ברכות לרו"ח חן שרייבר
ברכותינו לרו"ח חן שרייבר לרגל היבחרו לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל.
אנו מאחלים לו, כמו גם לחברים שנבחרו לוועד המרכזי, לוועדי המרחבים ולוועדי הסניפים, הצלחה רבה.
פיצויים בשל מבצע "שומר החומות"
במבזק מס' 1922 מיום 22.6.2021 דיווחנו על פרסום תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת השעה), התשפ"א-2021 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת-השעה), בגדרהּ נקבע מתווה הפיצויים לעסקים בגין נזקים עקיפים שנגרמו להם כתוצאה ממבצע שומר החומות בתאריכים 10.5.2021 עד 21.5.2021.
ואילו במבזק מס' 1928 מיום 25.7.2021 דיווחנו על פתיחת המערכת להגשת תביעות מקוּונות לפיצויים ושהָחל מיום 20.7.2011 ועד ליום 20.10.2021 בעלי עסקים יוכלו להגיש את התביעות ובלבד ששילמו משכורת לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל המצב הביטחוני.
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי רשות המסים האריכה את מועד הגשת התביעות לפיצויים עד ליום 31.12.2021.*
* להגשת תביעה, לחצו כאן.
נזכיר, כי בהוראת-השעה נקבעו מסלולי הפיצויים הבאים:
• נזק עקיף במסלול שכר – מתייחס לנזק שנגרם למעסיק בשל תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילדו, עד גיל 14 (בשל סגירת מוסדות החינוך) או בעקבות הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך בו עובד או אדם עם מוגבלות וכן עובד המתגורר עד 7 ק"מ מהרצועה ונעדר מהעבודה בשל המבצע הביטחוני. סכום הפיצויים עומד על 430 ₪ ליום עבודה מלא.
• נזק עקיף במסלול מחזורים – מתייחס לירידה במחזורים כתוצאה מהמצב הביטחוני ומחושב לפי הפרש המחזורים בין תקופת הפיצויים לתקופה המקבילה לה בשנת 2019, מוכפל במשלים הוצאה נחסכת.
במסלול זה יכולים להגיש תביעות גם עסקים שנפתחו ביום 2.5.2019 ואילך.
• נזק עקיף במסלול חקלאות – מתייחס לניזוק שיש לו גידולים בשטחים חקלאיים עד 40 ק"מ מהרצועה.
• נזק עקיף מסלול אדום – ניזוק ביישוב ספר או העסק נמצא עד 7 ק"מ מהרצועה, יכול לבחור בין פיצויים לפי הוראת השעה לבין פיצויים לפי התקנות העיקריות.
גובה הפיצויים המקסימלי במסלול מחזורים נקבע עד 1.5 מיליון ₪, וביתר המסלולים לא נקבעה תקרת פיצויים. הפיצויים ישולמו ישירות לחשבון הבנק של הניזוק, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ובניכוי מס במקור, עיקולים ומקדמות, ככל שישנם.
בכפוף לרשימת החריגים המופיעה בתקנות, עסקים עד 7 ק"מ מהרצועה יכולים לבחור את אחד מארבעת המסלולים. עסקים מ-7 ועד 40 ק"מ מהרצועה יכולים לבחור את אחד משלושת המסלולים הירוקים (כאשר מסלול חקלאות מיועד מטבע הדברים למי שיש לו גידולים חקלאיים) ועסקים מ-40 ק"מ ועד 80 ק"מ יכולים לבחור את מסלול שכר.
עסקים עד 40 ק"מ צריכים לבחור בין הגשת תביעת פיצויים בשל שומר החומות לבין הגשת בקשת למענקי קורונה לתקופת הזכאות מאי-יוני 2021 (מענק לעצמאים ושכירים בעלי שליטה, מענק הוצאות לעסק קטן ומענק השתתפות בהוצאות קבועות).
עסקים מ-40 ק"מ ועד 80 ק"מ שהגישו תביעה לפיצויים בשל שומר החומות יכולים להיות זכאים למענק הוצאות לעסק קטן או מענק השתתפות בהוצאות קבועות לתקופת הזכאות מאי-יוני 2021, אולם אינם יכולים להיות זכאים למענק לעצמאים ושכירים בעלי שליטה לתקופה זו.
עוד נזכיר, כי רשות המסים פרסמה הוראה מקצועית הכוללת הנחיות ודברי-הסבר להוראת-השעה ולקבלת הפיצויים מכוחהּ.
למַעבר להוראה, לחצו כאן.
התיישנות – פרשנות תיקון 154 לפקודה
ביום 6.10.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין אבו עואד.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על שומות שהוציא לו המשיב לשנות-המס 2004–2009 בהתאם לסמכותו לפי סעיף 147(א)(2) לפקודת מס הכנסה בעקבות הרשעת המערער ביום 10.3.2016, על-פי הודאתו, בהפצת חשבוניות פיקטיביות.
