אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

היוון קצבת פרישה לגמלאי צה"ל

במבזק מס' 1875 מיום 23.9.2020 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הנחיותיהן ("ההנחיות המקוריות") של רו"ח רחלה אקוקה, מנהלת מחלקת שומה פרט בחטיבת שומה וביקורת ברשות המסים ושל רו"ח רונית כהן, מנהלת מחלקת קופות גמל בחטיבה המקצועית ברשות (קישור להנחיות המקוריות).
עניינן של ההנחיות באופן חישוב הפטוֹר ממס לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה לגבי גמלאי צה"ל שבחרו להַוון את קצבת הפרישה בהתאם לתקנות שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות) (היוון קיצבאות ותביעות נגד צד שלישי), תש"ל-1970 ושלגביהם הופסק או הופחת הניכוי החודשי מכוח תקנה 6א(א) לתקנות האמורות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רו"ח רונית כהן פרסמה נוסח מעודכן של ההנחיות ("ההנחיות החדשות") המחליפות את ההנחיות המקוריות (קישור להנחיות החדשות).

למיטב ידיעתנו, ההנחיות החדשות פורסמו בעקבות תביעה נגד רשות המסים שהוגשה על-ידי צוות – ארגון גמלאי צה"ל (ע"ר) ואח' לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (ה"פ 62574-06-20) והֶסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים (לא פורסם).

מערכת מקוּונת לוועדה רפואית לפטוֹר ממס

רשות המסים והמוסד לביטוח הלאומי, בסיוע מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, השיקו שירות משותף מקוּון חדש, המאפשר ללקוחות המבקשים שוועדה רפואית תקבע את שיעור הנכות לצורך הקלוֹת במס בגין מוגבלוּת רפואית, לנהל את תהליך הגשת הבקשה ללא צורך בהגעה פיזית למשרדים, תוך התנהלות מול שני הגופים במערכת מקוּונת אחת.
המערכת החדשה, שנקראת "מערכת מקוונת לוועדה רפואית לפטור ממס", מאפשרת הגשת בקשה לוועדה רפואית לפטוֹר ממס הכנסה באופן מקוּון, העברתה בממשק ישיר למס הכנסה ולביטוח הלאומי יחד עם כל המסמכים הנלווים, דו-שיח מקוּון עם מס הכנסה והביטוח הלאומי בנוגע לטיפול בבקשה, חיווי מלא ללקוח על סטטוס הבקשה, קליטה מקוּונת של החלטת הוועדה, הטמעת החלטת הוועדה במערכות ומתן אישורים באזור האישי ללקוח, בשני הארגונים.

למַעבר למערכת, לחצו כאן.

אורכות להגשת דוחות לשנת-המס 2021

פורסמה הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות לשנת-המס 2021 – הֶסדר האורכות למיַצגים.

ההודעה מפרטת, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים לשנת-המס 2021 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם נציגי הלשכות המקצועיות.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

חילוט מטבעות דיגיטליים

שלשום, 28.3.2022, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין שי שלום סיבוני.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישו מדינת ישראל, רשות המסים ופקיד-שומה חיפה על החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתן הורה בית-המשפט למדינה להעביר לידי המשיב מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין ואתריום אותם פדה, חֵלף חילוטם, בהתאם להסדר הטיעון עִמו.
זאת, על רקע העליה המהותית בשערם של המטבעות הדיגיטליים בין מועד עריכת הֶסדר הטיעון (שבסגרתו "קוּבּע" השער האמור) לבין מועד הפדיון.

בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה נ' הנדל (בהסכמת השופטים ג' קרא ו-א' שטיין), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

וכך סיכם המשנה לנשיאה הנדל את חוות דעתו: "המדינה התחייבה שהמשיב יקבל לידיו את המטבעות הווירטואליים לאחר פדיונם, במובן זה שהעיקול הראשון אינו תופס אותם ואינו מונע את העברתם אליו. כמו כן, לנוכח נסיבות המקרה, קיימת מניעה על הטלת עיקולים על ידי רשות המיסים ופקיד השומה, שיסכלו את קיום התחייבות המדינה, שבעקבותיה שינה המשיב את מצבו לרעה. לו ביקשה המדינה להתנות השבה של רכוש התפוס על ידה, היה עליה לעשות זאת באופן מפורש במסגרת הסדר הטיעון. אין במאפייניהם הייחודיים של מטבעות ווירטואליים כדי לעלות או להוריד בעניין זה."

