פרס לשכת רואי חשבון
אנו שמחים לעדכן, כי הקרן למלגות ופרסים של לשכת רואי חשבון בחרה בספרנו מיסוי שוק ההון כספר השנה של הלשכה לשנת 2019.
תודה מקרב לב לנשיאת הלשכה איריס שטרק, ליו״ר הקרן ד״ר רענן קופ ולפרופ׳ יורם עדן.
חוברת ניכויים שנתית
רשות המסים פרסמה את חוברת הניכויים השנתית לשנת-המס 2019 (קישור לחוברת).
לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה
רשות המסים פרסמה את לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2019 (קישור ללוח).
במסגרת הלוח נכללים, בין היתר, הסכומים המתואמים לשנת-המס 2019, סכומי שווי השימוש ודוגמות למתן נקודות זיכוי על-פי מצב משפחתי.
תביעה ייצוגית נגד רשות
שלשום (17.12.2019) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין יונס.
עניינו של הדיון הנוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון מיום 23.7.2015 בו נקבע, בין היתר, כי בטרם תוגש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות,* מוטלת על המבקש ובא-כוחו "חובה כללית לערוך פנייה מקדימה לרשות המינהלית [...]" וכי "היעדרה של פניה זו עשוי, בהתאם לנסיבות, לבוא לידי ביטוי הן בהחלטתו של בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה וביחס לשיעורם של סכומים אלה, והן בהחלטתו בבקשה לאישור התובענה הייצוגית".**
* התוספת השנייה מפרטת את התביעות שניתן להגיש בהן בקשה לאישור תובענה ייצוגית; ואילו פרט 11 לתוספת כולל "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר...".
** שופטי ההרכב נחלקו ביניהם באשר לאופן יישומה של חובת הפּנייה המוקדמת לרשות ובעיקר באשר לשאלת זכאותו של המבקש ובא-כוחו לגמול ולשכר-טרחה במקרה שבו בעקבות פנייתם המוקדמת ובטרם ננקט ההליך הייצוגי, הודיעה הרשות על חדילה מן הגבייה נושא הפּנִייה.
על פסק-הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף וביום 30.8.2017 נעתרה הנשיאה דאז מ' נאור לבקשה והורתה לקיימו בפני הֶרכב של שבעה שופטים אשר ידון "בשאלת חובת הפנייה המקדימה שנקבעה בעניין תובענות ייצוגיות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006".
במסגרת פסק-הדין (קישור לפסק-הדין), שרלבנטי מטבע הדברים גם לגבי תביעות ייצוגיות כנגד רשות המסים, נקבע ברוב דעות (הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים ע' פוגלמן, י' עמית, נ' סולברג ו-ד' ברק-ארז, כנגד דעתו החולקת של השופט נ' הנדל), כי אין מקום לקבוע חובת פנייה מוקדמת לרשות טרם נקיטת הליך ייצוגי נגדה לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
התיישנות
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אלעברה.
עניינו של פסק-הדין בבקשה שהוגשה על-ידי רשות המסים – פקיד-שומה רמלה לדחות על הסף את הבקשה לסעד הצהרתי שהגיש נביל אלעברה, מחמת התיישנות של כעשרים שנה.
וביתר פירוט:
ביום 16.5.2019 הגיש התובע בקשה למתן פסק-דין הצהרתי, בגדרו מתבקש בית-המשפט להצהיר כי השומות בצו (09) שיָצאו לשנים 1999-1995 וכן השומות (04) לפי סעיף 145(ב) שיָצאו לשנים 1997-2000 בטלות.
הבקשה האמורה הוגשה לאחַר שהתובע פנה לנתבעת ביום 17.6.2018 והגיש בקשה למחיקת חובות וסגירת תיק, אך בקשתו נדחתה בנימוק כי אין מקום לביטול החובות שמקורם בשומות סופיות.
בעקבות הגשת הבקשה לפסק-דין הצהרתי הגישה הנתבעת בקשה לסילוק על הסף בְּשל התיישנות.
