לפניכם המבזק האחרון לשנת-המס 2020 והמהווה את המבזק ה-66 שנשלח השנה.
אנו מאחלים לכם שנה אזרחית חדשה שמחה, מוצלחת ובריאות איתנה!
רשימת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2020
במבזק מיום 9.12.2015 דיווחנו אודות פרסום חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 ("החוק") (קישור לחוק), הקובע (במסגרת פרק ב' לחוק) חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
ככלל, "עמדה חייבת בדיווח" לעניין מס הכנסה מוגדרת כעמדה שמתקיימים בה כל אלה: (א) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת-המס שלגבּיה מוגש הדו"ח; (ב) "יתרון המס" הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת-מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות-מס לכל היותר.
ואילו הדיווח על נקיטת עמדה במסים עקיפים יחול על עמדה שיתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנים.
בהקשר זה נקבע, כי עמדת רשות המיסים תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המיסים, לאחַר שניתנה ללשכת עורכי-הדין, לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהן לגבּיה טרם פרסומה; היא תנוסח בלשון ברורה ומובנת; ומספר העֵמדות שתפרסם רשות המיסים לא יעלה על המגבלה שנקבע בעניין זה (חריגה מכך תהיה כרוכה באישור ועדת-הכספים).
אי-דיווח על נקיטת עמדה החייבת בדיווח כדין, משמעותו כאי הגשת דוח מס שחובה להגישו לפי הדין והוא עלול לגרור השלכות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
עם זאת, חשוב להדגיש, כי אין כל מניעה לנקוט בגישה שסותרת את עמדות רשות המסים (לא כל שכּן לאור העובדה שחֵלק מהעמדות סותרות פסיקה של בתי-המשפט ואף את סעיפי החוק עצמם), תוך דיווח על נקיטת העמדה הסותרת.
עוד נדגיש, כי רשימת העמדות היא רשימה מצטברת, כך שהעמדות החדשות מצטרפות לאלו שכבר פורסמו בשנים קודמות ואשר גם בגינן נותרה חובת דיווח במקרים הרלוונטיים.
בהמשך לאמור דיווחנו, במסגרת המבזק מיום 27.12.2016, כי רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2016.
הרשימה כללה 16 עמדות בנושא מכס (קישור לרשימה), 31 עמדות בנושא מס הכנסה ומיסוי בינלאומי (קישור לרשימה) ו-11 עמדות בנושא מע"מ (קישור לרשימה).
עוד דיווחנו, במסגרת המבזק מיום 2.1.2018, כי רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2017.
הרשימה כללה 3 עמדות בנושא מכס (קישור לרשימה), 20 עמדות בנושא מס הכנסה (קישור לרשימה) ו-2 עמדות בנושא מע"מ (קישור לרשימה).
במקביל, פרסמה רשות המסים טופסי דיווח מעודכנים בגין נקיטת עמדה חייבת בדיווח לעניין מע"מ (קישור לטופס) ולעניין מכס (קישור לטופס).
בהמשך לאמור דיווחנו, במסגרת המבזק מיום 27.12.2018, כי רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2018.
רשימה זו כללה 7 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה בלבד (קישור לרשימה), דהיינו לא פורסמו כלל עמדות חדשות בתחומי המיסוי העקיף (מע"מ ומכס), כך שבתחום זה המשיכו לחול העמדות שפורסמו בשנים 2016–2017 ושלא בוטלו.
ביום 30.12.2019 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2019.
רשימה זו כללה עמדה ראשונה בתחום מיסוי הבלו על דלק (קישור לרשימה) וכן 22 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה בלבד (קישור לרשימה), דהיינו לא פורסמו עמדות חדשות בנושאי מכס ומע"מ, כך שבתחום המיסוי העקיף המשיכו לחול העמדות שפורסמו בשנים 2016–2017 ושלא בוטלו, זולת, כאמור, העמדה החדשה בנושא הבלו.
בהמשך לאמוּר, נבקש לעדכנכם, כי רשות המסים פרסמה היום את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2020.
רשימה זו כוללת 10 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה (קישור לרשימה) ועמדה חדשה אחת בתחום המכס (קישור לעמדה החדשה) (קישור לרשימה המצטברת), דהיינו לא פורסמו עמדות חדשות בנושאי מע"מ ובלו על דלק, כך שבתחומים אלה ממשיכות לחול העמדות שפורסמו בשנים קודמות ושלא בוטלו (קישור לרשימת העמדות החייבות בדיווח בנושא מע"מ) (קישור לעמדה החייבת בדיווח בנושא בלו).
