מבזקי מס

08/09/2020: ניוד כספי קופת גמל להשקעה | פסילת ספרים למאפיית ויז'ניץ | דיווח כוזב למס שבח | ערובה להבטחת הוצאות מנהל מע"מ / פקיד-השומה | בקשה לבטל עיקול לפי סעיף 194 לפקודה

ניוד כספי קופת גמל להשקעה

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), התש"ף-2020 ("התקנות") (קישור לתקנות).

במסגרת התקנות נקבע, כי חוסכים בקופת גמל להשקעה יוכל לניֵיד את קופתם לקופת גמל חדשה.
כמו-כן, ככל שהחוסך הגיע לגיל 60, הוא יוכל להעביר את הכספים מקופת גמל להשקעה לקופת גמל לקצבה, לשם קבלת קצבה בלבד.


פסילת ספרים למאפיית ויז'ניץ

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מ.י.ר ויז'ניץ בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעורים שהגישה המערערת, הבעלים של מאפיית ויז'ניץ בבני ברק, על החלטת המשיב (פקיד-שומה גוש דן) לפסוֹל את ספריה לשנות-המס 2016–2018 בְּשל שלושה מקרים של אי-רישום תקבול כדין וללא סיבה מספקת בהתאם להוראות סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לפס' 24–28 לפסק-הדין (רישום תקבול אחד ביחד עם תקבולים אחרים בחשבונית אחת מרוכזת דינו כתקבול שלא נרשם), פס' 75–76 (טענת המערערת כי יש לצמצם את פסילת הספרים למגזר אחד בלבד מבּין שני מגזרי פעילותה) ופס' 77–79 (טענת המערערת כי ניתן היה להסתפק באזהרה).


דיווח כוזב למס שבח

שלשום (6.9.2020) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בענין עו"ד משה דן.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש עו"ד משה דן על הכרעת הדין מיום 15.7.2018 ועל גזר הדין מיום 23.12.2018 שניתנו על-ידי בית-משפט השלום (השופטת נ' תבור) בגין הרשעתו של המערער בעבירוֹת לפי סעיפים 98(ג2)(1) ו-98(ג2)(4) לחוק מיסוי מקרקעין* והעמדת עונשו על ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.

* מסירת הצהרה כוזבת במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחֵר להתחמק ממס ועשיית שימוש במרמה ערמה או תחבולה לצורך עזרה לאחֵר להתחמק ממס.

כפי שנקבע בהכרעת הדין, עו"ד דן מסר בטופס הדיווח שהגיש למנהל מיסוי מקרקעין הצהרה כוזבת לגבי מכירת בית מגורים בסביון על-ידי חמותו של המערער, גב' שרית קופל.
הכזב בהצהרה בא לידי ביטוי בכך שהדיווח נעשה על-גבי טופס מס שבח שמספרו 7000 וצבעו ורוד, טופס המשַמש להצהרה על מכירת דירת מגורים בפטוֹר ממס ומבלי שהנכס כולל זכויות לבניה שאינן מנוצלות. זאת, על אף שמכירת הבית לא הייתה זכאית לפטוֹר ממס שבח (לאור מכירה של דירת מגורים אחרת (בחולון) בפטוֹר ממס שבח בארבע השנים שקָדמו למכירת הבית בסביון) ושהבית כָּלל זכויות בניה בלתי-מנוצלות.
בית-משפט השלום קבע, כי ממכלול הנסיבות יש ללמוד כי הדיווח נעשה כפי שנעשה במטרה לעזור לחמותו של עו"ד דן להתחמק ממס. כך, נקבע, כי לעו"ד דן היה עניין אישי במכירת הבית בסביון וברווחים ממכירתו, שכּן מֵעבר לרצון להיטיב את מצבה הכלכלי של חמותו, הוא הפיק רווח אישי ישיר ממכירת הבית בדמות הכספים שהעניקה החמות לבתה (הנשואה לו) ולנכדיה.

יצוין, כי בכתב האישום הואשמה אף גב' קופל בביצוע עבירוֹת לפי הסעיפים בהם הורשע עו"ד דן, אך בית-המשפט זיכה אותה מהאישום בביצוע עבירוֹת אלו, מחמת הספק. עם זאת, גב' קופל הורשעה בביצוע עבירוֹת אחרות לפי פקודת מס הכנסה בְּשל אי-דיווח על הכנסות משכר דירה.