בית-המשפט, מפי סגן הנשיא השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט סטולר קבע, כי אכן חלה התיישנות על עניינו של התובע. זאת, הן מהטעם שהתובע לא סתר את טענת ההתיישנות והסילוק על הסף והן לאור העובדה שהשומות התקבלו אצל התובע וניתן לו יומו אצל הנתבעת (ובכלל זאת הגיש השגה) ומנגד התובע לא סיפק הסבר לשאלה מדוע לא פנה לנתבעת לפני כעשרים שנה ובחר "לישון על זכויותיו".
בנוסף, קבע השופט סטולר, כי בדין טענה הנתבעת כי בית-המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בטענת התובע, שכּן הלכה פסוקה ומושרשת היא שבכל עניין הנוגע לעצם קיומה של החבות במס או בדבר היקפה, תתברר השְאֵלה במסגרת הליכים שנקבעו בחוקי המס (ובענייננו – סעיפים 150(א) ו-152–153 לפקודה).
חשבוניות פיקטיביות
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ארגי.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ גוש דן) לדחות את ההשגה שהגיש המערער על חיובו בשומת מס תשומות בסך של כ-640,000 ש"ח (קרן).
זאת, לאור קביעתו של המשיב, כי החשבוניות שעל פיהן ניכה המערער מס תשומות הן פיקטיביות.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
עדי הזמה
ביום 10.12.2019 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין בית הגדי אגודה שיתופית חקלאית.
באותו עניין, נדוֹנה בקשת המערערת, אגודה שיתופית שבה 95 חברים, לזַמן עדי הזמה בעקבות עדותו של העד מטעם המשיב (פקיד-שומה באר שבע), וזאת בטיעון שתשובותיו של העד היו מתחמקות. עוד ביקשה המערערת מבית-המשפט להורוֹת למשיב להמציא רשימה ללא זיהוי של אגודות נוספות כדי להוכיח את טענת ההפלייה שהועלתה על-ידי המערערת.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
בקשה לביטול עיקול לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה
החלטה נוספת של השופטת ייטב ניתנה בעניין איסמעיל אבו טראש.
עניינה של ההחלטה בבקשה לביטול צו עיקול שהוטל במעמד צד אחד על-פי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה בעקבות בקשה דחופה שהגיש המשיב (פקיד-שומה באר שבע) להורוֹת על עיקול ותפיסה של כספי המבקש המוחזקים על-ידי משטרת ישראל לשם הבטחת תשלום חוב המס של המבקש לשנים 2016–2018 בסך של כ-800,000 ש"ח.
המדובר בסך של כ-450,000 ש"ח (בשקלים חדשים, דינרים ירדנים ודולרים) אשר נתפס על-ידי משטרת ישראל אגב ביצוע חיפוש בביתו של המבקש שבפזורת אל-טראש במטרה לאתֵר אמל"ח.
במהלך חקירתו במשטרה טען המבקש, כי מקור הכספים שנתפסו ברשותו ממכירת 500 כבשים ו-100 גמלים שביצע כשבוע לפני תפיסת סכומי הכסף.
המבקש מעולם לא הגיש דו"ח לפקיד-השומה בדבר הכנסותיו ובחקירתו במשטרה הודה, כי לא דיווח על הכנסותיו ממכירת הכבשים והגמלים.
לאור זאת, קבע המשיב את הכנסותיו של המבקש בצו לשנים 2016–2018 וחוב המס של המבקש בעקבותיו הסתכם, כאמור, לכ-800,000 ש"ח.
משלא שולם המס על-פי השומה ולא ניתנה ערובה להבטחת תשלום המס להנחת דעתו של המשיב, פנה האחרון לבית-המשפט בבקשה לפי סעיף 194 לפקודה.
השופטת ייטב דחתה את הבקשה לביטול העיקול (קישור להחלטה).