ואלו הן העמדות החדשות בתחום מס הכנסה המצטברות לכדי 90 עמדות (!!!) (קישור לרשימה המצטברת): דוחות מאוחדים עם אגודה שיתופית חקלאית; זיכוי ממס זר על הכנסה שהתקבלה מתאגיד זר שקיימת שונות בסיוּוגו בין מדינת התושבות של המחזיק בו לבין מדינת התאגדותו; סיווג של נאמנות שמקורה בהקניה בנאמנות תושבת ישראל בה יוצר תושב ישראל אחד לפחות או בנאמנות נהנה תושב ישראל שאינה קרובים, שלא דוּוח על אירוע רווח הון בהקניה; קיטון בהון המדוּוח של נאמנויות מסוימות בדרך של הקניה או העברה פטורה לנאמנות אחרת או דיווח חלקי; לא ניתן לקזז הפסדים לאחוֹר לצורך חישוב רווחים שלא שולמו בחברה נשלטת זרה; זיכוי ממס זר בגין הכנסת חוץ הפטורה בחלקהּ בישראל; לא יינתן עודף זיכוי בשנה השוטפת ועודף זיכוי מועבר לשנים הבאות כשנבחרה האפשרות לזיכוי עקיף ולא זיכוי ישיר; מסים שהטלתם נדחית למועד חלוקת הרווחים בפועל לא יילקחו בחשבון לצורך יישום הוראות סעיף 75ב לפקודה (לצורך חישוב הרווחים שלא שולמו והמס החל); היחס שבין הוראות אמנת המס לדין הפנימי בנוגע לזיכוי ממס זר; וזיכוי עקיף בגין דיבידנד שהתקבל ממדינה זרה אחת כנגד מס חברות ששולם במדינה זרה אחרת.
למשרדנו ניסיון רב בייעוץ בנושא העמדות החייבות בדיווח והנכם מוזמנים לפנות אלינו הן לצורך בחינת קיומן של עמדות הסותרות את העמדות החייבות בדיווח והן לצורך קבלת חוות-דעת התומכת בעמדה סותרת כאמור.
דחייה נוספת של מועד מכירת דירה ישנה לעניין החבות במס שבח/רכישה
מבוא
במבזק מס' 1866 מיום 23.7.2020 דיווחנו, בין היתר, על פרסומו של חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף-2020 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת-השעה).
כפי שהסברנו שם, הוראת-השעה כללה, בין היתר, מספר הוראות בנושא הארכת תקופות ודחיית מועדים ובכלל זאת דחיית מועד מכירת דירה ישנה לעניין החבות במס שבח/רכישה.
כך, סעיף 3 להוראת-השעה קבע, כי בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות סעיפים 9(ג1ג)(2)(ב), 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב), 9(ג1ג)(4)(ב), 49ג(1) ו-49ה לחוק מיסוי מקרקעין, התקופה 1.3.2020–1.10.2020 לא תבוא במניין אם מועדי סיומן חלים באותה תקופה.
דהיינו, מי שרכש דירת מגורים נוספת והיה אמור למכור את דירתו הישנה* (שהייתה דירתו היחידה עד לרכישת הדירה הנוספת) בתוך 18 החודשים מיום רכישת הדירה החדשה כדי לשלם מס רכישה בשיעור החָל על "דירה יחידה" והמועד האחרון למכירת הדירה הישנה הסתיים בתקופה 1.3.2020–1.10.2020, אזי התקופה האמורה לא תילקח בחשבון במניין ה-18 חודשים.
* לרבות דירה שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה כאמור בסעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין ולרבות לעניין הסיווג כ"תושב ישראל" של מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק (כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה) כאמור בסעיף 9(ג1ג)(4)(ב) לחוק.
עוד נקבע, כי התקופה 1.3.2020–1.10.2020 לא תילקח בחשבון לגבי מי שהיה עליו למכוֹר את דירתו הישנה בתוך 18 חודשים ממועד רכישת הדירה הנוספת על-מנת לקבל פטוֹר ממס שבח בגין מכירת הדירה הישנה, כאמור בסעיף 49ג(1) לחוק מיסוי מקרקעין; כמו גם לגבי התקופות המנויות בסעיף 49ה לחוק.
התיקון
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי פורסם ברשומות החוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2020 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון* הוארכה התקופה שצוינה לעיל עד ליום 30.6.2021.
* ראו סעיף 2 לתיקון.
דהיינו, מי שרכש דירת מגורים נוספת והיה אמור למכור את דירתו הישנה* (שהייתה דירתו היחידה עד לרכישת הדירה הנוספת) בתוך 18 החודשים מיום רכישת הדירה החדשה כדי לשלם מס רכישה בשיעור החָל על "דירה יחידה" והמועד האחרון למכירת הדירה הישנה הסתיים/יסתיים בתקופה 1.3.2020–30.6.2021, אזי התקופה האמורה לא תילקח בחשבון במניין ה-18 חודשים.
* ראו ההערה לעיל.
