אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

נדב הכהן ז"ל

נדב הכהן ז"ל הלך לעולמו.

נדב ז"ל, רואה-חשבון במקצועו ומשפטן בנפשו, היה בין מומחי המס הבולטים בישראל שפרסם מאות כתבות ומאמרים שצוטטו על-ידי בתי-המשפט כמו גם ביקורות נוקבות על עיוותי המס השונים, היה פעיל בלשכת רואי-חשבון בישראל (ובכלל זאת ערך את הבטאון "מיסים ומעשים") ונמנה עם נציגיה הקבועים בוועדת-הכספים בכנסת, שימש כחבר בוועדת-ערר מיסוי מקרקעין ועוד.

לצד היותו מומחה מס יצירתי, היה נדב ז"ל אדם מבריק, שנון, נעים הליכות, צנוע ומעל הכל מענטש אמיתי.

יהי זכרו ברוך.

נפתחה המערכת להגשת דוחות שנתיים ליחידים לשנת-המס 2021

רשות המסים הודיעה על פתיחת המערכת להגשת דוחות שנתיים ליחידים לשנת-המס 2021 בסביבת האינטרנט ובמערכת המיַיצגים.

במערכת ניתן לבחור באפשרות להגיש דוח מקוּון מלא, בצירוף המסמכים המאמתים, ובכך ליַיתר את הצורך להגיע למשרדים.
הגשה מקוּונת מלאה מאפשרת, כך על-פי ההודעה, טיפול מהיר בדוחות וקבלת החזר מס בפרקי זמן קצרים.

למַעבר למערכת, לחצו כאן.

חשבוניות מקוּונות ללקוחות פלסטינים

רשות המסים בישראל, בשיתוף משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, הֵחלה בפיילוט למערכת חדשה שתאפשר לעוסקים ישראלים להפיק באופן מקוּון חשבוניות מס התחשבנות (חשבוניות I) לעוסקים, מלכ"רים או מוסדות כספיים רשומים ברשות הפלסטינית.
במקביל, יתקיים ברשות הפלסטינית פיילוט זהה, במסגרתו יפיקו חייבים במס ברשות הפלסטינית חשבוניות מס התחשבנות (חשבוניות P) מקוּונות לעוסקים בישראל.

בשלב הראשון ההשתתפות בפיילוט הינה וולונטרית אך כרוכה במחויבות מצד העוסק לפעול רק במערכת החדשה. הפיילוט מתוכנן להימשך כ-6 חודשים, ואם אכן יוגדר כמוצלח, שיטה זו תוחל על כלל העסקאות בין העוסקים בישראל לעוסקים ברשות הפלסטינית.
כך, אם וככל שהשיטה החדשה תאומץ בדין, אזי הָחל מפרסום הוראות בעניין זה ברשומות ניתן יהיה להפיק חשבוניות I אך ורק באמצעות יישום זה וכל חשבוניות ה-I המודפסות (כפנקס או חשבוניות בדידות) שהוקצו לעוסקים ולא נעשה בהן שימוש – תיפסלנה ותהיינה אסורות לשימוש; ובמקביל, לא ניתן יהיה לקזז מע"מ תשומות על סמך חשבוניות P שהופקו שלא באמצעות המערכת, שתתקבלנה מספקים פלסטינים והתאריך המופיע בהן מאוחר מיום תחולת ההוראה.

למַעבר להודעת רשות המסים בעניין זה, לחצו כאן.

פיצול אופקי של חברה עם שני סוגי מניות

מחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית שברשות המסים פרסמה החלטת מיסוי (בהסכם) חדשה (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת בשני תחומי פעילות הקשורים לענף הפיננסים: שירותי חיתום והפצת ניירות-ערך ("פעילות החיתום") ושירותי ייעוץ בקשר לגיוס חוב והון בישראל ("פעילות הייעוץ"). כל אחת מהפעילויות הנ"ל מהווה פעילות כלכלית עצמאית, ממשית ומתמשכת, שההכנסות ממנה מתחייבות במס על-פי הוראות סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
הון מניותיה של החברה מורכב משני סוגי מניות: מניות מסוג א' ומניות מסוג ב'.
מניות החברה מוחזקות בידי שתי חברות פרטיות, תושבות ישראל, כאשר לכל אחת מהן פעילות עסקית עצמאית מלבד ההחזקה במניות החברה: חברה אחת מחזיקה ב-80% ממניות סוג א' וב-100% ממניות סוג ב'; ואילו החברה השנייה מחזיקה ב-20% ממניות סוג א'.
בכוונת החברה ובעלוֹת מניותיה לפצל את כל הנכסים וההתחייבויות הקשורים לפעילות הייעוץ לחברה חדשה אשר תוקם במיוחד לצורך הפיצול, בהתאם להוראות סעיף 105א(1) לפקודה.
במסגרת הפיצול יועברו גם עובדים, הקשורים לפעילות המועברת, לרבות כל ההתחייבויות הסוציאליות בגינם.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, בין היתר, כי הפיצול אכן עומד בתנאים המפורטים בסעיף 105ג(א)(1) ו-(5) לפקודת מס הכנסה ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בפרק הרביעי לחלק ה2 לפקודה כמו גם התנאים שנקבעו בהחלטה.
עוד, ובין היתר, נקבע, כי מועד הפיצול יחול בתום שנת-המס הרלבנטית, כמפורט בבקשה.