מיסוי אגודה שיתופית והגשת דוחות מתַקנים

כידוע, אגודה שיתופית נכללת בגֶדר המונח "חברה" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ועל-כן הכנסתה החייבת כפופה למס בשיעור 23% (נכון לשנת-המס 2022) כקבוע בסעיף 126 לפקודה.

עם זאת, פקודת מס הכנסה קובעת ארבע הוראות ספציפיות באשר למיסוי הכנסת האגודה השיתופית, המביאות בחשבון את אופיָה הייחודי של האגודה השיתופית:
האחת – ההוראה הקבועה בסעיף 62 לפקודת מס הכנסה ולפיה לעניין הפקודה דינה של אגודה שיתופית שסוּוגה כאגודה שיתופית חקלאית לענין פקודת מס הבולים, יהיה בשנת-מס פלונית כדין שותפוּת,* אם האגודה תבעה כך בדו"ח השנתי לאותה שנת-מס, המפַרט את שמותיהם ומענם של חבריה ואת החֵלק המגיע לכל אחד מהם בהכנסתה החייבת באותה שנת-מס, ובלבד שהחלטה על תביעה כאמור נתקבלה באסיפה הכללית של האגודה בהתאם לתקנותיה וניתנה לה הסכמתם בכתב של רוב חברי האגודה.

* כזכור, שותפוּת כפופה להוראות סעיף 63 לפקודה.

השנייה – הוראת סעיף 17(9) לפקודה, הקובעת הֶסדר מצומצם יותר מההסדר הקבוע בסעיף 62 לפקודה (אך מטרתו ותוצאתו דומה*) המתירה לאגודה בניכוי סכומים שהִחזירה לחבריה בתור הטבה שנתית, לפי יחס עסקאותיה עם כל חָבר ובלבד שלא יוּתר ניכוי בסכום העולה על אותו חלק מהכנסתה החייבת לפני החזרת ההטבה, שיָחסו לכלל הכנסתה החייבת הוא כיחס סכום עסקאותיה עם חבריה לסך כל עסקאותיה; שההטבה ניתנה לחברים תוך תשעה חדשים מתום שנת החשבון שאליה היא מתייחסת או במועד מאוחר יותר שקבעוֹ מנהל רשות המסים; ושההטבות תיחשבנה כאילו נתקבלו על-ידי החברים ביום תום שנת החשבון שאליה הן מתייחסות.

* דהיינו, מיסוי חלק מהכנסות האגודה השיתופית בידי חבריה בהתאם לשיעורי המס החַלים עליהם.

השלישית – ההוראה הקבועה בסעיף 9(3) לפקודה הפוֹטרת ממס "הכנסתה של אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי עסקיה של האגודה הם בהספקת טובין, ציוד או שירותים לשימוש ביתי או פרטי בלבד, ולא לצורך עסקו או משלח-ידו של אותו חבר או אדם".
ואילו ההוראה הרביעית, המנויה בסעיף 129 לפקודה,* קובעת שיעור מס חברות מופחת (20%) לגבי הכנסתה החייבת של אגודה שיתפוית שמתקיימים לגבּיה התנאים המפורטים באותו סעיף.

* וכך נקבע באותו סעיף:

"(א) אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר בה הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, ושעסקיה כאמור מרביתם הם שיווק או עיבוד של התוצרת החקלאית של חבריה, תהא חייבת במס בשיעור של 20% על אותו חלק מהכנסתה החייבת הנובע מאחד מאלה:

(1) שיווק או עיבוד של התוצרת החקלאית של חבריה;

(2) הספקת תשומות וציוד חקלאיים של חבריה;

(3) הכנסתה מחקלאות, ובלבד שיותר מ-90% מהכנסות חבריה מחקלאות מקורם בשיווק תוצרת חקלאית באמצעותה;

הסכום שעליו יחול שיעור מס מופחת כאמור לא יעלה על 3% ממחזור עסקיה באותה שנה, אך רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להגדיל בצו את השיעור האמור.

