מיסוי הכנסות של קטינים
נבקש להזכירכם, כי סעיפים 65 ו-66(א)(3) לפקודה כוללים הוראה אנטי-תכנונית, לפיה רואים הכנסות מסוימות של בן-הזוג הרשום ככוללות גם הכנסות מאותו סוג של ילדו שטרם מָלאו לו בשנת-המס 18 שנים.
עד לתיקון 147, מדובר היה בשלושה סוגי הכנסות: האחד – הכנסות מחברה שקופה; השני – הכנסות מריבית, דמי ניכיון ורווחים המשולמים על תוכנית חיסכון, פיקדון, קופת גמל או איגרת-חוב הרשומה למסחר בבורסה, או יחידה בקרן נאמנוּת, אלא אם כן נכסים אלה התקבלו בירושה; והשלישי – רווחי הון מסוימים.*
* במסגרת זו נכללו רווח הון ממכירת נייר-ערך הרשום למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל, למעט רווח הון ממכירת נייר-ערך כאמור שהתקבל בירושה; רווח הון ממכירת יחידה בקרן נאמנוּת, זולת אם היחידה התקבלה בירושה; והכנסה מעסקה עתידית שלפי הוראות חלק ה3 לפקודת מס הכנסה חל עליה שיעור המס החָל במכירת נייר-ערך הרשום למסחר בבורסה, למעט עסקה כאמור שהתקבלה בירושה.
במסגרת תיקון 147 תוקנה רשימת ההכנסות האמורות ונקבע, כי זו תכלול את סוגי ההכנסות הבאות: (א) הכנסות מחברה שקופה;* (ב) הכנסות מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, יהא מקורן אשר יהיה; (ג) הכנסה שהועברה מקרן להשקעות במקרקעין; ו-(ד) רווח הון מכל סוג שהוא.
* כזכור, בתיקון 132 קבע המחוקק הֶסדר כללי שיחליף את הֶסדר החברה המשפחתית וחברת הבית וחוֹקק את הוראות סעיף 64א1 לפקודת מס הכנסה, שעניינו בחברה השקופה. דא עקא שתחילתו של סעיף 64א1 נקבעה ליום כניסתן לתוקף של כל התקנות על-פי אותו סעיף 64א1, כאשר עד היום – למעלה מ-18 שנים (!) ממועד פרסומו של תיקון 132 ברשומות – לא פורסמו תקנות כאמור, ועל-כן טרם נכנסו לתוקף הוראות סעיף 64א1.
יתרה מזאת, במסגרת תזכיר החוק שפורסם בתחילת שנת 2018 (קישור לתזכיר), נכללה הצעה לבטל את הוראות סעיף 64א1.
בהמשך לכך, נזכיר, כי ביום 24.12.2018 דחה בית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק) את העתירה שהוגשה על-ידי ד"ר אמנון רפאל ונשיאוּת הארגונים העסקיים ואשר בגדרהּ התבקש צו על תנאי המורה לשר האוצר לבוא וליתן טעם מדוע לא יתקין תקנות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 64א1 לפקודה (קישור לפסק-הדין). זאת, על רקע הודעות עדכון מטעם שר האוצר שהוגשו בחודשים האחרונים ומהן עולה כי לעת ההיא טיוטת הצעת החוק לביטול סעיף 64א1 לפקודה אושרה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה והיא מקודמת לקראת הגשתה לכנסת.
הכל, זולת אם הנכסים שמהם נצמחו אותן הכנסות התקבלו בירושה, או שמקורם בפיצויים/כספי ביטוח שהתקבלו בְּשל פגיעת גוף.
על-כן, יש לתכנן בהתאם את הכנסות התא המשפחתי.
חלוֹף המועד להגשת השגה/ערעור אינו מקים עילה להגשת עתירה לבג"ץ
ביום ב', 7.12.2020, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין מרה ויסמן.
העותרת היא אלמנתו של מר בוריס ויסמן ז"ל, שנפטר בתחילת שנת 2019 ("הנישום").
