פטוֹר ממס רווחי הון לתושב חוזר ותיק וקביעת מועד חזרתו לישראל בנפרד ומאוחר לזמן שובם ארצה של אשתו וילדיו
ביום 24.3.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, בעניין זאב לדרמן.
השופט קירש קבע, כי ניתן יהיה לפרסם את פסק-הדין ברבים לאחַר 14.4.2021.
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותו של המערער אשר עזב את ישראל לארה"ב בשנת 1990, לפטוֹר ממס רווחי הון במכירת מניות חברה ישראלית (חברת וויקס) אשר בוצעה על-ידיו בשנים 2011 ו-2014.
לטענת המערער, רווח ההון שנצמח לו ממכירת המניות כאמור פטוּר ממס בהתאם להוראות סעיף 97(ב3)(3) לפקודת מס הכנסה המחילות את הפטוֹר ממס רווחי הון המוקנה (בכפוף לתנאים וסייגים שונים) בסעיף 97(ב)(3)(1) לפקודה לתושב-חוץ שמוכר ניירות-ערך של חברה ישראלית גם על יחיד שהיה לתושב חוזר ותיק ובלבד שבמועד הרכישה של ניירות-הערך היה תושב-חוץ.
כך, לטענתו, הוא חזר לישראל בחודש ספטמבר 2009 ועל-כן הוא נחשב לתושב חוזר ותיק וזכאי לפטוֹר האמור.
לעומת זאת, לטענת המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 5), לא התקיימו התנאים לקבלת הפטוֹר ממס לפי הוראות אותו סעיף 97(ב3)(3) לפקודה,* שכּן המערער היה תושב ישראל לכל המאוחר משנת-המס 2002 וממילא הוא לא נחשב לתושב-חוץ בעת רכישת המניות (שנת-המס 2006) ולא כל שכּן נחשב לתושב חוזר ותיק.**
* תשומת לבכם להערת השוליים של השופט קירש בעמ' 2: "דומה כי המשיב לא עמד על קיום סעיף קטן 97(ב3)(1)(ד) שהיה כלול בנוסח הקודם של ההוראה (שעסקה בניירות ערך שנרכשו בשנים 2005 עד 2008), ולפיו, תושב החוץ היה חייב להגיש הודעה לפקיד השומה על הרכישה ועל פרטיה סמוך למועד הרכישה (ס"ח 2023, התשס"ה, סעיף 25 בעמוד 797)."
** הסיווג כתושב חוזר ותיק רלבנטי רק למי שחזר לישראל ביום 1.1.2007 ואילך.
בפסק-דין מפורט האוחז 52 עמודים, קיבל השופט קירש את הערעור תוך שהוא מבהיר כי מדובר ב"מקרה גבולי" (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט קירש (בפס' 41 ואילך ובפס' 61 ואילך) ביחס לסוגיית ההפרדה בין מרכזי החיים של משפחה גרעינית (דהיינו, הטענה לפיצול המשפחה) תוך שהוא מציין, כי "לצורך קביעת מקום מרכז חייו של אדם, בתי המשפט מייחסים חשיבות למקום מגורי המשפחה. אך לא מדובר באינדיקציה מכרעת או יחידה. כל מקרה נבחן לפי מכלול נסיבותיו הייחודיות, והראיות שהובאו בקשר לכך" (פס' 47), כי "יתכנו נסיבות שבהן בני זוג ינהלו מערכת יחסים טובה 'בשלט רחוק', כך שלמרות הקרבה האישית ביניהם, מקום מרכז חייהם יהיה נפרד" (פס' 64) וכי "בנסיבות המתוארות, אין מקום לייחס משקל גבוה מדי לכך שנגה וילדיו הקטינים של המערער שבו לגור בישראל" (פס' 140).
עוד תשומת לבכם, לניתוחו של השופט קירש (בפס' 123 ואילך ובפס' 143 ואילך) ביחס לדיווחיו של המערער לרשויות המס בארה"ב והשלכות הדיווחים כאמור על הסוגיה שבמחלוקת.
הגשת דוח שנתי במס הכנסה באינטרנט באופן מקוּון מלא
רשות המסים פתחה לשימוש את המערכת המאפשרת לראשונה הגשה באינטרנט באופן מקוּון מלא של הדוח השנתי במס הכנסה ליחידים, לשנות-המס 2019 ו-2020 ואילך, תוך צירוף המסמכים המאמתים הנלווים.
המערכת החדשה מייתרת את הצורך להגיש פיזית את הדוח עם המסמכים המצורפים במשרדי השומה.