(ב) אגודה שיתופית שחילקה או החזירה לחבריה, במישרין או בעקיפין, רווחים שעליהם שילמה מס מופחת עקב הוראות סעיף קטן (א), תהא חייבת לשלם את סכום המס בשיעור שהופחת כאמור תוך 30 יום מיום החלוקה או ההחזרה.

(ג) בסעיף זה –

(1) 'אגודה שיתופית' – אגודה שיתופית שחבריה הם אגודות שיתופיות או יחידים, ש-51% מחבריה, הכנסתו של כל אחד מהם מרביתה היא מחקלאות, ובלבד שמספר החברים לא יפחת –

(א) מ-40 אם החברים הם יחידים בלבד;

(ב) מ-5 אגודות שיתופיות שהמספר הכולל של חבריהן כאמור הוא 200 לפחות, אם החברים הם אגודות שיתופיות בלבד;

(ג) מ-30 יחידים ו-5 אגודות שיתופיות, אם החברים הם יחידים ואגודות שיתופיות ביחד;

(2) 'חבר' – כולל מועמד לחברות שלא תמה שנה לתקופת מועמדותו."

במבזק מס' 1882 מיום 12.11.2020 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין בית הגדי אגודה שיתופית חקלאית.
נזכיר, כי באותו מקרה, התגלעה מחלוקת בין המערערת – אגודה שיתופית שבהּ 95 חברים אשר מרביתם אינם עוסקים בחקלאות – לבין המשיב (פקיד-שומה באר-שבע) באשר לתחולת הוראות סעיף 62 ו-17(9) לפקודה.
מחלוקת נוספת בין הצדדים התגלעה באשר לשאלת זכאותה של המערערת להגיש דוחות מתַקנים תוך החלת הוראות סעיף 62 לפקודה בדיעבד.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וכי ביום א, 27.3.2022, ניתן פסק-הדין בערעור.
בהמלצת בית-המשפט, המערערת חזרה בה מערעורה והוא נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

הפקדת ערובה בערעור מס הכנסה

ההחלטה מיום 30.1.2022

במבזק מס' 1962 מיום 6.2.2022 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מואלם.

המערער היה בעלים של רשת מאפיות ברמת גן ובסביבתה, הָחל משנות ה-80 (מאפיית אבא הילל ומאפיית קריניצי).
בכל אותן שנים, המערער לא הגיש דוחות מס ולא שילם מס.
בשנים 1998 ו-2002 קבע המשיב (פקיד-שומה גוש דן) למערער שומות לפי מיטב השפיטה בהיעדר דוח לפי סעיף 145(ב) לפקודת מס הכנסה לשנות-המס 1996 ו-1997–2000, בהתאמה.
המערער לא שילם את המס בגין השומות שיצאו לו.
כמו-כן, המערער לא הגיש דוחות מס לשנות-המס 2001–2009 והמשיב לא הוציא לו שומות לפי מיטב השפיטה לשנים אלו.
בשנת 2016, בעיצומה של חקירה פלילית שנערכה נגד המערער, הגיש המערער דוחות מס לשנים 1994–2015.
המשיב דחה את האמור בדוחות והוציא שומות, בין היתר, לשנות-המס 2001–2015 .
המערער הגיש ערעור על השומות שהוצאו לו וטען, כי השומה לשנות-המס 2001–2009 התיישנה.
לטענת המערער,יש מקום לערוך דיון מקדים בטענת ההתיישנות, שכּן מדובר, לדבריו, בבירור עובדתי פשוט, צר, ממוקד ושאינו חופף לבירור העובדתי הנוגע לערעור לגופו של עניין.
המשיב, לעומת זאת, טען, כי טענת ההתיישנות עולה ביחס לחֵלק משנות-המס שבמחלוקת, כך שאין בהכרעה בשאלת ההתיישנות להביא לסיום ההליך. עוד טוען המשיב, כי לבירור הטענה יידרש בירור עובדתי נרחב שהוא גם חופף ליתר טענות המערער.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה לקיום דיון מקדמי בטענת ההתיישנות (קישור להחלטה).

