23/09/2019: מע"מ בשוק ההון – עדכון | הפרדת זכויות בנייה מדירה לעניין מס רכישה | חשבוניות פיקטיביות | שריפת הנה"ח | תובענה ייצוגית בנושא כרטיס חכם | ביטוח לאומי: תושבוּת ושיהוי, פנסיה מוקדמת

מע"מ בשוק ההון – עדכון

עמדה חייבת בדיווח מס' 12/2017

תם ולא נשלם...

הפרדת זכויות בנייה מדירה לעניין מס רכישה

פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דניאל נקסטרנד וליהי צבילינגר.

העוררים רכשו מחצית ממקרקעין בתל-אביב עליהם בנוי בית דו-משפחתי, בתמורה ל-6,150,000 ש"ח.
על המגרש אותו רכשו העוררים עומד בית מגורים בשטח של כ-95 מ"ר ומחסן בשטח של כ-14 מ"ר. ואילו על החלק שלא נרכש על-ידיהם בנוי בית מגורים נוסף שאינו חלק מהמכירה.
שטחם הכולל של המקרקעין 798 מ"ר והם כוללים זכויות בניה בלתי-מנוצלות.
לטענת העוררים, אין בכוונתם בעתיד הקרוב לנצל את זכויות הבניה ועל-כן יש לערוך "פיצול רעיוני" בין דירת המגורים הקיימת שמיועדת למגורים לבין זכויות הבניה שאינן מיועדות לשַמש למגורים. 
לפי טענה זו, שנדחתה על-ידי המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב), חבות מס הרכישה קטנה יותר, שכּן מס הרכישה החָל על זכויות הבניה (6%) נמוך ממס הרכישה החָל על הדירה שאינה דירתם היחידה של העוררים (8% ו-10%).
עוד טענו העוררים, כי תימוכין לעמדתם ניתן למצוא בקביעת המשיב לעניין החבות במס שבח של המוֹכרת שלגבּיה הוחלו הוראות סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין.
הצדדים הסכימו שהפלוגתא בערר תהיה כדלקמן: "האם בנסיבות המקרה יש לחשב את מס הרכישה בהתאם לרכישת דירת מגורים או שיש למסות את הממכר כרכישת שני נכסים: האחד, דירת מגורים, והשני, זכות אחרת במקרקעין".

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות ורו"ח י' ביליצקי), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).

השופט קירש קבע, כי בליבת טענתם של העוררים עומדת ההנחה, כי מדובר ב"נכס מעורב", אך טענה זו מניחה את המבוקש ולשיטתו אין מדובר כלל בשני נכסים שונים, שכּן זכויות הבניה הבלתי-מנוצלות הן נלוות וקשורות לבית הקיים.
השופט הפנה לפסק-הדין בעניין נכסי ר.א.ר.ד (ע"א 7394/03) וציין, כי מסקנתו של בית-המשפט העליון באותו עניין הושתתה על היות זכויות הבניה מאפיין מרכזי של הקרקע וחלק מאגד זכויות הבעלוּת או החכירה. דהיינו, זכויות הבנייה נטמעות בנכס המקרקעין מבּחינה כלכלית ומשום כך ניתן להכיר בהן כ"זכויות במקרקעין" לצורך חוק מיסוי מקרקעין. עוד ציין השופט, כי ברי שניתוח זה של שילוב והטמעה אינו יכול להוביל לתוצאה של הפרדה בין נכס הבסיס (הקרקע והמבנה המחובר אליה) לבין זכויות הבניה הבלתי-מנוצלות המוקנות לאותו נכס על-פי חוקי התכנון.
השופט קירש הוסיף וציין, כי קיומו של סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין אינו תומך בטיעון העוררים אלא להפך, שכּן לולא הוראת סעיף זה, המחיבת פיצול התמורה המשתלמת בעד דירת מגורים מזכה לשני חלקים (סכום שווי הדירה מחד ושווי הזכויות לבנייה נוספת מאידך), היו רואים במלוא התמורה כמשולמת עבוּר דירת המגורים, על כל מאפייניה.
עוד קבע השופט קירש, כי הסוגיה שבמחלוקת כבר זכתה לליבון בפסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חנניה לסק (ו"ע (מרכז-לוד) 10629-05-12) אשר דחה את הבקשה לבצע "פיצול רעיוני" לצורכי מס רכישה בין שוויו של בית מגורים ובין שוויָן של זכויות בניה בלתי-מנוצלות הצמודות לאותו בית; וכי הוא מסכים לתוצאה אליה הגיעה הוועדה בפסק-הדין האמור.
למעלה מן הצורך, ציין השופט קירש, כי גם מתוך ההנחה (שאיננה מקובלת עליו) כי יש להביט על הנכס הנרכש כ"נכס מעורב", טענת העוררים לפיה לא היה בכוונתם (הסובייקטיבית) להשתמש בזכויות הבניה לצורכי מגורים מעוררת קושי, שכּן אין מניעה כי במועד עתידי כלשהו ישנו העוררים את טעמם ויפעלו להרחבת הדירה תוך ניצול הזכויות הנוספות, אך אין כל דרך מעשית לעקוב אחַר ההתפתחויות העתידיות ללא הגבלת זמן. בעניין זה, הפנה השופט לפסק-הדין בעניין עו"ד דורון סילבה פריאנטה בנאמנות (ו"ע (ת"א) 58675-09-14).

