אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

כנס לשכת רו"ח בים המלח – פברואר 2020

כבכל שנה, מרחב חיפה והצפון בלשכת רו"ח מקיים את כנס ים המלח.
הכנס יתקיים בימים 16–20 בפברואר במלון ישרוטל ים המלח ויכלול חמישה מושבים ובכללם המושב בנושא "עשה ואל תעשה בהליכי ביקורת ושומה, מ"ה ומע"מ", שבו יַרצה גם הח"מ.

לפרטים נוספים ולהורדת טופס הרשמה, לחצו כאן.

Relocation וטופס הצהרת תושבוּת

כידוע, ההגדרה הנוכחית של המונח "תושב ישראל" לגבי יחיד משתיתה את מקום מושבו של יחיד על עקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.
בנוסף, נקבעו בהגדרה שתי חזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר;* השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

* יצוין, כי שהות העולה על 183 יום בתוך תקופה של 12 חודשים בשתי שנות-מס אינה הופכת בהכרח את הנישום לתושב ישראל, שכּן "שנת מס" כוללת את התקופה שבין 1.1 לבין 31.12. כלומר, אם במהלך התקופה שבין 1.1 לבין 31.12 לא יִשהה הנישום בישראל במשך 183 יום או יותר, לא תחול לגביו אותה חזקה שכּן בכל שנת-המס שהה בישראל תקופה הקצרה מ-183 יום. כך, למשל, שהות בישראל מיום 15.7 בשנת-המס עד ליום 15.5 בשנת-המס שלאחריה אינה עונה לתנאי אותה חזקה.

מהאמור עולה, כי יחיד תושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה והחפץ להיחשב לתושב חוץ בשנת-המס 2020 (השנה הנוכחית), ייטיב לעשות אם יקפיד לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2020, אחרת ייתכן ותחול לגביו החזקה השנייה דלעיל (הניתנת לסתירה), לפיה הוא נחשב לתושב ישראל.
אכן, במסגרת תיקון 168, תוקנה הגדרת המונח "תושב חוץ", וזו כוללת, למן התיקון, לא רק את מי שאינו תושב ישראל, אלא גם יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה וכן שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחַר שנות-המס האמורות ("חלופת 4 השנים"). כלומר, יחיד שייצא מישראל בשנת-המס 2020 ובמשך 2020 ו-2021 יִשהה בחו"ל 183 ימים לפחות (בכל שנה), וימשיך לשהוֹת בחו"ל גם בשנות-המס 2022 וב-2023 כשמרכז חייו בשנים אלו (2022 ו-2023) יהיה מחוץ לישראל, ייחשב לתושב-חוץ רטרואקטיבית מיום עזיבתו את ישראל. זאת, אף אם בשנות-המס 2020 ו-2021 מרכז חייו עדיין נותר בישראל.
עם זאת, באותם מקרים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה ליישם את חלופת 4 השנים (כמשמעותה לעיל), כגון: אם היחיד עתיד לשהוֹת בחו"ל פחות מ-183 ימים בשנת-המס 2020 או 2021 וכו', יש לשקוֹל לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2020.

בכל מקרה, על יחיד השוקל לבצע Relocation לבחון את מִכלוֹל השלכות המס הגלומות בהגירתו למדינה הזרה, לרבות שאלת חבותו במס יציאה.*

* ההוראות שעניינן במס יציאה קבועות בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. רשות המסים פועלת לתקן את ההוראות האמורות.

בהמשך לכך, נבקש להזכיר, כי במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 ("התיקון") (קישור לתיקון) הורחבה רשימת החייבים בהגשת דו"ח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כך, ובין היתר, שיחיד שמתקיימת בו החֲזָקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("חזקת הימים") ולטענת היחיד היא נסתרת – יחויב להגיש דו"ח המפַרט את העוּבדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו (אם יש כאלה).*

* הוראה זו לא תחול על בן-זוגו וילדיו של יחיד כאמור, על יחיד שמתקיים לגבי האמור בסיפא של פסקה (א)(4) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודה (דהיינו, יחיד ששר האוצר קבע, כי לא יראו אותו כתושב ישראל על אף שלפי פסקאות (1) או (2) להגדרה יש לראוֹת בו תושב ישראל) ועל עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה.
כמו-כן, אין בהוראה זו כדי לגרוֹע מחובת הדיווח החָלה על יחיד תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת-המס (והקבועה בסעיף 131(א)(4) לפקודה). כלומר, גם אם היחיד טוען, כי הוא תושב-חוץ, הוא יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי הכנסתו החייבת במס בישראל.