השופטת סרוסי התייחסה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בנק דיסקונט (רע"א 6552/20) וקבעה, כי במקרה דנא מדובר במצב בו הבירור העובדתי של התביעה לגופה עשוי להקרין על בירור שאלת ההתיישנות; וכי קיום הדיון המקדמי לא ייַתר את הֶמשך ההליך אלא רק יהווה עוד משוכה בדרך לפסק-הדין ואף יש סיכוי לא מבוטל כי העדים הנדרשים לצורך בירור הסוגיה המקדמית גם יידָרשו בהמשך ההליך, באופן שיביא להכבדה עליהם ולפגיעה ביעילוּת ההליך.

לאור זאת, קבעה השופטת סרוסי, כי בנסיבות העניין קיום דיון מקדמי בשאלת ההתיישנות רק יסרבל ויעכב את הדיון שלא לצורך.

עם זאת, השופטת הוסיפה והציעה למשיב לשקול בכובד ראש את הֶמשך ניהול ההליך ביחס לשנות-המס 2001–2009 ואף יתייחס לשאלות שהתעוררו במסגרת החלטתה.

ההחלטה הנוספת בנושא הפקדת הערובה

ביום 20.3.2022 ניתנה החלטתה של השופטת סרוסי בבקשה שהגיש המשיב להורוֹת למערער להפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות המשיב. זאת, מהטעם שסיכויי הערעור קלושים ואם יידחה הערעור לא יהיה ניתן לגְבות מהמערער את הוצאות המשפט.

המערער התנגד לבקשה, בטענה כי חיובו בהפקדת ערובה יפגע בזכותו לגישה לערכאות משפטיות וכי רק במקרים קיצוניים יהיה מקום לעשות כן.
עוד טען המערער, כי הוא נמצא במצב כלכלי חמוּר וחי כיום מקצבת ביטוח לאומי, וכי קיים סיכוי סביר ביותר כי בית-המשפט יפסוק ששנות-המס 2001–2009 התיישנו.
לחלופין, טען המערער, כי אף אם יימצא כי יש מקום להורוֹת על הפקדת ערובה כלשהי, יש להורוֹת על הפקדת סכום סביר אשר לא יהווה חסם בפני זכותו לגישה לערכאות.

השופטת סרוסי קיבלה את בקשת המשיב באופן חלקי ללא צו להוצאות (קישור להחלטה).

בראשית הדברים, נדרשה השופטת סרוסי לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (שחלה בערעורי מסים מכוח תקנה 9(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), התשל"ט-1978) לפיה "(א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה".
השופטת ציינה, כי הגם שבמסגרת התקנה לא פורטו השיקולים שעל בית-המשפט להביא בחשבון במסגרת הבּחינה אם יש לצַוות על תובע לתת ערובה, אם לאו, השיקולים שעוצבו בפסיקה ביחס לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר עָסקה גם היא בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, נכונים גם ביחס לגרסתה הנוכחית של ההוראה, וההבדל בין התקנות מתמצה בתוצאות ההימנעות מהפקדת הערובה – מחיקת התביעה או דחייתה.
לדבריה, בית-המשפט העליון מנה בעניין נעמאת (רע"א 2142/13) את השיקולים המרכזיים הרלבנטיים לעניין חיוב תובע בשר ודם בהפקדת ערובה ושיקולים אלה הינם משני אשכולות: האחד, תושבוֹת-חוץ ואי-ציון מען עדכני בכתב התביעה; והשני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע.
עוד נקבע בפסיקה, כי במקרה של תובע בשר ודם, הפקדת הערובה תהא החריג והיא תיעשה רק במקרים חריגים.

לגופו של עניין, קבעה השופטת סרוסי, כי בנסיבות העניין יש לחרוג מהכלל ולהורוֹת למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיב, אך זאת רק ביחס לחֵלק הערעור הנוגע לשנות-המס 2010–2015.
בהתאם, נקבע, כי המערער יפקיד ערובה בסך של 15,000 ש"ח תוך 21 יום; וכי אי-הפקדת הערובה במועד תביא למחיקת הערעור ביחס לשנות-המס 2010–2015.

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 3 החלטות חדשות של ועדות-הערר:

ההחלטה בעניין עבד אלראזק עראד (קישור להחלטה);
ההחלטה בעניין צובן בע"מ (קישור להחלטה);
ההחלטה בעניין טאהא סודקי – קייטרינג רסטל (קישור להחלטה).