ביטס אוף גולד תוכל להמשיך לנהל חשבון בנק
חברת ביטס אוף גולד בע"מ ("החברה") עוסקת במסחר בביטקוין.
בפסק-הדין מיום 6.6.2017 (קישור לפסק-הדין), דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, את תביעתה של החברה וקבע, כי החלטת בנק לאומי לישראל ("הבנק") – שאצלו מתנהל חשבון הבנק של החברה – לאסור על החברה לבצע בחשבון פעילות כלשהי הנוגעת למסחר בביטקוין, מצויה במתחם הסבירוּת ולכן אין מקום להתערב בה.
החברה הגישה ערעור לבית-המשפט העליון וביום 25.2.2018 ניתן על-ידי בית-המשפט, מפי השופטת ע' ברון (קישור להחלטה), צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון שקשורה במסחר בביטקוין; תוך שהודגש, כי אין בצו האמור כדי לפגוע בזכותו של הבנק לבחון באופן פרטני כל פעולה שמתבצעת בחשבון או לבצע בעצמו צעדים שעניינם מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה המסחרית של החברה. בנוסף, הובהר, כי אין בצו כדי לפטוֹר את החברה ממחויבותה לשתף פעולה עם הבנק ולקיים את הוראותיו.
בהמשך לכך יצוין, כי לאחרונה הגיעו החברה והבנק להסכמה שקיבלה תוקף של פסק-דין (קישור לפסק-הדין) על-ידי בית-המשפט העליון (השופטים ד' ברק-ארז, ג' קרא ו-ע' גרוסקופף) והסכמה זו תבוא חֵלף פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
הוסכם, כי החברה תוכל להמשיך לנהל את חשבונה בבנק לצרכי פעילות מסחר למטבעות וירטואליים, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של הבנק לבחון באופן פרטני כל פעולה שמתבצעת בחשבון ולבצע בעצמו צדדים הדרושים לפי שיקול דעתו לצורך מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה המסחרית של החברה; ובנוסף, מתחייבת החברה לשתף פעולה עם הבנק.
עוד הוסכם, כי ככל שיינתנו הנחיות או הוראות רגולטוריות מחייבות, הצדדים יפעלו על-פיהן; וכי החברה תוכל להמשיך בפעילותה כאמור ביחס למטבעות וירטואליים בכפוף לכל הוראה רגולטורית שתינתן בעתיד, ככל שתינתן.
נזכיר, כי במהדורה החדשה של ספרנו מיסוי שוק ההון (מהדורה שלישית, אפריל 2019), נכלל פרק חדש (פרק 12) העוסק במיסוי השקעות במטבעות דיגיטליים.
הניתוח המנוי בפרק זה, כמו גם בספר בכלל, הינו היחיד כיום בספרות המשפטית!
לפרטים נוספים לגבי הספר, לחצו כאן.
סיווג יתרות חובה כהכנסת עבודה - פסק-הדין בעניין אורי רביבי ז"ל
במבזק מיום 23.9.2015 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אורי רביבי וזהבה לוי.
עניינו של פסק-הדין בשומות שהוציא פקיד-שומה כפר-סבא לאורי רביבי ז"ל וזהבה לוי ז"ל, בני-זוג לשעבר (שנפטרו במהלך ההליכים) ואשר היו הבעלים של חברה שעָסקה בייבוא בגדים ומכירתם.
זאת, בגין יתרות חוב.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).
השופט אטדגי בָּחן את הראיות שהוצגו בפניו וקבע, כי למעט סכומים מסוימים שיש לייחסם למי מהמערערים, אם משום שהודו בהם במפורש ואם מטעמים אחרים, הרי שכּל יתרות החוב תיוחסנה לשני המערערים ותחולקנה ביניהם בחלקים שווים.
עוד קבע השופט אטדגי, כי בדין סיוֵוג המשיב את יתרות החוב כהכנסת עבודה בידי המערערים.
על פסק-הדין הגיש רביבי ז"ל ערעור לבית-המשפט העליון.*
* יצוין, כי בעקבות פטירת המערער נכנס בנעליו עו"ד דורון ערוסי, אשר מוּנה לנאמן על נכסי העיזבון בפשיטת הרגל של המערער. ואילו בנעלי המשיבה 2, זהבה לוי ז"ל, נכנסו יורשיה, המשיבים 3 ו-4 אשר הִבהירו כי אין להם עניין בתוצאות ההליך.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף (בהסכמת הנשיאה א' חיות והשופט י' עמית), קיבל את הערעור בחלקו (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לפסקות 25–30 לפסק-הדין.
חשבוניות פיקטיביות
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פסטובסקי.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב להטיל על המערער כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ.
זאת, בגין אספקת 5 חשבוניות פיקטיביות.
בית-המשפט, מפי השופט א' גורמן, דחה את הערעור אך הקטין את הסנקציה שתוטל על המערער כך שזו תעמוד על סכום קרן המס ולא על כפלו (קישור לפסק-הדין).
רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות חברה הזכאית להטבות במס מכוח החוק לעידוד השקעות הון
במבזק מס' 1778 מיום 3.3.2019 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין סקמסקי ואח'.
עניינו של פסק-הדין בשלוש מחלוקות עיקריות שהתגלעו בין שלושת המערערים (אפרים גרינפלד, יעקב זרם ואפרים סקמסקי) לבין המשיב (פקיד-שומה ירושלים 1).