עתירה כנגד חוקיות הדרישה להצהרת הון וכנגד תקנות שווי השימוש ברכב

מבוא

במבזק מס' 1962 מיום 6.2.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהוגשה על-ידי רו"ח ויויאן שוקייר כנגד חוקיותה של דרישת רשות המסים להגשת הצהרת הון.
בגדרהּ של העתירה, טענה העותרת – רואת-חשבון בהכשרתה, עובדת כשכירה וכן בעלת שליטה בחברה פרטית – כי דרישת רשות המסים להגשת הצהרת הון (מכוח סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה) מנוגדת לזכותה החוקתית לפרטיות שמעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ("חוק היסוד")* ואינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה בסעיף 8 לחוק היסוד.**

* סעיף זה קובע כדלקמן:

"(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."

** סעיף זה קובע, כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

ואילו במבזק מס' 1964 מיום 16.2.2022 דיווחנו על פסק-דין נוסף של בג"צ בעתירה אחרת שהוגשה על-ידי רו"ח שוקייר ואשר עניינה בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (שוי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 ("תקנות שווי השימוש"), הקובעת כללים להערכת שווי השימוש ברכב שמעביד מעמיד לרשותו של עובד לצורך חיובו במס הכנסה בהתאם לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
בגדרהּ של העתירה, טענו העותרות – חברת ניוויז'ן שרות מוניציפאלי בע"מ (חברה פרטית בבעלות רו"ח שוקייר המעמידה לרשות האחרונה רכב ובין השנים 2017–2020 לא זקפה את שווי הרכב בתלושי השכר של רו"ח שוקייר כנדרש) ורו"ח שוקייר – כי תקנה 2 לתקנות שווי השימוש לוקה בחוסר סבירות וחורגת ממסגרת פקודת מס הכנסה, פוגעת בקניינה של העותרת ועומדת בניגוד לעיקרון גביית מס אמת; ועל-כן מבוקש להורוֹת על בטלותה כמו גם על בטלות השומה שהופקה לעותרות.

כזכור, שתי העתירות נדחו על הסף אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.*

* למַעבר לפסק-הדין בעתירה הראשונה, לחצו כאן. למַעבר לפסק-הדין בעתירה הנוספת, לחצו כאן.

הבקשה לקיום דיון נוסף בפסקי-הדין

רו"ח שוקייר וחברת ניוויז'ן שרות מוניציפאלי בע"מ הגישו בקשות לקיום דיון נוסף בפסקי-הדין בהם, כאמור, נדחו על הסף עתירותיהן.
במקביל, הגישו המבקשות מספר בקשות נוספות ובכלל זאת בקשה, ממנה חזרו המבקשות, שלא לפרסם ברבים את ההחלטות בהליכים מושא העתירות.

שלשום (7.3.2022) ניתנו ההחלטות בבקשות.
הנשיאה א' חיות דחתה את הבקשות לקיום דיון נוסף ועמן נדחו גם הבקשות הנוספות.*

* למַעבר להחלטה בבקשה לקיום דיון נוסף בפסק-הדין בעניין חוקיות הדרישה להצהרת הון, לחצו כאן.

למַעבר להחלטה בבקשה לקיום דיון נוסף בפסק-הדין בעניין תקנות שווי השימוש ברכב, לחצו כאן.

חשבוניות פיקטיביות

ביום 27.2.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין זמירו צלאח בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת, חברה הסוחרת בחומרי בנייה ודלק ומספקת שירותי הובלה ושירותי מנוף, על החלטת המשיב (מנהל מע"מ נתניה) להטיל עליה כפל-מס (תשומות) לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ ביחס לתקופה 8/2012–11/2015 בְּשל ניכוי מס תשומות הגלום בחשבוניות פיקטיביות, לפסול את ספריה לשנים 2012–2015 מכוח סעיף 77ב(ב) לחוק ולהשית עליה קנס בשיעור של 1% מסך מחזור עסקאותיה בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק וכן על שומת תשומות לגבי שנות-מס 2014–2015 (שלילת ניכוי מס תשומות ללא השתת כפל-מס) ועל הודעת חיוב בגין הישבון בלו בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

נטל הבאת הראיות בערעור על כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ

ביום 28.2.2022 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אבו סרחאן.