הנישום הגיש דו"חות לשנות-המס 2010–2012 במועדם, אך נמנע מלהגיש דו"חות על הכנסותיו לכל אחת משנות המס 2006–2009 ו-2013.
בתחילת שנת 2014 נפתחה חקירה פלילית נגד הנישום ואחרים. מראיות שנאספו במהלך החקירה עלה, כי הנישום הפיק לכאורה הכנסות בהיקף כספי של עשרות מיליוני שקלים מחברות שהיו בבעלותו, ולא דיווח על הכנסותיו.
בעקבות החקירה הפלילית ולאור תוצאותיה, נקבעו לנישום ביום 17.7.2014 שומות מס כדלקמן: לשנים 2010–2012 לפי מיטב השפיטה; ולשנות-המס 2006–2009, 2013 נקבעו שומות בהיעדר דו"ח.
במשך ארבע שנים וחצי ממועד הוצאת השומות ועד למועד פטירתו, הנישום לא הגיש השגות על השומות שיצאו בהיעדר דו"חות.
רק בחודש יולי 2019 הגישה העותרת למשיב, פקיד-שומה תל-אביב 4, אסופת ניירות הנושאים את הכותרת "דו"חות על הכנסות". מבּחינת העותרת, אסופה זו משַמשת דו"ח על הכנסות בעלה המנוח בחלק משנות-המס שלגביהן נקבעו השומות בהעדר דו"חות.
המשיב סירב לקבל את הניירות הן מאחַר שלא ראה בהם דו"חות מס תקינים, בהיותם חסרים פרטים ומסמכים מהותיים אשר נדרשים להיכלל בדו"חות, והן בְּשל הגשתם באיחור רב (חמש שנים לאחַר חלוֹף המועד הקבוע בפקודת מס הכנסה להגשת השגה).
לטענת העותרת, החלטת המשיב שלא לקלוט את הדו"חות חותרת תחת עקרונות היסוד של דיני המס, שתכלית העל שלהם היא גביית מס אמת. לשיטתה, טענת המשיב כי ההשגה הוגשה באיחור הינה טענה שלא יכולה לעמוד בהיותה שרירותית, בלתי-סבירה, לא עומדת במבחן ההגינות המנהלית, ונגועה בחוסר תום-לב.
עוד טוענת העותרת, כי מדובר בטענה שנעדרת הצדקה עניינית מאחַר שהשומות נקבעו שלא על-בסיס בירור עובדתי, ולכן לא מדובר בבקשה להתחיל מחדש הליך שומה שכבר הסתיים, אלא לקיים בירור עובדתי ענייני על-בסיס מסמכים ולא לפי הערכה כללית חסרת-בסיס של ממש.
העותרת מוסיפה וטוענת, כי המשיב כלל לא התייחס לטיעונים שהעלתה בפניותיה הרבות באשר לעיקרון העל של דיני המס – חתירה לשומת אמת – ולכך שהמשיב עצמו ממשיך לדרוש ממנה מסמכים כדי לטייב את השומה בהליך מקביל. לטענתה, המשיב לא הסביר מדוע הוא נוקט בעמדה אחת ביחס לשומה אחת, ובעמדה מנוגדת ביחס לשומה אחרת, כאשר עסקינן באותה מסכת עובדתית ובאותו החומר שעמד לנגד עיניו. בהקשר זה נטען, כי המשיב עצמו ביקש לקבל מהעותרת מסמכים שונים במסגרת הליך משפטי אחר שמתנהל ביניהם ועניינו ערעור מס.
לבסוף, טוענת העותרת, כי נימוקו של המשיב בדבר חוסר מהימנות הדיווח שהגישה העותרת לא יכול לעמוד. העותרת נכנסה בנעליו של בעלה המנוח אשר היה אחראי על העסק ממנו נבעו חיובי המס, ולפיכך אין היא יכולה להצהיר על מלוא ההכנסות, אלא רק לפי מיטב ידיעתה.
בית-המשפט הגבוה לצדק, מפי השופטים ע' ברון, ג' קרא ו-א' שטיין, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).