בנוסף, התקופה 1.3.2020–30.6.2021 לא תילקח בחשבון לגבי מי שעליו / היה עליו למכוֹר את דירתו הישנה בתוך 18 חודשים ממועד רכישת הדירה הנוספת על-מנת לקבל פטוֹר ממס שבח בגין מכירת הדירה הישנה, כאמור בסעיף 49ג(1) לחוק מיסוי מקרקעין; כמו גם לגבי התקופות המנויות בסעיף 49ה לחוק.
יצוין, כי תחולתו של החוק, בהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה, ביום פרסומו (29.12.2020), כך שאין זה ברור מהו הדין לגבי רוכשים/מוכרים שהיו אמורים למכור את דירתם הישנה בתקופה 2.10.2020–28.12.2020 ולא מכרו את הדירה כאמור.
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – מחצית ראשונה של שנת 2018
רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי במחצית השנייה של 2018 (96 החלטות) על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנָסַת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר (קישור לקובץ).
הארכת מועד לביצוע ספירת מלאי לשנת-המס 2020
ככלל, סעיף 26 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 קובע, כי יש לבצע ספירת מלאי תוך חודש ימים לפני יום המאזן או אחריו.
עם זאת, לאור הסגר והמגבלות המושתות על המשק, הודיעה רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (קישור להודעה), כי ניתן יהיה לבצע את ספירת המלאי עד ליום 31.3.3021.*
* עוד צוין בהודעה, כי יש לערוך את ההתאמות הדרושות לקביעת ערך המלאי ליום המאזן.
ביטוח לאומי
ביום 20.12.2020 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין יפית מנגל, חברת עו"ד.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים על פסק דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בו נדחתה תביעת המערערת לביטול חוב דמי ביטוח בסך 77,836 ש"ח מיום 13.7.2008 עקב ביקורת שנערכה ביום 19.11.2007.
עם זאת, בית הדין האזורי קבע, כי יחד עם הקנס שהוטל, קרן החוב תישא הצמדה כחוק ללא ריבית מיום 13.7.2008 ועד למועד התשלום בפועל.
במסגרת הערעור שהגישה החברה, נטען כי היה על בית-הדין האזורי לבחון את השאלה האם שיהוי של המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") במשך 7 שנים בטיפול בהשגה שהוגשה כדין היה סביר או שהוא מחייב לבטל את דרישת התשלום ו/או לראות את ההשגה כאילו התקבלה.
עוד טענה החברה, כי מבּחינה עובדתית המל"ל הסכים לביטול החוב ומבּחינה נורמטיבית אי-כינון ועדת השומה במשך שנים רבות מצדיק את ביטולו.
בנוסף, נטען, כי המל"ל ביצע את הביקורת בספרי החברה שלא על-מנת לגְבות דמי ביטוח אלא ממניעים פסולים על רקע פעילותה של עו"ד מנדל בהליכים שונים כנגד המל"ל.
במהלך הדיון בערעור הוחלט, כי מתן פסק-הדין יעוכב עד למתן הכרעה בארבעת הערעורים שנדונו בעניין מגן דוד אדום.*
* המדובר בערעורים שהוגשו על-ידי המל"ל על פסקי-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין מגן דוד אדום (ב"ל 32018-09-16), אוניברסיטת בר אילן (ב"ל 6497-08-16), ממן מסוף וניטול בע"מ (ב"ל 59912-03-16) ונס א.ט בע"מ (ב"ל 6517-08-16).
עם מתן פסק-הדין בעניין מגן דוד אדום (עב"ל (ארצי) 53714-02-19),* ניתנה לצדדים הזכות להשלים טיעוניהם.
* כזכור, באותו עניין, בית-הדין הארצי קבע, בין היתר, כי המל"ל רשאי להוציא שומת ניכויים בעצמו, אך משנערכה שומת ניכויים על-ידי פקיד-השומה – לרבות במסגרת פשרה עם המעסיק – רשאי המל"ל להתבסס עליה. למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
נזכיר, כי לאחרונה יושמה הלכה זו במסגרת החלטתו של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין אלביט מערכות בע"מ,** בגדרהּ קיבל בית-הדין את בקשתו של המל"ל למחוק טענות מכתב התביעה של התובעת באופן כזה שבכל מקום שבו כתב התביעה תוקף, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, את הסתמכותו של המל"ל על הסכם הפשרה שחתמה התובעת עם רשות המסים, הרי שדין טענה זו להימחק.
** ב"ל 47947-02-20. להורדת ההחלטה, לחצו כאן.
בית-הדין הארצי – מפי סגן הנשיאה השופט א' איטח (אב"ד), השופטת ח' אופק גנדלר, השופט א' סופר, גב' ח' שחר (נציגת ציבור (עובדים)) ומר ד' בן-חיים (נציג ציבור (מעסיקים)) – דחה את ערעור החברה וקיבל את ערעור המל"ל בעניין ביטול הקנסות* (קישור לפסק-הדין).