השופטת קבעה, כי לאור סבירוּת השומה ונוכח קיומו של חשש ממשי לסיכול גביית המס או להכבדה ממשית על גבייתו, יש הצדקה למתן צווים לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, ועל-כן צו העיקול וצו התפיסה שהוטלו מכוח הסעיף האמור יעמדו בעינם, וזאת לגבי סכום הכסף שנתפס, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
בקשת רשות ערעור באיחור
במבזק מס' 1793 מיום 27.5.2019 דיווחנו אודות החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מאזן אלחריבאת.
עניינה של ההחלטה בבקשה לביטול צו עיקול ותפיסה שניתן במעמד צד אחד לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, וזאת ביחס לכספים במזומן בסך 500,000 ש"ח שתפסה משטרת ישראל במסגרת חיפוש שנערך בביתו של המבקש בחשד למעורבותו בסחר באמל"ח.
בבקשה צוין, כי בחקירתו, מסר המבקש כי אין לו קשר לאמל"ח וכי הוא קבלן שלד העובד בישראל מזה שנים רבות ותחתיו עובדים 25 פועלים.
עוד צוין בבקשה, כי המבקש עתר לבית-משפט השלום באשקלון בבקשה דחופה לשחרור הכספים התפוסים בטענה כי המבקש ובני משפחתו עוסקים בבנייה ולהם כ-50 פועלים המועסקים עם אישורים, אך מאוחר יותר הוגשה מטעם המבקש בקשה למחיקת הבקשה להשבת התפוס.
בנוסף, צוין בבקשה, כי המבקש לא פתח תיק אצל המשיב, לא דיווח על פעילותו, לא הצהיר על עיסוקיו ולא הנפיק מעולם חשבוניות מס.
בהתאם, נטען בבקשה כי קיים חשש מהותי כי המס בסך כולל של כ-1.3 מיליון ש"ח בו חויב המבקש לא ייגבה בסופו של יום ולכן התבקש צו עיקול ותפיסה.
במסגרת הבקשה לביטול העיקול וחקירתו הנגדית של המבקש על תצהירו שינה המבקש את גרסתו וציין, כי מקור הכספים (בסך 500,000 ש"ח) באדמה שהייתה לו וב-300 כבשים שנמכרו וכן בכסף שקיבל עבוּר הנכוּת בידו השמאלית. עוד טען המבקש, כי הוא נשוי לשלוש נשים ואלו קיבלו כספים בירושה.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, דחה את הבקשה לבטל את צו העיקול והתפיסה (קישור להחלטה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המבקש הגיש ביום 4.8.2019 בקשה לבית-המשפט העליון להארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי על החלטתו של השופט דורות, וזאת בצירוף כתב ערעור.
ביום 19.8.2019 הוגשה תשובה מטעם המשיב לבקשה ולאחריה הגיש המבקש, ביום 4.9.2019, בקשה לתיקון ובקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ("הבקשה המתוקנת"), בגדרהּ נטען, כי נוכח ביטול היתר העֳסקה שניתן למבקש בישראל נמנעה ממנו האפשרות לבחון הגשת בקשת רשות ערעור במועד; וכי עֵקב טעות של בא-כוחו "בוזבז זמן יקר" להגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.
בית-המשפט העליון, מפי הרשמת ש' עבדיאן, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
הרשמת עבדיאן ציינה, כי ההחלטה של בית-המשפט המחוזי ניתנה ביום 23.5.2019 והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור עליה הוא יום 23.6.2019, דהיינו הבקשה המקורית הוגשה באיחור ניכר של כחודש וחצי, והבקשה המתוקנת הוגשה באיחור של כחודשיים וחצי.
בהתאם, קבעה הרשמת, כי אין בבקשה המקורית או בבקשה המתוקנת "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד. לדבריה, טעות שבדין אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי בנסיבות בהן היה ניתן היה להימנע מהטעות בנקל באמצעות בדיקה פשוטה בדין; וכי במקרה דנא המבקש לא סיפק הסבר כיצד אירעה הטעות הנטענת בבחירת ההליך הערעורי, מה גם שהבקשה אינה כוללת כל פירוט באשר למאמצים אשר ננקטו על-מנת לברר את אופן ההשגה הנכון על ההחלטה מיום 23.5.2019.