נקבע, כי נישום המבקש לחלוק על שומות מס שהוצאו בעניינו צריך להגיש את השגותיו לפקיד-השומה בדרכים ובמועד הקבועים בסעיף 150(א) לפקודת מס הכנסה; ולאחר מכן, וככל שיש צורך בכך, עליו להגיש את ערעורו לבית-המשפט המחוזי בהתאם לאמור בסעיף 153(א) לפקודה.
כללים אלה לא ניתן לעקוף באמצעות עתירה לבג"ץ.
עוד נקבע, כי העובדה שהליכי ההשגה כבר אינם פתוחים בפני הנישום אינה מאפשרת לו להתגבר על מחסום ההתיישנות ואינה פותחת בפניו את שערי בג"ץ. דהיינו, חלוֹף המועד להגשת השגה או ערעור מס איננו מקים עילה להגשת עתירה לבית-משפט זה.
לבסוף, נקבע, כי העובדה שהעותרת בחרה להגיש את אסופת המסמכים למשיב רק אחרי תחילת ההליכים של גביית חוב המס הסופי מעלה תמיהה רבתי בנוגע לכוונותיה. שיהוי כבד זה לא נומק בעתירה וממילא לא הוסבר על-ידי העותרת באופן שיש בו כדי להסיר את התמיהה ולמנוע את הסקת המסקנות המתבקשות.
הרשעה נוספת בעקבות פרשת UBS שוויץ
ביום 9.12.2020 ובעקבות הסכמת הצדדים, הותר לפרסום גזר הדין של בית-משפט השלום בכפר-סבא בעניינו של יוסף ווג, תושב ישראל בעל עסקים ברומניה, אשר הורשע במסגרת הֶסדר טיעון בעבירות של השמטת הכנסה מדו"ח ומסירת תרשומת כוזבת תוך שימוש במרמה ותחבולה על-מנת להתחמק מתשלום מס בסך כולל של כ-39 מיליון ש"ח.
במסגרת הֶסדר הטיעון, הודה ווג בהשמטת ההכנסה והוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש מאסר בפועל של 33 חודשים וקנס בסך חצי מיליון ש"ח. זאת, בנוסף ובכפוף לתשלום מלוא המס בגין ההכנסה שהושמטה.
להורדת גזר הדין, לחצו כאן.
פטוֹר ממס שבח לנציגוּת דיפלומטית
ביום 6.12.2020 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים.
עניינו של פסק-הדין בשאלת חבותה של ממשלת צרפת (על-ידי הקונסול הצרפתי הכללי בירושלים) במס שבח בגין מכירת זכות במקרקעין מחודש אוקטובר 1993.
שאלה זו התעוררה רק בחודש אוגוסט 2015 כאשר התברר לעוררת כי קיים חוב מס רכוש בגין המקרקעין ובעקבות זאת היא פנתה בעניין זה למשיב, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים. במסגרת פניה זו עלה, כי העוררת כלל לא דיווחה למשיב על המכר.
כך, רק בחודש מרץ 2016 הגישה העוררת הצהרה על מכירת זכות במקרקעין ובעקבותיה הוציא המשיב שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 82 לחוק מיסוי מקרקעין.
בחודש מרץ 2017 הגישה העוררת בקשה לתיקון השומה והשגה אשר במסגרתה התבקש המשיב לפטוֹר את העוררת מתשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות וכן ליתן פטוֹר חלקי ממס שבח בגין "מכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי" לפי סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק.
בחודש יוני 2017 התקבלה החלטת המשיב בהשגה ולפיה ההשגה נדחתה והוחלט שלא לאשר פטוֹר לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין, שכּן העוררת אינה מחזיקה באישור "מוסד ציבורי" בהתאם לתנאי החוק. עוד צוין בהחלטה, כי הבקשה לביטול הקנס, הריבית וההצמדה הועברה לטיפול מחלקת הגביה של משרדי מיסוי מקרקעין ירושלים. העוררת לא הגישה ערר על החלטת המשיב , וזו הפכה לחלוטה.