למַעבר למערכת, לחצו כאן.
נזכיר, כי מנהל רשות המסים החליט על מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים וחברות) להגשת הדוחות השנתיים לשנת-המס 2020, וזאת עד ליום 30.6.2021.
מענקי הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה לשנת 2021 יחושבו לפי ההכנסה בשנים 2018 או 2019 – לפי הגבוה
פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הָחל מהיום (18.4.2021) מענקי הסיוע לעצמאים ושכירים בעלי שליטה (מענק סוציאלי), לשנת 2021, יחושבו לפי ההכנסה החייבת הגבוהה יותר בשנים 2018 או 2019 (לא עוד השוואה רק ל-2019).
זאת, בהמשך לתיקון לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה חדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 מיום 18.3.2021 ולהשלמת ההיערכות המחשובית לצורך התאמת מערכת המענקים לחקיקה החדשה.
בהתאם, מהיום יוכלו הזכאים לפעול בהתאם למצב הדו"חות שלהם כמפורט להלן:
• אם הוגשו הדוחות השנתיים לשנת 2018 ולשנת 2019 והוגשה בקשה למענק שעמדה בתנאי הזכאות – מערכת המענקים של רשות המסים תערוך השוואה לשנים 2018 ו-2019 ותיתן השלמה (ככל שקיימת) למענק הגבוה יותר באופן אוטומטי. את הכסף יוכלו הזכאים לראות בחשבון הבנק שלהם לאחַר כשני ימי עסקים.
• אם הוגש הדוח השנתי לשנת 2019 ללא עמידה בתנאי הזכאות בהתאם לחקיקה המקורית טרם התיקון – תתאפשר מעתה הגשת בקשה למענק באזור האישי של רשות המסים, אשר ישולם על-פי הדוח השנתי ל-2018 ככל שקיימת עמידה בתנאי הזכאות בשנה זו.
• אם הוגש הדוח השנתי לשנת 2018 בלבד – תתאפשר מעתה הגשת בקשה למענק באזור האישי של רשות המסים שיחושב על-פי דו"ח 2018 ככל שקיימת עמידה בתנאי הזכאות.
נזכיר, כי מועד הגשת הבקשות למענק הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה לחודשים ינואר פברואר 2021 הוארך ב-30 ימים נוספים עד 15.7.2021, וזאת על-מנת לאפשר לזכאים לממש את זכאותם המרבית.
ערובה להבטחת הוצאות מנהל מע"מ
ביום 11.4.2021 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין מאה ואחת טים בע"מ.
המערערת – חברה העוסקת באספקת כוח אדם – הגישה לבית-המשפט המחוזי ערעור על החלטת המשיב לחייבהּ בכפל-מס לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ בסך של כ-14.3 מיליון ש"ח, לפסול את ספריה וכן לחייבהּ בקנס לפי סעיף 95(א) לחוק בסך של כ-700 אלף ש"ח.
עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו, ככל שהערעור שהגישה המערערת יידחה וככל שייפסקו לטובת המשיב הוצאות משפט. זאת, בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות ולחלופין בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בבקשתו, טען המשיב, כי קיים חשש ממשי באשר ליכולתה של המערערת לשלם את הוצאותיה ככל שהערעור יידחה ועל-כן יש לחייבהּ בהפקדת ערובה לתשלום ההוצאות.
המשיב הפנה לכך שבהתאם למרשמיו אין בבעלות המערערת נכסים שמהם ניתן להיפרע והדגיש את גובה המס השנוי במחלוקת העולה על 15 מיליון ש"ח.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).
נפסק, כי על המערערת להפקיד ערובה בסכום של 50,000 ש"ח, במזומן או בערבות בנקאית; וכי אחד מבעלי מניותיה של המערערת יפקיד ערבות צד ג' בסכום של 50,000 ש"ח.
עוד נפסק, כי הערבויות תופקדנה בתוך 30 ימים, שאחרת הערעור יימחק.
מדריך תהליך הנפקה ראשונה בישראל
רשות ניירות-ערך והבורסה לניירות-ערך פרסמו מדריך תהליך הנפקה ראשונה (IPO) בישראל המעניק מענה ראשוני לתאגידים ששוקלים להנפיק ניירות-ערך בבורסה בתל-אביב והכולל מידע בנושא סוגיות ושאלות שונות שעשויות להתעורר לקראת ההנפקה.
להורדת המדריך, לחצו כאן.