הסטת שירותים לערוצים דיגיטליים ומתכונת קבלת הקהל במשרדי רשות המסים
הָחל מיום 9.1.2022, קבלת הקהל הפרונטלית במשרדי רשות המסים תהיה אך ורק בתחומי השירות שלא ניתן לקבלם באופן דיגיטלי ומקוּון או באמצעות המענה הטלפוני.
זאת, כמפורט בהרחבה בהודעתו בעניין זה של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
תיקון סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה
במבזק מס' 1946 מיום 15.11.2021 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב-2021 ("החוק") (קישור לחוק).
בגדרו של החוק נכלל, בין היתר, תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה (תיקון 257) המתייחס להוראות סעיף 9(5) לפקודה,* ובמסגרתו נקבעו שתי תקרות הכנסה לזכאים לפטוֹר ממס בגין הכנסה מיגיעה אישית: האחת, בסעיף 9(5)(א); והשנייה, בסעיף 9(5)(א1).
* התיקון מתייחס גם לסעיף 38 לפקודה, ראו סעיפים 21 ו-24(ה) לחוק, בעמ' 73–74.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעתה בעניין זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
משיכה מקופות גמל לבעלי הכנסות נמוכות
במבזק מס' 1833 מיום 23.1.2020 דיווחנו על פרסום הנחייתה (קישור להודעה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, הכוללת הוראות המאפשרות לקופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה שלא לנַכּוֹת מס במקור בעת משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים או כספי פיצויים בידי בעלי הכנסות נמוכות, במסגרת התקרות וסכומי המשיכה המירביים שנקבעו.
זאת, במקום לפְנות לפקיד-השומה לצורך קבלת אישור ניכוי מס במקור ולהציגו לגופים המשלמים כאמור.
ביום 6.1.2021 פורסמה הודעתה של רו"ח קלימן בדבר הארכת תוקף ועדכון להנחיה ("העדכון") (קישור לעדכון), בגדרו תוקף ההנחיה הוארך עד ליום 31.12.2021 וזאת בשינויים המפורטים בעדכון.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום ב', 3.1.2022, פורסמה הודעתה הנספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) לפיה תוקף ההנחיה והעדכון יוארכו עד ליום 31.12.2023.
הצעות חוק
פקודת השותפויות
פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 6), התשפ"ב-2022 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).
עיקרי ההסדרים המוצעים בהצעת החוק נוגעים לתחומים שלהלן:
-
הסכם השותפות המוגבלת (תקנות השותפוּת) – מוצע לבטל את חובת מסירתו לרשם וכן את החובה לקבל את אישור שר המשפטים על תיקונים ושינויים בו;
-
ביטול חובת הפרסום ברשומות – מוצע לבטל את החובה הקיימת בפקודת השותפויות לפרסם הודעות שונות לגבי השותפוּת, ברשומות. זאת מאחַר שכיום ניתן להשיג את תכלית הפומביות ביחס להודעות אלו גם באמצעים אחרים שהם עדכניים יותר ומכבידים פחות, הן מבחינת עלות והן מבחינת זמינוּת. מוצע אפוא לתת פומבי למידע זה באמצעות עיון בפנקס השותפויות שמנהל רשם השותפויות ובאמצעות העמדתו לעיון הציבור בתיק השותפוּת, וזאת בדומה לנהוג ביחס לחברות.*
* יצוין, כי מידע רב על אודות שותפויות נגיש כבר כיום באמצעות עיון מקוון; -
השתתפות שותף מוגבל בניהול השותפוּת – כדי להגביר את הוודאות לגבי זכויותיו ומעמדו של שותף מוגבל, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע פעולות או סוגי פעולות ששותף מוגבל רשאי לנקוט, בלי שיראו בנקיטה בהן כהשתתפות בניהול מצידו באופן שעלול להטיל עליו אחריות לחובות השותפוּת.
חוק הביטוח הלאומי
על רקע התפשטות נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי שהביא לשיעורי אבטלה גבוהים, תוקן חוק הביטוח הלאומי במסגרת תיקון 216* ולאחר מכן במסגרת תיקון 225** והורחבו עילות הזכאות לדמי אבטלה כך שנפרשה רשת ביטוח האבטלה הנוגעת למבוטחים נוספים שלא היו זכאים קודם.
* חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 ("תיקון 216") (קישור לתיקון 216).
** חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א-2021 ("תיקון 225") (קישור לתיקון 225).
במסגרת תיקון 225, שהחליף את הוראת-השעה שנקבעה במסגרת תיקון 216, נקבע כי תוקפה של הוראת-השעה הוא עד 31.3.2022 והיא תחול על גמלאות המגיעות בעד התקופה שמיום 1.7.2021 ועד ליום 31.12.2021.*
* נזכיר, כי המוסד לביטוח לאומי פרסם את חוזר מס' 1471, בגדרו מפורטים השינויים בדמי אבטלה הָחל מחודש יולי 2021 לאור תיקון 225 (קישור לחוזר).
במסגרת אותו תיקון 225 נקבע, כי במהלך התקופה כאמור יראו את דמי האבטלה כהכנסת עבודה או ממשלח-יד לעניין קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה ומזונות, ובהתאם לכך קצבאות אלו תקוזזנה בדומה לקיזוז של שכר עבודה ולא ייעשה קיזוז בְּשל דמי האבטלה כפי שהיה בעבר (קיזוז מַקל).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (קישור להצעת החוק), בגדרהּ מוצע לקבוע מחדש את הוראת-השעה בעניין הגדרת דמי האבטלה כהכנסה מעבודה או ממשלח-יד, וזאת לתקופה נוספת.
מכירת כרטיס שחקן כדורגל
במבזק מס' 1951 מיום 7.12.2021 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין הכדורגלן פליקס ברדה.
כזכור, באותו מקרה, דחה בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת א' וינשטיין, את הערעור שהגיש ברדה, וקבע, כי התקבול ששולם לו עבוּר הזכויות הספורטיביות הגלומות בכרטיס השחקן שלו שמכר מהוות חלק משכרו ועל-כן מדובר בהכנסה פירותית ולא ברווח הון ממכירת נכס נפרד מהסכם ההעסקה, כפי שנטען על ידיו (קישור לפסק-הדין).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום, 4.1.2022, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הכדורגלן מאור בוזגלו.
באותו עניין, ובדומה לעניין ברדה, התגלעה מחלוקת בין בוזגלו לבין המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 5) האם כספים ששולמו למערער על-ידי קבוצת הפועל באר-שבע מתוקף הסכמים "למכירת זכויות ספורטיביות" מהווים הכנסה הונית כטענתו, או הכנסה פירותית כטענת המשיב.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים
ביום 28.12.2021 ניתן פסק-הדין (פסק-דין חלקי) של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים) בעניין עודד כהנא.
עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות ("בקשת האישור") שהגיש מר עודד כהנא – עו"ד במקצועו, המשַמש כיועץ המשפטי של חברת בזק בינלאומי ועובד שכיר שלה – שעניינה בטענה לפיה המשיבה (רשות המסים בישראל) נוהגת שלא כדין בשעה שהיא נוקטת בהליכי גבייה מנהליים כלפי נישומים בְּשל עיצומים כספיים שהוטלו בגין אי-משלוח דו"חות מקוּונים.
במקור, כללה בקשת האישור את שתי העילות הבאות:
הראשונה, נקיטה בהליכי גבייה מנהליים, בין היתר על דרך של הטלת עיקול על מי מחברי הקבוצה, מבלי שקָדמה לכך כל התראה ו/או הודעה ובניגוד לסעיף 4(1) לפקודת המיסים (גביה)* ("העילה המקורית הראשונה");
* הוראה זו קובעת, כי "הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד מחוז כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן".
השנייה, הטלת עיצומים כספיים על נישומים, לראשונה לאחַר למעלה משלוש שנים ממועד גיבוש העילה להטלת עיצום כספי, וזאת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 7.1002* ("העילה המקורית השנייה").
* להורדת ההנחיות, לחצו כאן.
בהמשך, תוקנה בקשת האשור והעילות הוגדרו על-ידי המבקש כדלקמן:
הראשונה, נקיטה שלא כדין בהליכי גביה מנהליים, לרבות על-ידי הטלת עיקולים על חברי הקבוצה, בניגוד לסעיף 4(1) לפקודת המסים (גביה), וזאת כתוצאה משני מחדלים של המשיבה: א. הפרת החובה לשלוח הודעות והתראות לנישומים לכתובתם העדכנית לפי חוק עדכון כתובת תשס"ה-2005 ("חוק עדכון כתובת"); ב. נקיטה בהליכי גביה מנהליים כנגד נישומים חרף העובדה שלא קיבלו מהמשיבה התראה, בְּשל תופעת "הדואר החוזר" בהיקפים גדולים שהמשיבה ידעה עליה ("העילה המתוקנת הראשונה");
השנייה, הטלת עיצומים כספיים על נישומים בשיהוי ניכר ובניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.0003,* הקובעת שלא ניתן להטיל עיצום כספי על נישום בחלוֹף 18 חודשים ממועד גילוי ההפרה ("העילה המתוקנת השנייה").