חשבוניות פיקטיביות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בבקשה של מנהל מע"מ ירושלים לסלק על הסף את הערעור שהוגש על-ידי המערערת (המשיבה) על החלטת המבקש בהשגה שהגישה.
במסגרת ההשגה על השומה שהוציא המבקש למשיבה בקשר לקיזוז מס תשומות על-פי חשבוניות פיקטיביות, צוין, כי המערערת אינה טוענת שהיא עומדת בחריג הסובייקטיבי שנקבע בפסיקה וכי אם תיבחן השומה בהיטב זה בלבד ייתכן שדינה של ההשגה הוא דחיה. עם זאת, נטען בהשגה, כי בידי המבקש יכולת ניטור של חשבוניות כוזבות ויכולות אלו הופכות את המבקש לשותף של העוסקים באחריות למניעת קיזוז מס תשומות שלא כדין.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, קיבל את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

שריפה של הנהלת חשבונות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אמגר.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב לחיֵיב את המערער במס תשומות בסך של כמיליון ורבע ש"ח מהטעם שהמערער לא המציא את החשבוניות שבגינן ניכה את מס התשומות האמור.
לטענת המערער, העוסק בשיווק ובמכירת דלק, דליקה שפרצה במיכלית הדלק שהייתה בבעלותו כילתה לחלוטין את המיכלית ואת ספרי הנהלת החשבונות שהיו בתוכה, לרבות הספרים לשנת 2014, היא השנה שבמחלוקת.
עוד טען המערער, כי כרטסת הנהלת החשבונות שהציג מהווה ראיה תחליפית מספקת לחשבוניות ויש בה כדי להוכיח את אמיתותן.
בנוסף, טען המערער, כי בעקבות המַעבר לדיווח מקוּון, אין עוד צורך להציג את החשבוניות, שכּן בידי המשיב קיימת האפשרות להצליב את המידע שברשותו ולבחון את אמיתותן של החשבוניות.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

תובענה ייצוגית בנושא כרטיס חכם

במבזק מס' 1735 מיום 21.8.2018 דיווחנו אודות פרסום החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, בעניין הר שמש מושב שיתופי בע"מ.

עניינה של ההחלטה בבקשת המבקשת – הר שמש מושב שיתופי בע"מ, שהינה אגודה שיתופית חקלאית – לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית, לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, בעקבות דרישתו של מנהל רשות המסים (המשיב 1) לחיֵיב נישומים לרכוֹש מכספם ערכת "כרטיס חכם" ("העֵרכּה") לשם דיווח מקוּון על-פי חוק מע"מ.
לטענת המבקשת, התשלום בגין העֵרכּה הוטל על הנישומים ללא הרשאה בדין והמדובר בהטלת מס או אגרה על הציבור ללא עיגון חוקי ובניגוד לסעיף 1(א) לחוק יסוד: משק המדינה. עוד טענה המבקשת, כי רשות המיסים הייתה צריכה להנפיק לנישומים את האמצעים הדרושים כדי לקיים את הוראות חוק מע"מ בנוגע לדיווח המקוּון או לממן רכישתם של אמצעים אלה. בנוסף, טענה המבקשת, כי שלחה פנייה מוקדמת למשיב בעניין זה אך המשיב התעלם מכך.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אך בעקבות הערות שופטי המותב, הודיע ב"כ המערערת כי אין הוא עומד על הערעור.
בהתאם, הערעור נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

תושבוּת לעניין ביטוח לאומי ושיהוי

במבזק מיום 25.7.2019 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין עובדיה בן יחזקאל.