כתב האישום כנגד המערער הוגש, בין היתר, בהתאם להוראות סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב)(7) לחוק מע"מ, דבר שלפי טענת המשיב (פקיד-שומה צפת) מאפשר פתיחת השומות לשנות-המס 2004–2009 על-פי סעיף 147 לפקודה.
עם זאת, לאחַר ישיבת ההוכחות בתיק, הודיעו הצדדים, כי המחלוקת היחידה שנותרה ביניהם היא בנוגע לשנות-המס 2004–2006 וזאת בהתייחס אך ורק לסוגיית ההתיישנות ותחולת תיקון 154 לפקודת מס הכנסה ("תיקון 154" או "התיקון").*
* תיקון 154 לפקודת מס הכנסה – בגדרו, בין היתר, תוקנו הוראות סעיף 147 לפקודה – התקבל כתיקון עקיף במסגרת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007 (קישור לחוק), ראו סעיף 20(3) לחוק.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד קבעה, כי החלת הוראות סעיף 147(א)(2) לפקודת מס הכנסה (כנוסחו לאחַר תיקון 153) על שנות-מס שקָדמו לתיקון ואשר טרם התיישנו במועד התיקון וכאשר ההרשעה מאוחרת למועד התיקון מהווה החלה אקטיבית (ולא רטרואקטיבית) של התיקון, שכּן מדובר בהחלת התיקון על מצב קיים; ולחילופין, מדובר בהחלה רטרוספקטיבית אשר המחוקק התכוון לה לאור לשון החוק ותכליתו.
לפיכך, המשיב היה רשאי לתקן את השומה בנסיבות דומות בהתאם להוראות סעיף 147(א)(2) לפקודה, וזאת ככל שהמנהל היה מפעיל את סמכותו לפי סעיף זה בנוגע לשומה העצמית שהגיש הנישום.
עם זאת, הוסיפה השופטת הוד וקבעה, אין באמור כדי להשליך על ענייננו, וזאת בשים לב לסייג אשר נקבע במסגרת סעיף 147(א)(3) לפקודה ולפיו בנסיבות דוגמת המקרה דנא, כאשר הנישום הגיש דו"ח והמשיב מצדו לא אישר את השומה או הוציא שומה לפי מיטב השפיטה – דהיינו, לא הפעיל את סמכותו לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה – הרי שהסמכוּת לפעול לפי הוראות סעיף 147 ולתקן את השומה היא רק במקרה בו ההרשעה היא לפי סעיפים מפקודת מס הכנסה המפורטים בסעיף 147(א)(3).
אין מחלוקת, ציינה השופטת, כי המערער לא הורשע בהתאם לסעיפים אלה ועל-כן לא עָמדה למשיב סמכות לקבוע שומה בעקבות הרשעת המערער, שנים לאחַר שחָלף המועד להוצאת שומה לשנים שבמחלוקת.
תשומת לבכם לניתוחה של השופטת הוד בנושא תחולה למפרע של דברי חקיקה, פס' 45 לפסק-הדין ואילך.
התיישנות – פרשנות תיקון 211 לפקודה
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 1876 מיום 4.10.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין המכללה האקדמית עמק יזרעאל בע"מ.
נזכיר, כי במסגרת הערעור, העלתה המערערת מספר טענות, אך המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא האם שומת הניכויים* שהוציא לה המשיב לשנת-המס 2013 התיישנה, ובפרט האם תיקון 211 לפקודת מס הכנסה** שבמסגרתו תוקנו, בין היתר, הוראות סעיף 167 לפקודה,*** חל על השומה האמורה.
* להבנתנו, עניינו של ערעור בשומת הניכויים שהוּצאה לחברה. עם זאת, פסק-הדין מתייחס לכל אורכו להוראות סעיף 145 לפקודת מס הכנסה ולא להוראות סעיף 167.
** תיקון 211 התקבל במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 ("חוק ההתייעלות הכלכלית" או "החוק") (קישור לחוק), ראו סעיף 23 לחוק.
*** במסגרת תיקון 211 תוקנו גם הוראות סעיף 145 לפקודת מס הכנסה.
לטענת המערערת, שומת הניכויים שהוציא לה המשיב לגבי שנת-המס 2013 הוּצאה ביום 17.5.2018, בעוד שדו"ח הניכויים השנתי האחרון שלה לשנת-המס 2013 הוגש ביום 18.5.2014, ועל-כן, ובהינתן העובדה שהמשיב לא ביקש את אישור המנהל להארכת תקופת ההתיישנות משלוש שנים לארבע שנים, שומת הניכויים הוּצאה באיחור.