בהקשר זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לטופס 1348 שכותרתו "הצהרת תושבות" והמהווה נספח לדו"ח השנתי.*

* במקביל, נוספה בטופס 1301 (קישור לטופס) ההצהרה הבאה: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי 'חזקת ימי שהייה בישראל' הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(5ה) לפקודה. מצ"ב טופס 1348."

במסגרת הטופס יש למלא את מספר ימי השהִייה של היחיד בישראל בשנת-המס, בשנת-המס שקָדמה לשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לשנת-המס.
בנוסף, יש לציין בטופס את מדינת תושבותו של היחיד בשנת-המס ולצרף אישור תושבוּת.
כמו-כן, יש לענות על 26 שאלות ולצרף הסבר מילולי (בצירוף אסמכתאות) להצהרה.

למותר לציין, כי הצהרת התושבוּת אוצרת בחובה נפקויות רבות, וממילא מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בקשר לכך.

חשבוניות פיקטיביות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין דמיטרי ק. הסעות משלוחים ושירותים כלליים בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת המשיב (מנהל מע"מ באר-שבע) להטיל עליה כפל-מס (בהתאם לסעיף 50(א1) לחוק מע"מ), לפסוֹל את ספריה לשנות-המס 2012–2015 (בהתאם לסעיף 77ב(ב) לחוק) ולהטיל עליה קנס בגין אי-ניהול ספרים כדין (בהתאם לסעיף 95(א) לחוק מע"מ).
זאת, בגין קיזוז מס תשומות על-פי חשבוניות פיקטיביות.

לטענת המערערת, היא נקטה באמצעים סבירים כדי לוודא שהחשבוניות שהוצאו לה על-ידי קבלני-המשנה עִמם התקשרה הוצאו כדין. עוד טענה המערערת, כי אין בחומר הראיות תשתית ראייתית המלמדת שהחשבוניות הוצאו שלא כדין ו/או לכך שידעה כי החשבוניות האמורות הוצאו שלא כדין.

המשיב, לעומת זאת, טען, כי הראיות מצביעות על כך שמדובר בחשבוניות שהוצאו למערערת שלא כדין וביודעין וכי בשימוע שנערך למערערת לא הצליחה האחרונה לסתור זאת.

בית-המשפט, מפי השופט י' ייטב, דחה את הערעור וחייב את המערערת בתשלום הוצאות בסך 70,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

מועדי דיווח ותשלום דוחות מע"מ, מס הכנסה וניכויים

בעקבות דיונים בין נציגי לשכת רואי חשבון בישראל לבין רשות המסים פורסמה כבר בתחילת השנה הודעתם (קישור להודעה) של גב' זילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה אכיפת הגביה ברשות המסים) ומר שלמה אוחיון (סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות) למנהל הרשות, הכוללת את מועדי הדיווח והתשלום של דו"חות מע"מ, מס הכנסה וניכויים בשנת-המס 2020.

פטוֹר מתשלום דמי ביטוח לאומי בגין העסקת עובד זר בסיעוד

המוסד לביטוח לאומי פרסם אגרת (קישור לאגרת) שעניינה בפטוֹר מדיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי בגין תשלום שכר (עד לסכום של 5,500 ש"ח בחודש) לעובד זר בידי מעסיק שיש לו הֵיתר מרשות האוכלוסין וההגירה להעסקת עובד זר לצורך טיפול סיעודי.

הפטוֹר כאמור ניתן גם אם המעסיק אינו מקבל קצבה מהביטוח הלאומי או מכּל גורם אחר.*