* להורדת ההנחיות, לחצו כאן.
לטענת המשיבה, דין בקשת האישור על עילותיה השונות להידחות לגופן.
לחילופין, ומטעמי זהירות, ביקשה המשיבה, כי פעולותיה ביחס לשתי העילות תיחשבנה כחדילה, הגם שלגישתה הדבר נעשה ללא זיקה לבקשת האישור.*
* יצוין, כי בראשיתם של דברים, במענה לבקשת האישור הראשונה, הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף, שהתבססה בעיקרה על הטענה כי גביית עיצום כספי אינה באה בגֶדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות.**
** סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [...]". ואילו עניינו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]".
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קבע כי הגם שהבקשה מתאימה להיות נדונה לפי חוק תובענות ייצוגיות, יש לקבל את טענתה החלופית של הרשות לפיה היא שינתה את התנהלותה ביחס לשתי העילות המתוקנות ובנסיבות אלו יש לראות בפעולותיה אלו כחדילה. בהתאם, הבקשה נדחתה (קישור לפסק-הדין החלקי).
השופט בורנשטין קבע, כי החדילה בשתי העילות המתוקנות עמדה בתנאי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (שעניינו בחדילת הרשות)* וכי קיימת זיקה, ולוּ בעקיפין, בין בקשת האישור לבין החדילה בשתי העילות.
* יצוין, כי הרשות ביקשה וקיבלה ארכה לגבי העילה השנייה, ראו פס' 67 לפסק-הדין.
בהתאם, ועל-מנת שהתמונה העובדתית תהיה מלאה ושלמה, ובטרם מתן פסק-דין סופי שיתייחס גם לעניין הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא כוחו, הורה השופט בורנשטין, כי המשיבה תמסור בתצהיר, בתוך 30 יום, את הנתונים הבאים:
ביחס לעילה המתוקנת הראשונה – נתונים בדבר היקפה של תופעת אי-שליחת דברי דואר לכתובות למשלוח דואר הרשומות במרשם האוכלוסין, בהתאם לחוק עדכון כתובת, ולגבי תופעת "הדואר החוזר" בשנתיים שקדמו לחדילה;
ביחס לעילה המתוקנת השנייה – נתונים אודות היקף הכספים שנגבו באופן החורג מ-18 חודשים, ואודות היקף העיצומים הכספיים שהוטלו ובוטלו, בשנתיים שקָדמו לחדילה, וכן פירוט ספציפי אודות הסכומים שנגבו בתקופת ההארכה שהתבקשה.
פיצוי בעקבות מבצע צוק איתן
ביום ב', 3.1.2021, פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אברהמי.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על החלטת ועדת-ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמי ונזק עקיף) מחוז דרום, בגדרהּ התקבל באופן חלקי ערר על החלטת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים לדחות את התביעה שהגיש המערער* לפיצוי בגין נזק עקיף שנגרם לו בגידול אתרוגים בעקבות מבצע צוק איתן.
* מכוח תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בקשה להוסיף ראיות לאחַר שמיעת ההוכחות וטרם הגשת הסיכומים
ביום 9.12.2021 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מדינגו בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשת המערערת, מדינגו בע"מ, להוסיף ראיות חדשות, וזאת לאחַר שמיעת ההוכחות וטרם הגשת הסיכומים.
המערערת העלתה שורה של טעמים המצדיקים, לשיטתה, את קבלת הבקשה ובכלל זאת הטעם שהוספת הראיות החדשות לא תביא להארכת ההליך ולא תפגע בזכויות המשיב, ומנגד, הגשתן תביא לגביית מס אמת.*
* לפירוט הטעמים שהעלתה המערערת, ראו פס' 1 להחלטה.
המשיב (פקיד-שומה עפולה), מצדו, התנגד לבקשה ממספר טעמים* והבהיר, כי ככל שהבקשה תתקבל הוא יבקש להשלים את ראיותיו, לרבות הגשת חוות-דעת מומחה נוספת מטעמו.
* ראו פס' 2 להחלטה.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
נזכיר, כי לאחרונה ניתנו שתי החלטות נוספות של השופטת סרוסי (בכובעה כיו"ר ועדת ערר מיסוי מקרקעין) בסוגיות דומות, וזאת בעניין אזורים בנין (1965) בע"מ ואח'. התייחסנו לכך במבזק מס' 1954 ובמבזק מס' 1956.
חשבוניות פיקטיביות
ביום 23.12.2021, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מיה מסחר בזהב בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישו המערערת 1 (מיה מסחר בזהב בע"מ) והמערער 2 (מר לירן אברמוביץ, מנהל המערערת 1 ובעל הַשליטה בה) על החלטת המשיב (אגף המכס והמע"מ – יחידת ביקורת פשיעה חמורה) להטיל על המערער 2 כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ בְּשל הוצאת חשבוניות שלא כדין ולדחות את ההשגה שהגישה המערערת 1 על שומת מס תשומות בְּשל ניכוי תשומות על-פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
קורונה
פסק-דין ראשון ומהדהד בנושא מענקי קורונה
ביום 28.4.2021 ניתנה החלטתה של ועדת-הערר לענייני קורונה בעניין ב.ג. בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שרותי רפואה בע"מ (קישור להחלטה).
באותו מקרה, קיבלה הוועדה באופן חלקי את הערר שהגישה העוררת – חברה פרטית שהוקמה בשנת 1999 ועיסוקה אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שירותי רפואה – על החלטת המשיבה (רשות המסים) לדחות את בקשת העוררת לקבלת מענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות, וזאת תוך שהוועדה לא קיבלה את טענת העוררת לפיה דין ההשגה להתקבל על הסף לאור איחור המשיבה במתן ההחלטה בהשגה.
וכך קבעה הוועדה (בפס' 32 ו-33 להחלטה): "בענייננו, הוראת החוק נושאת אופי מדריך. ניתן לשער שבשל התפשטות המגיפה והצורך לטפל בכמות נכבדה של בקשות והשגות בו זמנית בתוך תקופה קצרה, המחוקק בחר שלא לנקוט בסנקציה, וזאת מתוך הבנה לאילוצי התקופה. ההחלטה בהשגה בעניינה של העוררת ניתנה באיחור של 20 ימים. הגם שאין להצדיק את השיהוי במתן ההחלטה ועל המשיבה לפעול במסגרת המועד שנקבע בחוק, הרי שאין בכך כדי לקבל את השגתה על הסף" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]
העוררת הגישה ערעור על ההחלטה לבית-המשפט המחוזי בחיפה, בטענה, כי לא היה מקום שוועדת-הערר תאשר את סטייתה של רשות המיסים בנוסחת מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות על בסיס הנימוק שהמערערת היא "עסק עונתי"; ובטענה הנוספת, כי החלטת רשות המסים בהשגה שהוגשה על-ידי העוררת ניתנה באיחור ניכר והיה מקום לקבל את ההשגה בשל כך.
שלשום (3.1.2022) ניתן פסק-הדין בערעור.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הערעור תוך חיוב הרשות בהוצאות המערערת ושכ"ט עו"ד בסך 45,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).
בפסק-דין מפורט ומנומק, לרבות בנושא מידת והיקף ההתערבות של בית-המשפט בהחלטות ועדת-הערר, קיבלה השופטת וינשטיין את עמדת המערערת במלואה, דהיינו הן באשר למחלוקת בנושא סכום המענק לוֹ היא זכאית (ובכלל זאת סיוּוגה של המערערת כ"עסק עונתי") והן בנושא ההתיישנות, וזאת תוך שהיא מטילה ביקורת על התנהלות רשות המסים.
וכך קבעה השופטת וינשטיין:
"כפי שנקבע לעיל, די בכך שנפל פגם בהחלטת ועדת הערר, אשר קיבלה את טענת ה'עסק העונתי' שהועלתה על ידי המשיבה רק בכתב התשובה לערר, בלא מתן אפשרות למערערת להתייחס לטענה זו ובלא בחינה רחבה ומהותית של הטענה, אלא אך ורק על סמך נתוני שנת מס אחת – כדי לבטל את החלטת הוועדה ולקבל את הערעור.