מאוחר יותר, ובאותו חודש יוני 2017, התקבלה החלטת המשיב, לפנים משורת הדין, לבטל 95% מהקנס שהוטל על העוררת.
לטענת העוררת, לאחַר ששילמה את מס השבח, התגלה לב"כ העוררת דבר קיומו של חוזר מק/23/16 מיום 20.2.1970, שעניינו "מכירת נכס ע"י נציגות דיפלומטית"* והיא פנתה למשיב בבקשה לקבלת העתק מהחוזר האמור.
* וכך צוין בחוזר:
"1. ישנם מקרים בהם נציגויות דיפלומטיות המוכרות מקרקעין מבקשות לפטור את ה'מכירה' מתשלום מס שבח. התעוררה בעיה כיצד לנהוג במקרים אלה מאחר ובחוק מס שבח אין סעיף הפוטר נציגות דיפלומטית ממס שבח.
2. בסעיף 23 בהצעת חוק החסינות וזכויות היתר הדיפלומטיות והקונסולריות, תשכ"ח-1967, נקבע כי נציגויות דיפלומטיות פטורות ממס שבח על מכירת נכס כל עוד אין בעיסקה סימנים שהיא נעשתה למטרות רווחיות.
3. לפיכך, כאשר נציגות דיפלומטית מוכרת מקרקעין, יש לבדוק אם העיסקה נעשתה למטרות רווחיות, ואם לאו יש לפטור את המכירה ממס שבח."
בחודש ספטמבר 2017 הגישה העוררת בקשה לתיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, בגדרהּ טענה כי לאור הוראות החוזר היא זכאית לפטוֹר מלא ממס שבח ומבוקש להשיב לה את המס ששילמה.
בקשת העוררת נדחתה. מכאן הערר.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות (בהסכמת חברי הוועדה מר א' הוכמן ורו"ח ש' מדהלה), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופט דורות קבע, כי פטוֹר ממס שבח במכירת זכות במקרקעין על-ידי נציגוּת דיפלומטית חייב להיות מעוגן בחוק, או על פיו, והסמכוּת לפטוֹר מתשלום מס חייבת להיות בלשון ברורה בהוראה מפורשת של חוק או תקנה.
עוד קבע השופט, כי במקרה דנא אין גם מקום לטענה בדבר ציפיה לגיטימית והסתמכות של העוררת על החוזר המקצועי, שכּן עסקת המכר התבצעה בשנת 1993 והעוררת לא ידעה אז על קיומו של החוזר וממילא לא הסתמכה עליו.
השופט דורות המשיך ונדרש לטענה החלופית של המשיב לפיה העוררת אינה עומדת בתנאי החוזר המקצועי לפיו עסקת המכירה לא נעשתה למטרות רווח.
השופט דחה את טענת העוררת כי טענה חלופית זו מהווה הרחבת חזית אסורה וקבע, כי אכן לא עלה בידי העוררת להוכיח את עמידתה בתנאי החוזר וגם מטעם זה לא ניתן לקבל את הערר.
לבסוף, דחה השופט דורות את טענת השיהוי שהעלתה העוררת ולפיה החלטת המשיב בבקשת העוררת לתיקון השומה ניתנה אחרי כשנה וחצי. זאת, בין היתר, לאור השיהוי הכבד שנפל מצד העוררת בדיווח על המכר משנת 1993 (כזכור, דיווח זה נעשה לאחַר 23 שנים).
חשבוניות פיקטיביות
פסק-דין נוסף של השופט א' דורות ניתן בעניינה של עליאן ועיאד (ח.מ) הנדסה ובניין בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שהגישה המערערת על החלטות מנהל מע"מ תל-אביב 1 לחייבהּ בכפל-מס בהתאם לסעיף 50(א1) לחוק מע"מ ולפסול את ספריה ולחייבהּ בקנס בהתאם לסעיף 95 לחוק.
זאת, לאור טענתו כי ניכתה מס תשומות הכלול בחשבוניות פיקטיביות.
הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).