עוד יצוין, כי במבזק מס' 1759 מיום 9.12.2018 (קישור למבזק) התייחסנו, בין היתר, להחלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין בערר שהוגש על-ידי גב' קופל (ו"ע (מרכז-לוד) 29094-05-18) על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין לדחות את בקשתה להארכת מועד לתיקון שומת מס השבח שהוּצאה לה לגבי מכירת הדירה האחרת (המרת הפטוֹר בשומת חיוב).

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטים א' הימן (אב"ד), ל' ביבי ו-ע' מאור, דחה את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין (קישור לפסק-הדין).

בית-המשפט המחוזי קבע, כי בדין לא מצא בית-המשפט קמא ליתן אמון בגרסת המערער כי דיווחיו הכוזבים נעשו שלא מתוך כוונה להשתמט מתשלום מס, אלא משום טעות בתום-לב; וכי מסקנתו של בית-המשפט קמא נטועה היטב בניתוח הראיות שהוצגו בפניו ולא היה מקום למסקנה אחרת.

עוד ובין היתר קבע בית-המשפט המחוזי, כי מקובלת עליו קביעתו של בית-המשפט קמא לפיה לא הונחה תשתית ראייתית להוכחת אכיפה בררנית ופסולה ובתוך כך לא הוכח כי ההבחנה בין עניינו של המערער לבין מקרים אחרים מבוססת על חוסר סבירוּת או שיקולים בלתי-ענייניים; וכי זיכויָה של החמות מהעבירוֹת שיוחסו לה אינו משמיט (כפי שנטען לראשונה בערעור) את הבסיס להרשעת המערער, שכּן קיומה של עבירה של שימוש במרמה לצורך עזרה לאחֵר להתחמק ממס אינה תלויה בקיומה של עבירה של שימוש במרמה במטרה להתחמק ממס על-ידי האחר.


ערובה להבטחת הוצאות מנהל מע"מ/ פקיד-השומה

פורסמו החלטותיו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אמינאר מנפאוור בע"מ ובעניין מכרות היהלומים אילת בע"מ.

עניינן של ההחלטות בבקשות שהוגשו על-ידי מנהל מע"מ אשדוד (בעניין אמינאר מנפאוור בע"מ) ועל-ידי פקיד-שומה אילת (בעניין מכרות היהלומים אילת בע"מ) לחיֵיב את המערערות להפקיד ערובות להבטחת הוצאות המשיב ככל שהערעור יידחה וככל שתיפָּסקנה הוצאות משפט לטובתו, וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות ולחלופין בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי; וכן להורוֹת כי הערעורים יידחו ככל שלא תופקדנה הערובות כאמור.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, קיבל את הבקשות (קישור להחלטה בעניין אמינאר מנפאוור בע"מ) (קישור להחלטה בעניין מכרות היהלומים אילת בע"מ).

נזכיר, כי במבזק מס' 1865 מיום 20.7.2020* דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (רע"א 7687/18), בגדרו קבע השופט גרוסקופף (בהסכמת השופטים נ' הנדל ו-ע' ברון), כי הפרה של הוראה להפקיד ערובה להוצאות מכוח סעיף 353א לחוק החברות, לרבות הוראה כאמור שניתנה במסגרת ערעור מס, מַקנה לבית-המשפט את הסמכות להורוֹת על מחיקת ההליך, ככל שיגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הראויה בנסיבות העניין.

* למַעבר למבזק זה, לחצו כאן.

בקשה לבטל עיקול לפי סעיף 194 לפקודה

ביום 28.8.2020 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין עיזבון המנוח אשר לוק.

עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגישה המשיבה 2 (מרכז מטענים קרני בע"מ) לבטל את העיקול שהוטל על סכום של 2,450,000 ש"ח, שאותו היה המנוח זכאי לקבל כפיצוי ממשרד הביטחון, לצורך הבטחת תשלום חוב המס של המנוח לפקיד-שומה אשקלון. זאת, בטענה כי היא זכאית למחצית מכספי הפיצוי שעוקלה.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).