עם זאת, ובבחינת למעלה מן הצורך, אתייחס גם לטענת המערערת בעניין התיישנות ההחלטה בהשגה בשל כך שניתנה באיחור [...]
איחור של 68 ימים במתן ההחלטה בהשגה – הינו איחור משמעותי ביותר [...]
מטרת המענק היתה לאפשר לעסקים אלו לצלוח ולשרוד את תקופת משבר הקורונה, על ידי כך שיוכלו להמשיך ולשלם את ההוצאות הקבועות שאין ביכולתם להימנע מלשלם, גם כאשר העסק סגור בשל משבר הקורונה או שפעילותו צומצמה. על כן, מתן המענק באופן מהיר, פשוט ויעיל היא מנשמת אפו [...]
מאחר ותכלית ההסדר החקיקתי הנבחן בענייננו היא מתן סיוע ומענק באופן מהיר ויעיל ובהינתן העובדה כי הליך החקיקה של חוק הסיוע הכלכלי נעשה באופן מהיר ביותר על מנת לקדם בזריזות את מתן המענקים לעוסקים על מנת לספק להם 'חמצן' בתקופת החירום בשל נגיף הקורונה – אזי ספק בעיניי אם ניתן להתייחס למועד שנקבע למתן החלטה בהשגה כמועד 'מנחה' בלבד, אך בשל כך שלא נקבעה מפורשות סנקציה אם המשיבה לא תעמוד במועד שנקבע בחוק. סבורני, כי ההשוואה לדברי חקיקה אחרים בתחום המס, דוגמת פקודת מס הכנסה או חוק מע"מ, בהם נקבעו סנקציות לאי עמידה במועדי מתן החלטות בהשגות – אינה במקומה, בנסיבות של חקיקת חירום דוגמת חוק הסיוע הכלכלי [...]
כאשר מדובר בחקיקת חירום שנועדה לתת סעד מהיר ויעיל לעוסקים אשר מצויים במשבר כלכלי חמור בשל כוח עליון שאינו בשליטתם, שגרם לסגירת עסקם וצמצום פעילותו, כאשר מדובר באיחור של 67 ימים מעבר למועד המקסימלי שקבע החוק – דהיינו, שההחלטה בהשגה ניתנה בחלוף 188 ימים ממועד הגשת ההשגה (למעלה מפי 1.5 מהזמן שקבע המחוקק!), כאשר נשללת בשל כך אפשרותה של המערערת להגיש ערר והיא נותרת בפני שוקת שבורה, כאשר אין בפי המשיבה כל נימוק מתקבל על הדעת לאיחור ואף לא נטען על ידה כי האיחור במתן ההחלטה בהשגה נבע מעומס כלשהו – אזי התוצאה הסבירה והמתבקשת היא קבלת ההשגה בשל האיחור במתן ההחלטה [...]
ועדת הערר שגתה בכך שקיבלה את טענת ה'עסק העונתי' שנטענה לראשונה על ידי המשיבה בכתב התשובה לערר, הן בשל כך שלא נתנה למערערת זכות טיעון ביחס לטענה זו, והן לגופו של עניין.
ועדת הערר שגתה בכך שפטרה את המשיבה בלא כלום בגין איחורה המשמעותי במתן ההחלטה בהשגה.
אוסיף עוד, כי נתתי דעתי להתנהלותה של המשיבה, אשר גם לגבי סכומי מענק שאינם שנויים במחלוקת, ביחס לתקופות זכאות מאוחרות יותר, הוסיפה לגרור רגליים ונמנעה מלשלם למערערת את סכום המענקים אשר אינם שנויים במחלוקת, עד להתערבותו של בית משפט זה בעניין.
אינני סבורה כי זו ההתנהלות הראויה מצד המשיבה, על אחת כמה וכמה לא בתקופה מאתגרת כגון זו, שבה המענקים – המגיעים לבעלי העסקים מכוח החוק, אינם בגדר 'נדבה' לעוסקים והם כאוויר לנשימה עבורם" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]
והדברים, כמדומנו, מדברים בעד עצמם.
החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה
פורסמו 2 החלטות חדשות של ועדות-הערר:
-
ההחלטה בעניין חלפון רפי אחזקות (1993) בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין מידפוינט – מרכז בינלאומי למצוינות וחדשנות בע"מ (קישור להחלטה).