* להורדת ההנחיות, לחצו כאן.

בהמשך, תוקנה בקשת האשור והעילות הוגדרו על-ידי המבקש כדלקמן: 
הראשונה, נקיטה שלא כדין בהליכי גביה מנהליים, לרבות על-ידי הטלת עיקולים על חברי הקבוצה, בניגוד לסעיף 4(1) לפקודת המסים (גביה), וזאת כתוצאה משני מחדלים של המשיבה: (א) הפרת החובה לשלוח הודעות והתראות לנישומים לכתובתם העדכנית לפי חוק עדכון כתובת תשס"ה-2005 ("חוק עדכון כתובת"); (ב) נקיטה בהליכי גביה מנהליים כנגד נישומים חרף העובדה שלא קיבלו מהמשיבה התראה, בְּשל תופעת "הדואר החוזר" בהיקפים גדולים שהמשיבה ידעה עליה ("העילה המתוקנת הראשונה");
השנייה, הטלת עיצומים כספיים על נישומים בשיהוי ניכר ובניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.0003,* הקובעת שלא ניתן להטיל עיצום כספי על נישום בחלוֹף 18 חודשים ממועד גילוי ההפרה ("העילה המתוקנת השנייה").

* להורדת ההנחיות, לחצו כאן.

לטענת המשיבה, דין בקשת האישור על עילותיה השונות להידחות לגופן.
לחילופין, ומטעמי זהירות, ביקשה המשיבה, כי פעולותיה ביחס לשתי העילות תיחשבנה כחדילה, הגם שלגישתה הדבר נעשה ללא זיקה לבקשת האישור.*

* יצוין, כי בראשיתם של דברים, במענה לבקשת האישור הראשונה, הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף, שהתבססה בעיקרה על הטענה כי גביית עיצום כספי אינה באה בגֶדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות.**
** סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [...]". ואילו עניינו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]".

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קבע כי הגם שהבקשה מתאימה להיות נדונה לפי חוק תובענות ייצוגיות, יש לקבל את טענתה החלופית של הרשות לפיה היא שינתה את התנהלותה ביחס לשתי העילות המתוקנות ובנסיבות אלו יש לראות בפעולותיה אלו כחדילה.
בהתאם, הבקשה נדחתה (קישור לפסק-הדין החלקי).

השופט בורנשטין קבע, כי החדילה בשתי העילות המתוקנות עמדה בתנאי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (שעניינו בחדילת הרשות)* וכי קיימת זיקה, ולוּ בעקיפין, בין בקשת האישור לבין החדילה בשתי העילות. 

* יצוין, כי הרשות ביקשה וקיבלה ארכה לגבי העילה השנייה, ראו פס' 67 לפסק-הדין.

בהתאם, ועל-מנת שהתמונה העובדתית תהיה מלאה ושלמה, ובטרם מתן פסק-דין סופי שיתייחס גם לעניין הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא כוחו, הורה השופט בורנשטין, כי המשיבה תמסור בתצהיר, בתוך 30 יום, את הנתונים הבאים:
ביחס לעילה המתוקנת הראשונה – נתונים בדבר היקפה של תופעת אי-שליחת דברי דואר לכתובות למשלוח דואר הרשומות במרשם האוכלוסין, בהתאם לחוק עדכון כתובת, ולגבי תופעת "הדואר החוזר" בשנתיים שקדמו לחדילה;
ביחס לעילה המתוקנת השנייה – נתונים אודות היקף הכספים שנגבו באופן החורג מ-18 חודשים, ואודות היקף העיצומים הכספיים שהוטלו ובוטלו, בשנתיים שקָדמו לחדילה, וכן פירוט ספציפי אודות הסכומים שנגבו בתקופת ההארכה שהתבקשה.

פסק-הדין המשלים

ביום 2.8.2022 ניתן פסק-הדין המשלים של בית-המשפט, וזאת לאחַר שהמשיבה מסרה לבית-המשפט את הנתונים המבוקשים ולאחַר שהצדדים הגישו את טיעוניהם ביחס לגמול ושכר-הטרחה.

השופט בורנשטין הציג את השיקולים שעמדו לנגד עיניו לצורך קביעת הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא כוחו (ראו פס' 10 ו-11 לפסק-הדין) וקבע, כי בנסיבות העניין לא מצא לפסוֹק גמול ושכר-טרחה כאמור לפי שיטת האחוזים, אלא סך של 25,000 ש"ח כגמול וסך של 550,000 ש"ח (בצירוף מע"מ) כשכר-טרחה.
עוד קבע השופט, כי נוכח החדילה, התובענה והבקשה לאשרהּ כייצוגית נדחות.

להורדת פסק-הדין המשלים, לחצו כאן.

מחזור טענות בערר מיסוי מקרקעין

ביום 31.7.2022 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין סיסמופ טכנולוגיות בע"מ.

עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, למחוק על הסף את כל טענות העוררת בערר דנן שעניינן פגם או אי-קיום הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין בערר קודם שהתנהל בין הצדדים (ו"ע 64548-11-19) ("הערר הקודם") כן למחוק את הטענות שהועלו על-ידי העוררת בקשר לשומה נשוא הערר הקודם.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת א' וינשטיין (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' סימון ומר א' שר), קיבלה את בקשת המשיב (קישור להחלטה).

החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2020 (79 החלטות) על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנָסַת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר.

להורדת הקובץ, לחצו כאן.

שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור

פורסמה הודעתה של גב' ענת סרוסי, סמנכ"לית לגבייה – שעם ברשות המסים, לפיה ביום 1.1.2023 ייכנסו לתוקף מספר שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור: אפשרות חדשה לזיהוי על פי מספר ישות (תעודת זהות, מספר חברה או מספר שותפוּת), שינוי בסוגי התשלום הכלולים בכל סעיף והפרדת אישור ניכוי מס במקור מאישור גופים.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

הכנסות המדינה ממסים (ינואר 2021 – יוני 2022)

רשות המסים פרסמה סקירה של התפתחות הכנסות המדינה ממסים בשנת 2021 ובמחצית הראשונה של שנת 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחַר המשבר של שנת 2020 ובכלל זאת הגידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין ושוק ההון והכנסות מרווחי הון ואופציות לעובדים.

למַעבר לסקירה, לחצו כאן.

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 10 החלטות חדשות של ועדות-הערר: