16/01/2022: תיקוני חקיקה מוצעים במיסוי מקרקעין | תשלום מס בגין שנת-המס 2021 | דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון | תקנות דולריות | הצעת חוק לביטול היטל עובדים זרים | קורונה: עתירה לבג"ץ והחלטות נוספות | ביטוח לאומי | מע"מ בשיעור אפס ועוד

הכנסה של לוֹוה משחיקת הלוואה במט"ח – האם משחק הדמקא הוכרע?

שאלת החבות במס של לווה בגין הכנסות שמקורן בהפרשי שער שליליים על הלוואה שקיבל נדֹונה על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ) בעניין חברת מגדניית הדר בע"מ ועל-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) בעניין ד.מ.ק.א. והוכרעה על-ידי בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על -ידי שתי החברות.
כזכור, באותו מקרה, קבע בית-המשפט העליון בפסק-דין בו נדונו ערעוריהן של שתי החברות, כי ההכנסות כאמור שנצמחו לאותן חברות נכללות, בנסיבות אותם מקרים, בגֶדר מקורות ההכנסה המנויים בסעיפים 2(1), 2(4) ו-2(10) לפקודת מס הכנסה.

בכך לכאורה הוכרעה גם השאלה שבכותרת.

"לכאורה" אמרנו, שכּן עיון בפסק-הדין מלמד על כך שלא רק שקביעותיו של בית-המשפט העליון יפות רק לנסיבות שני המקרים שהובאו בפניו וממילא ניתן לאבחן קביעות אלו ממקרים אחרים, אלא שבית-המשפט לא נדרש למספר טיעונים מהותיים אשר יש בהם, לשיטתנו, כדי לשנות ממסקנותיו האמורות.

בכתב העת "מיסים" שבהוצאת רונן, שיצא לאור לאחרונה (כרך לה(4)), פורסם, בין היתר, מאמרנו בנושא זה.

למַעבר למאמר, לחצו כאן.

---

דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון

סוף חודש ינואר מתקרב ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.

החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים יולי-דצמבר 2021 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.

---

תשלום המס בגין שנת-המס 2021

ככלל, נישום מחויב בתשלום הפרשי הצמדה בצירוף ריבית בשיעור שנתי של 4% בגין חובו למס הכנסה, כאשר החבות בריבית והפרשי הצמדה כאמור נצברת מתום שנת-המס ואלה אינם מותרים בניכוי.

על-מנת להימנע מתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין החוב למס הכנסה (בגין שנת-המס 2021), רצוי לערוך חישוב של חבות המס המשוערת ולהשלים את ההפרש (ככל שקיים) בינהּ לבין המקדמות ששולמו בפועל.

לעניין זה נקבע, כי אם ההפרש ישולם עד ליום 31.1.2022, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית; אם ההפרש ישולם עד ליום 28.2.2022, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית; ואילו אם ההפרש ישולם עד ליום 31.3.2022, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.

---

תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת-המס 2021

לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה

רשות המסים פרסמה את לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2022 (קישור ללוח).

במסגרת הלוח נכללים, בין היתר, הסכומים המתואמים לשנת-המס 2022, סכומי שווי השימוש, תקרות ההכנסה ושיעורי ההנחה בישובים מוטבים ורשימתם, דוגמות למתן נקודות זיכוי על-פי מצב משפחתי ועוד.

---

הצעת חוק לביטול היטל עובדים זרים

פורסמה הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב-2021 ("הצעת החוק").

בגדרהּ של הצעת החוק מוצע, בין היתר, לבטל את ההיטל לגבי הכנסת עובד זר שהופקה או נצמחה מיום 1.1.2022 ואילך.

להורדת הצעת החוק, לחצו כאן.

---

תיקוני חקיקה מוצעים במיסוי מקרקעין

פורסם תזכיר חוק ("התזכיר") (קישור לתזכיר) הכולל מספר תיקונים משמעותיים שמוצע לבצע בחוק מיסוי מקרקעין, בפקודת מס הכנסה ובחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

ואלה התיקונים המוצעים:

• הכללת "דירת מעטפת"* המיועדת לשַמש למגורים במסגרת הגדרת המונח "דירת מגורים" שבסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, כך שרכישת דירה כאמור תחויב במס רכישה כדירת מגורים (סעיף 1(1) לתזכיר);**
  * לעניין זה, מוגדרת "דירת מעטפת" כדלקמן: "דירה, בבניין המיועד למגורים, שבנייתה טרם נסתיימה, שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבניה, ובלבד שהסתיימו בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה."
  ** ראו בהקשר זה את פסק-הדין של ועדת-הערר בעניין נירה מעין ושלמה נחמה (ו"ע (תל-אביב) 28079-10-15) ואת מבזקנו בנושא (קישור למבזק).