לשיטתה, הארכת תקופת ההתיישנות משלוש שנים (עם אפשרות לשנה נוספת באישור המנהל) לארבע שנים במסגרת תיקון 211 אינה חלה על שומת הניכויים האמורה, שכּן לפי הוראת-המעבר של אותו תיקון,* נוסחו המתוקן של סעיף 167 לפקודת מס הכנסה (כמו גם של סעיף 145 לפקודה) יחול "על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2013 ואילך" ולא על דו"ח הניכויים של החברה שהוגש לפני התיקון האמור.
* ראו סעיף 24 לחוק ההתייעלות הכלכלית.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד קבעה, כי עמדת המערערת אינה נתמכת בלשון הוראות תיקון 211 ואף לא בתכליתן.
עוד קבעה השופטת, כי החלת תיקון 211 על דוחות שהוגשו טרם התיקון אין משמעה תחולה רטרואקטיבית של התיקון האמור (ראו פס' 40–45 לפסק-הדין); וכי המערערת לא שינתה מצבה לרעה בהסתמך על המצב הקיים טרם התיקון (ראו פס' 46–49 לפסק-הדין).
הערעור לבית-המשפט העליון
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי המערערים הגישו ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, אך במסגרת הערעור הוסכם בין הצדדים על דחיית הערעור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
מיסוי הכנסות מדמי תיווך שלא דוּוחו והוחזרו ללקוחות
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 1846 מיום 2.4.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אריה וזמירה רחמים.
השומה שהוּצאה למערערים, בני-זוג, מבוססת על כספים שהופקדו בחשבון הבנק של המערערת, במסגרת פעילותה בשיווק מגרשים באיו"ש.
לאור זאת, קבע המשיב (פקיד-שומה רמלה), כי מדובר בהכנסה מעסק החייבת במס.
לטענת המערערת, מדובר בעסקות למכירת מגרשים שכשלו וכי כל הכספים שקיבלה הוחזרו בסופו של יום ללקוחותיה. עוד טענה המערערת, כי חלק מהכספים שהופקדו בחשבון הבנק הם ממקורות אישיים פרטיים שלה וממקורותיהם של בני משפחתה, וזאת לאור המצב הקשה אליו נקלעה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין קבע, כי המערערת לא הוכיחה, כי הכספים שהוחזקו ללקוחות הם אלה שהתקבלו בידיה בשנות-המס הרלבנטיות, וממילא לא מן הנמנע שהמערערת, שלא ניהלה ספרים ולא דיוְוחה בשום דרך על הכנסותיה, הִחזירה כספים שהתקבלו בידיה בשנות-מס קודמות לשנות-המס שבערעור.
עוד ציין השופט, כי מתוך הראיות שהוצגו בפניו עולה, כי אכן חלק משמעותי מהכספים שהוחזרו עניינם בעסקות שנעשו בשנות-מס שקָדמו לשנות-המס שבערעור, ובהיעדר כל ראיה אחרת יש להניח כי אף התקבולים התקבלו באותן שנות-מס קודמות.
השופט בורנשטין הוסיף וקבע, כי לאור ההלכה שנפסקה בעניין הירשזון ודמארי (דנ"א 2308/15), לא ניתן למערערת לקזז את ההפסדים להם טענה, שכּן מצב הדברים העובדתי היחיד המאפשר על-פי הדין קיזוז הפסדים (או ניכוי הוצאות) בגין כספים שהוחזרו ללקוחות, הוא כאשר ההחזרים בוצעו בשנות-המס שבהן נוצרו ההכנסות; וכי במקרה דנא, וכאמור, כָּשלה המערערת מלהוכיח כי כך הוא המצב העובדתי בעניינה.
עוד קבע השופט, כי בסופו של יום, כל שנותר למערערת הוא להסתמך על דברים שנאמרו בדעת המיעוט בעניין הירשזון ודמארי על-ידי השופט א' רובינשטיין. ואולם, אף בדברים אלה אין כדי לסייע למערערת, משעה שלא הוּכחה קיומה של זיקה בין הכספים שהוחזרו לבין ההכנסות שנישומו. דהיינו, אין מדובר בהכנסה ש"הוחזרה ליוצרה" (כאמור בדבריו של השופט רובינשטיין).
בהמשך הדברים, נדרש השופט בורנשטין לטענות נוספות שהעלתה המערערת, ובכלל זאת טענה להתיישנות השומה, ודחה אף אותן.
הערעור לבית-המשפט העליון
על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אך לאחַר שמיעת טיעוני בא-כוח המערערים, ובעקבות המלצת המותב, חזרו בהם המערערים מערעורם ושלשום (11.10.2021) הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 1888 מיום 7.12.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חברת האחים ע. מלק למיזוג אויר בע"מ ואח' (קישור לפסק-הדין).