התובע, רואה-חשבון במקצועו, שהה באירלנד בתקופה 12.5.2007–26.8.2009 במסגרת תפקיד שקיבל בחברת בת של חברת "נשר". בתקופה הרלבנטית ביקר התובע 5 פעמים בישראל: בשנת 2007, שהה התובע 134 ימים בישראל; בשנת 2008, 22 ימים; ואילו בשנת 2009, שהה התובע 164 ימים בישראל.
לטענת הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, העֲסקה בחו"ל, אף לאורך השנים, אינה שוללת בהכרח תושבוּת, מה גם שבמקרה דנא התובע ביקש ושילם מקדמות לצורך שמירת זכאות לביטוח, דבר המלמד כי ראה את מרכז חייו בישראל. עוד טען הנתבע, כי שהייתו של התובע באירלנד לא הייתה לתקופה מוגדרת והייתה יכולה להיות גם לתקופה קצרה; וכי על-פי מבחן "מירב הזיקות", לרבות העובדה כי התובע הצהיר בפני רשויות המס על היותו תושב בגין השנים שבמחלוקת, יש לראותו כתושב ישראל.

בית-הדין, מפי השופט הבכיר ד"ר י' לובוצקי, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, התייחס השופט ד"ר לובוצקי למבחן "מרכז החיים" שקבעה הפּסיקה לצורך קביעת זיקת התושבוּת של אדם, אשר נבדק לפי "מירב הזיקות". השופט קבע, כי על-מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו"מירב הזיקות" יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות ובכללן זמן השהִייה בישראל בתקופה הרלבנטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשׂתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו ומטרת השהִייה מחוץ לישראל.
לגופו של עניין, קבע השופט ד"ר לובוצקי, כי התובע אישר שתקופת העבודה לא הוגדרה מראש והייתה יכולה להסתיים גם לאחַר תקופה קצרה מאוד; כי התובע שהה בישראל למשך תקופות ממושכות; כי התובע מילא שאלון תושבוּת, ביקש ואף שילם מקדמות דמי ביטוח באמצעות הוראת-קבע; כי לתובע דירה בישראל שהושכרה לתקופה "קצרת טווח" במהלך שהיִיתו בחו"ל; וכי התובע הצהיר בפני פקיד-השומה על היותו "תושב ישראל" בשנים שבמחלוקת ואף הוגדר ככזה.
לאור זאת, קבע השופט, כי על-פי מבחן "מירב הזיקות", "מרכז חייו" של התובע נותר בישראל ובהתאם הוא חייב בתשלום דמי ביטוח בגין הכנסותיו.

על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, כאשר בפתח הדיון הודיע המערער כי נוכח המלצת בית הדין הוא אינו עומד עוד על טענותיו בנוגע לפקיעת תושבותו מחמת המַעבר לאירלנד וטענותיו התמקדו בעניין השיהוי בגביית דמי הביטוח שאליו לא התייחס בית-הדין האיזורי.
בכלל זאת, טען המערער, כי שיהוי המל"ל גרם לו לתשלום כפול, שכּן שילם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי באירלנד; ולולא שיהוי המל"ל בדרישתו היה יכול לבקש מהמוסד האירלנדי החזר דמי ביטוח.

בית-הדין הארצי קיבל את הערעור בחלקו הקטן (במובן זה שהמל"ל יהיה רשאי לגְבות את קרן החוב בצירוף הפרשי הצמדה מיום 20.5.2014 בלבד ולא יהיה רשאי לגְבות קנסות וריביות) תוך שהוא מתבסס על הלכת מיזל (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותו של בית-הדין לנפקותה של האמנה האוסרת גביית כפל מס עם אירלנד (ראו פס' 16–17 לפסק-הדין).

תשלום ביטוח לאומי ממקבל פנסיה מוקדמת / אבדן כושר עבודה

פורסמה איגרת למשלם פנסיה בשנת 2019 מטעם אגף הגבייה ממעסיקים במוסד לביטוח לאומי, שעניינה בחובת דיווח, תשלום וניכוי ממקבל פנסיה מוקדמת / אבדן כושר עבודה.

להורדת האיגרת, לחצו כאן.