• קיצור תקופת שחלוּף דירת מגורים לעניין שיעורי מס הרכישה החָלים על בעלים של דירת מגורים יחידה ולעניין הפטוֹר ממס שבח במכירת דירה יחידה (סעיפים 1(2)(א) ו-4 לתזכיר);

• עדכון מדרגות מס הרכישה החלות ברכישת דירה יחידה (סעיף 1(2)(ב) לתזכיר);

• ביטול החישוב הליניארי המיוחד שקבוע בסעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין ("החישוב הליניארי המיוחד") לגבי מכירת דירת מגורים שיום רכישתה אירע לפני 1.1.2014 ובלבד שהתקיימו שני אלה: (א) במועד רכישת הקרקע עליה בנויה הדירה הנמכרת לא הייתה בנויה דירת מגורים; ו-(ב) בניית הדירה הנמכרת הושלמה לאחַר יום 31.12.2025 (סעיפים 2(1) ו-2(4) לתזכיר);

• ביטול החישוב הליניארי המיוחד לגבי מכירת דירת מגורים בידי תושב-חוץ,* וזאת בתוקף לגבי מכירה שתבוצע ביום 1.1.2024 ואילך (סעיפים 2(2) ו-2(3) לתזכיר);
  * הוראה זו עלולה להיחשב לכזו הנוגדת את איסור האפליה הקבוע באמנות למניעת כפל-מס. ראו בעניין זה, בין היתר והגם שבהקשרים אחרים, את עניין בוכריס (בג"ץ 2587/04) (היטל עובדים זרים) ואת עניין מדלן (ו"ע (תל-אביב) 10516-03-12 וע"א 6198/14) (פריסת שבח ריאלי בידי תושב-חוץ למרות הוראות למרוֹת הוראות סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין).

• תיקון ההוראות המתייחסות למס יסף ("מס נוסף" כמשמעותו בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה) כך שמס זה ייגבה במסגרת שומת מיסוי מקרקעין ויוטל על כלל ההכנסות משבח מקרקעין, לרבות ממכירת דירת מגורים, ובלבד שההכנסה אינה פטורה ממס שבח (סעיפים 2(5) ו-6 לתזכיר);

• ביטול הזכאות של תושב-חוץ,* למעט מי שרכש דירה בהיותו תושב ישראל ומכר את אותה דירה בתוך 5 שנים מהיום שחדל להיות תושב ישראל, למכור דירת מגורים בפטוֹר ממס שבח לפי פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 3(1) לתזכיר);
  * ראו הערתנו לעיל באשר לאיסור האפליה הקבוע באמנות המס.

• הוראת הבהרה לגבי סעיף 49א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין שעניינו במכירת דירת מגורים במסגרת עסקת קומבינציה (סעיף 3(2) לתזכיר);

• תיקון סעיף 76א לחוק מיסוי מקרקעין, שעניינו בהגשת הצהרה באופן מקוּון (סעיף 5 לתזכיר);

• צמצום תחולת הפטוֹר ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים,* כך שהָחל משנת-המס 2024 הפטוֹר האמור יינתן רק לתושב ישראל ולא לתושב-חוץ (סעיף 7 לתזכיר);**
  * הקבוע בחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.
  ** ראו הערתנו לעיל באשר לאיסור האפליה הקבוע באמנות המס.

• קביעת הוראת-שעה לגבי מכירת זכות במקרקעין המיועדים לבנייה למגורים של 15 דירות לפחות – שיום רכישתה אירע לפני 7.11.2021 – בידי יחיד,* בתקופה שמיום התחולה (מועד הפרסום ברשומות של תזכיר החוק, ככל שזה ייעשה לחוק) ועד ליום 31.12.2024, כך שחלֵק מהשבח הריאלי שנצבר עד ליום 7.11.2021 יחויב במס בשיעור 25%, והכל בכפוף לתנאים והסייגים שנקבעו לעניין זה (סעיף 10** לתזכיר).
  * לעניין זה, "יחיד" מוגדר כלרבות חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה ולרבות שותפוּת שחל לגבּיה סעיף 63 לפקודה.
  ** יצוין, כי נפלה טעות במספור סעיפי התזכיר.

תחולתם של התיקונים המוצעים, ככל שהתזכיר ייעשה לחוק, תהיה במועד פרסום החוק, זולת התיקונים שלגביהם ציינו אחרת לעיל.

---

ביטוח לאומי בגין הקצאת אופציות לעובדים במסלול "ליד 102"

ביום א', 9.1.2022, ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בענין נס א.ט. בע"מ.