ששת המבקשים הגישו ביום 23.7.2019 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (רשות המסים) הכוללת שלוש עילות תביעה:
האחת, לגבי עוסקים אשר הגישו דוחות מע"מ תקופתיים והיו זכאים להחזר מס תשומות בְּשל כך שמס התשומות עולה על מס עסקאות, כאשר על פי הנטען, עוסקים אלה זכאים להחזר מס התשומות העודף בערכים ריאליים (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה), בעוד שהמשיבה מחזירה את עודף המס בערכו הנומינלי;
השניה, לגבי עוסקים אשר הגישו דוח מע"מ תקופתי במועד ואף על פי כן חויבו בקנס, הוצאות אכיפה, ריבית והצמדה;
והשלישית, לגבי נישומים אשר חויבו בעיצום כספי בְּשל אי הגשת "הצהרת המנכה/ המשלם/ המייצג" שאמורה להיות מצורפת לטופס 856 ו/או לטופס 126, שהחובה להגישם קבועה בסעיף 166 לפקודת מס הכנסה, וזאת למרות שהמערכת המקוּונת של רשות המיסים אינה מאפשרת מבּחינה טכנולוגית הגשת הצהרה יחד עם הגשת הדוח.
בעניינן של שתי העילות הראשונות, הגישה המשיבה הודעת חדילה.
ואילו בעניינה של העילה השלישית, הגישה המשיבה תשובה מפורטת לבקשת האישור ואף הוגשה תגובה לתשובה. מאוחר יותר, הגישו המבקשים 5 ו-6 בקשת הסתלקות בקשר עם העילה האמורה ובקשה זו אושרה בפסק-דין חלקי של בית-המשפט.
עניינו של פסק-הדין בשתי סוגיות:
האחת – האם יש להאריך את המועד הקובע לעניין הודעת החדילה של הרשות?*
* נזכיר, כי לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, מעת שהוגשה נגד רשות תביעת השבה ובקשה לאשרהּ כתובענה ייצוגית, עומדים לרשותה 90 ימים, במסגרתם יכולה היא לחדול מן הגבייה שבעטיה הוגשו התובענה והבקשה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, ענה על שאלה זו בחיוב, תוך שהוא מתבסס, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין דהאן (בר"מ 7689/13).
השנייה – מהו הגמול ושכר-הטרחה שיש לפסוק לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם?
השופט בורנשטין קבע, כי בנסיבות העניין לא מצא לפסוֹק גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים; וכי הגמול שישולם למבקשים יהיה בסך של 80,000 ש"ח (20,000 ש"ח לכל אחד) ואילו שכר-הטרחה שישולם לבאי-כוחם יהיה בסך 750,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
הערעור לבית-המשפט העליון
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי המערערים הגישו ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, אך בגמר הדיון, בהמלצת המותב, חזרו בהם המערערים מערעורם והערעור נדחה תוך חיוב המערערים בהוצאות המשיבה 1 (רשות המסים) בסך של 6,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).
דחיית ערר מס רכישה עקב אי-התייצבות לדיון הוכחות
פסק-הדין של ועדת-הערר
במבזק מס' 1924 מיום 6.7.2021 דיווחנו, בין היתר, על החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין רוטנברג ואח'.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישו העוררים, 59 במספר, לביטול פסק-דין שניתן על-ידי הוועדה במעמד צד אחד, בגדרו נדחה הערר שהוגש על-ידי העוררים עֵקב אי-התייצבות (העוררים, בא-כוחם ועדיהם) לדיון ההוכחות.
ועדת-הערר (השופטת א' וינשטיין – יו"ר, עו"ד א' סימון ומר א' שרם – חברים) דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).
הערעור לבית-המשפט העליון
המערערים הגישו ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון ואתמול (12.10.2021) ניתן פסק-הדין.
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית, קיבל את הערעור אך הותיר את ההוצאות (בסך 15,000 ש"ח) שנפסקו על-ידי הוועדה לחובת המערערים (קישור לפסק-הדין).
וכך צוין בפסק-הדין:
"המשיב בהגינותו התיר הערעור לשיקול דעת בית המשפט.
אכן ניתן להבין את בית משפט קמא לאור ההתנהלות שקדמה לאי התייצבות בא כוח המערערים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנסיבות בגינן לא התייצב ב"כ המערערים לדיון, אשר 'חטא' בעודף קולגיאליות כלפי חברתו.
בנסיבות אלה, ומבלי להתעלם מאמירותיה של ועדת הערר לגבי סיכויי הערעור, אני מקבל את הערעור באופן שעניינם של המערערים יוחזר אל וועדת הערר.
האמור לעיל הוא בכפוף לכך שהמערערים ישלמו את סכום ההוצאות, בסך 15,000 ₪ שנפסק לחובתם על ידי וועדת הערר וזאת תוך 30 יום מהיום.
אין צו להוצאות."