המערער הגיש לבית-המשפט ערעור על החלטתו של המשיב, מנהל מע"מ ירושלים, לחייבו בכפל-מס בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין בהתאם להוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ וכן לחייבו בקנס מנהלי בגין פסילת ספרים בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק.
במהלך קדם המשפט המסכם, טענה ב"כ המערער כי נטל הבאת הראיות בערעור צריך להיות מוטל על כתפיו של מנהל מע"מ, ואילו המערער יישא בנטל השכנוע.
מנהל מע"מ חָלק על טענה זו וטען, כי נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע מוטלים על כתפי המערער. עוד טען המנהל, כי טענה זו יכולה וצריכה הייתה לעלות בקדם המשפט, לפני הגשת התצהירים מטעם הצדדים.
בסוף הדיון נקבעה ישיבת הוכחות ליום 25.5.2022, בה ייחקרו המצהירים מטעם הצדדים. עוד נקבע, כי תינתן בנפרד החלטה ביחס למחלוקת בדבר נטל הבאת הראיות בערעור.
כאמור, ביום 28.2.2022 ניתנה ההחלטה האמורה.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, קיבל את עמדת המערער (קישור להחלטה).

השופט דורות קבע, כי אין הצדקה להבחין בין נטל הבאת הראיות בהליך ערעור על החלטה של מנהל מע"מ להטיל כפל-מס מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ, כפי שזו נקבעה בהלכת זאב שרון (ע"א 3886/12) לבין נטל הבאת הראיות בהליך ערעור על החלטה של מנהל מע"מ להטיל כפל-מס מכוח סעיף 50(א) לחוק מע"מ.
השופט שדות הוסיף וציין, כי חיזוק למסקנתו זו נמצא בפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בוחניק (ע"א 8052/19), שם נקבע לגבי סעיף 50(א) לחוק, כי נטל הבאת הראיות מוטל על מנהל מע"מ להוכיח כי המערער הוא שהוציא את החשבוניות הפיקטיביות, ואילו נטל השכנוע כי נפל פגם בהחלטה נותר על כתפי המערער. כמו-כן, הוסיף השופט שדות, בית-המשפט העליון התייחס באותו עניין להלכת זאב שרון, וניתן להתרשם כי לא הבחין בין הקביעה שם לעניין סעיף 50(א1) לחוק מע"מ לבין סעיף 50(א) לחוק.

לבסוף, נדרש השופט שדות לטענת המשיב לפיה טענות המערער בדבר היפוך נטל הבאת הראיות יכלו לעלות כבר בשלב קדם המשפט, לפני הגשת תצהירי העדות מטעם הצדדים.
השופט ציין שב"כ המערער הודתה במהלך הדיון כי לא יִיחסה חשיבות בתחילת הדרך לעניין זה ולכן ביקשה כי בית-המשפט לא יחמיר עם המערער וקבע, כי בנסיבות העניין, לאור דבריה של ב"כ המערער, לאור העובדה כי שלב ההוכחות טרם הֵחל וקבוע למועד מאוחר, וכן לאור פסיקת בית-המשפט העליון בדבר חשיבות היפוך נטל הבאת הראיות בהליך מסוג זה והפגיעה הפוטנציאלית הקשה בזכותו לקניין של המערער, יש לאפשר את העלאת הטענה באופן חריג, על אף השלב המאוחר שבו הועלתה.

לאור כל האמור, קבע השופט דורות, כי המשיב יישא בנטל הבאת הראיות והמערער יישא בנטל השכנוע בהליכי הערעור. דהיינו, בדיון ההוכחות ייחקר תחילה המצהיר מטעמו של המשיב, ולאחר מכן ייחקר המצהיר מטעמו של המערער.

סיווג תשלומים בגין אובדן כושר עבודה

ביום א' (6.3.2022) ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין עיסא.

עניינו של פסק-הדין בערעור על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (ב"ל 60077-06-19), בגדרו נקבע כי על המשיב, המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") לסַווג את הכנסתו הנוספת של המערער מקרן הפנסיה בגין אובדן כושר עבודה כקצבה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה, דהיינו שלא כהכנסה ממשלח-יד או עבודה, ומשכך דחה את תביעתו של המערער ואישר את ניכוי ההכנסה בהתאם להוראות סעיף 202(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי.
זאת, בין היתר, בהתבסס על פסקי-הדין של בית-הדין הארצי בעניין מילוא (עב"ל 14809-05-13), צדקה (עב"ל 13805-06-18) וזנגריה (עב"ל 15964-01-14).

בית-הדין הארצי (הנשיאה ו' וירט-ליבנה, סגן הנשיאה א' איטח, השופטת ל' גליקסמן, השופטת ס' דוידוב-מוטולה, השופט מ' שפיצר, מר י' רחמים (נציג ציבור עובדים) ומר ע' ליפשיץ (נציג ציבור מעסיקים)) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 3 החלטות חדשות של ועדות-הערר:

ההחלטה בעניין לוסטיגמן, לפלר – עורכי-דין (קישור להחלטה);
ההחלטה בעניין אבו זהרה למסחר כללי בע"מ (קישור להחלטה);
ההחלטה בעניין סלטי מערכות חשמל 2000 בע"מ (קישור להחלטה).