באותו מקרה, נדוֹנה תביעת החברה לבטל קביעת חוב שנקבעה לה במסגרת ביקורת ניכויים בשנים 2005–2007 בְּשל הקצאת ניירות-ערך לעובדי חברות בנות שלגבּיה ניתן לחברה אישור מקדמי מסלול שכּוּנה "ליד 102".
הגם שאין חולק כי החברה קיבלה את ההסדר הקבוע באישור המקדמי ולפיו יראו כל רווח של העובד מהאופציות שהוקצו או בגינן תוספת להכנסתו של העובד מעבודה שהופקה ונצמחה בישראל אשר תמוסה בהתאם לשיעור המס השולי של העובד, החברה טענה כי האופציות אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי, שכּן מדובר, לשיטתה, בהכנסה הונית כאמור בסעיף 102 הישן.

בית-הדין, מפי השופט א' שגב, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

השופט שגב קבע, כי במהותה, התביעה דנן מהווה תקיפה עקיפה ומאוחרת של הֶסדר המיסוי לעניין הקצאת אופציות שהתובעת נהגה על פיו לפני שנים רבות, למרות שהתובעת לא השיגה ולא הלינה על ההסדר בזמן אמת ונהגה על פיו ללא כל טרוניה, מתוך הכרה בו ומתוך קבלתו ככתבו וכלשונו.
בנסיבות אלו, הוסיף השופט, יש לראות את ההסדר כהסדר מוסכם, ובהתאם לסעיף 158ג(ה) לפקודת מס הכנסה לא ניתן לערער עליו ואין לקבל מצב בו אותו גורם טוען טענות מנוגדות כלפי רשויות שונות.

וכך קבע השופט שגב (בפס' 41 לפסק-הדין):
"התוצאה של קבלת עמדת התובעת היא יצירת אנומליה שאינה מוכרת בדין: הכנסה שמוכרת כפירותית לצורכי מס הכנסה ובה בעת מוכרת כהונית לצורך דמי ביטוח לאומי. כל מסלול ויתרונותיו. כל מסלול וחסרונותיו, ולא הוכח כי הסדר המס עם רשות המסים נכפה על התובעת בניגוד לרצונה ובוודאי שלא בניגוד לדין. מסקנה זו מובילה אותי לקבל את טענתו המשפטית של הנתבע, לפיה הלכת לפיד [ע"א 6159/05] לא חלה מן הטעם שלא הוחל על התובעת סעיף 102 הישן וההקצאה בוצעה בהתאם להסדר. הוא הדין ביחס להלכת אורמת [עב"ל 3393-10-14], שם דובר בפירוש על עובדי החברה המקצה ולא על עובדי חברות בנות.​"

---

מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי שיווק

במבזק מס' 1820 מיום 28.11.2019 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של המערערת לשלם מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי שיווק שסיפקה לקרנות של קבוצת רוטשילד העולמית (שמקום מושבה מחוץ לישראל) לגבי לקוחות מוסדיים בישראל ובגין שיווק שירותי בנקאות פרטית ליחידים.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופטת סרוסי קבעה, כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי לא ניתן על-ידיה שירות לתושבי ישראל, הן בתחום שיווק הקרנות הזרות והן בתחום שיווק שירותי הבנקאות הפרטית.
עוד קבעה השופטת, כי ממכלול הראיות שהוצגו בפניה עולה, כי המערערת נתנה ללקוחות תושבי ישראל מענה שוטף, נגיש ומיידי לכל שאלה ודרישה וכן סיוע אדמיניסטרטיבי; וכי שירותים אלה לא היו שוליים או זניחים אלא מהותיים וישירים, ואף באופן מובהק.

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום ד', 12.1.2022, ניתן פסק-הדין בערעור.

בעקבות המלצת המותב (השופטים ע' ברון, ד' מינץ ו-י' אלרון) לבאי-כח המערערת כי זו תשוב ותשקול את עמדתה בערעור, הודיעו באי-הכח כי המערערת מקבלת את ההמלצה ואיננה עומדת עוד על הערעור ובהתאם הערעור נדחה תוך חיוב המערערת בהוצאות מופחתות בסך 10,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

---

קורונה

עתירה לבג"ץ

ביום ד', 12.1.2022, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהגישה העותרת (העמותה לצמצום פערים חברתיים – הבית החברתי) כנגד דרישות רשות המסים ומשרד האוצר להחזיר את מענקי הסיוע ששולמו ביֶתֶר.

בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה נ' הנדל (בהסכמת השופטת ע' ברון והשופט י' אלרון), דחה את העתירה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותו של המשנה לנשיאה לבקשת העותרת לבטל את "השימוש בדף המקוון הייעודי שהקימה רשות המסים" במהלך חודש יוני 2021, תחת הכותרת "בדיקת זכאות למענקי סיוע ואפשרות להשבת מענקים ששולמו ביתר", בפס' 7 לחוות דעתו.

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 2 החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

• ההחלטה בעניין ג'רמן ברנד בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין בני פאיז שמשום בע"מ (קישור להחלטה).