המחלוקת הראשונה, שהיא גם המחלוקת העיקרית והמשותפת לשלושת המערערים והרלבנטית למבזק זה, נוגעת לשיעור המס שיחול על חֵלקם ברווחים הראויים לחלוקה של חברת אופיר אופטרוניקה בע"מ ("החברה") שאת מניותיה מכרו בשנת 2011.
החברה הוקמה בשנת 1976 ושלושת המערערים נמנו על מייסדיה. מניות החברה הונפקו לציבור בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בשנת 1991 והיא הייתה זכאית להטבות מס לפי החוק לעידוד השקעות הון ("חוק העידוד").
לטענת המערערים, חלק מרווח ההון הריאלי שנצמח להם במכירת המניות הנסחרות, בגובה חֵלקם ברווחים הראויים לחלוקה של החברה, חייב במס בשיעור 15% שהוא שיעור המס הקבוע בסעיף 47 לחוק העידוד לגבי דיבידנד שמקורו בחברה. זאת, כמתחייב מהוראות סעיף 94ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה.
המשיב, לעומת זאת, טען, כי הוראות סעיף 94ב לפקודה אינן חלות כלל לגבי מכירת המניות בידי המערערים, שכּן תנאי להחלת אותן הוראות במכירת מניות בידי יחיד הוא שאֵלו נרכשו לפני 1.1.2003 (המועד הקובע); ואילו יום הרכישה של המניות מושא הערעור הינו 1.1.2003 כמתחייב מהוראות סעיף 105יג(א) לפקודה ותקנה 3 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחרי בבורסה, מילווה מדינה או יחידה בקרן נאמנות), תשס"ג-2002.
עוד טען המשיב, כי סעיף 94ב(א)(1) לפקודה חל רק במכירת מניות בידי חברות ולא בידי יחידים, שכּן נפקותו העיקרית היא ביחס לחברות.
בנוסף, טען המשיב, כי גם אם ייקָבע שהוראות סעיף 94ב(א)(1) לפקודה אכן חלות על המערערים, או אז שיעור המס החָל על חֵלקם ברווחים הראויים לחלוקה הוא זה הקבוע בסעיף 125ב לפקודה (25%) ואין להחיל בענייננו את הוראות סעיף 47 לחוק העידוד.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט א' דורות, קיבל את הערעור במחלוקת העיקרית ודחה את הערעור בשתי המחלוקות האחרות (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט דורות להוראות סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה ולתיקונים שבוצעו בהן במסגת תיקונים 132 ו-147 לפקודה. במקביל, נדרש השופט לביטול הפטוֹר ממס רווחי הון במכירת ניירות-ערך הנסחרים בבורסה במסגרת תיקון 132 והוראות המַעבר שנקבעו בעניין זה כמו גם הוראות סעיף 105יג(א) לפקודה.
השופט דורות דחה את עמדת המשיב לפיה גם לעניין סעיף 94ב יום רכישת המניות בידי המערערים הינו 1.1.2003 (בהתאם להוראות סעיף 105יג(א) לפקודה) ולא מועד רכישתן המקורי (בשנת 1976, בעת ייסוד החברה) וקבע, כי בכל הנוגע לרווחים הראויים לחלוקה שהצטברו הָחל מכניסתו לתוקף של תיקון 147 (1.1.2006) יחול סעיף 94ב לפקודה.
השופט דורות דחה גם את טענתו הנוספת של המשיב לפיה סעיף 94ב(א)(1) לפקודה חל רק במכירת מניות בידי חברות ולא בידי יחידים, שכּן נפקותו העיקרית היא ביחס לחברות. לדבריו, לא רק שתיזה זו נעדרת עיגון לשוני בהוראות הסעיף (המפנות לסעיפים 125ב ו-126(ב) לפקודה), אלא שגם העובדה שבחלק מהמקרים או ברובם אין נפקות מעשית להפנייה לסעיף 125ב לפקודה ביחס ליחידים (לאור זהוּת שיעור המס על דיבידנד ועל רווח הון), אין פירושה כי הוראות סעיף 94ב אינן חלות על יחיד המוכר מניות נסחרות.
לאור האמור, המשיך השופט דורות ובָּחן מהו שיעור המס שחל על חֵלקם של המערערים ברווחים הראויים לחלוקה של החברה. השופט קיבל את טענת המערערים לפיה חל השיעור הקבוע בחוק העידוד (15%) ולא 25% (כקבוע בסעיף 125ב לפקודה). זאת, בין היתר לאור האמור בפסקה 4.3.7.5 לחוזר מס הכנסה 3/2012 ("חוזר 3/2012"), בהנחיות המקצועיות של רשויות המס (חבק מס הכנסה) לגבי סעיף 94ב לפקודה ובפסק-הדין בעניין צ.א.ג תעשיות (ע"א 8783/14), ותוך שהוא מַבהיר, כי הגם שסעיף 94ב(א)(1) לפקודה מַפנה במפורש לסעיף 125ב ביחס ליחיד ואינו מזכיר את חוק העידוד, הכְּלל הוא שחוק ספציפי גובר על חוק כללי.
השופט הוסיף וקבע, כי אין לקבל את טענת המשיב לפיה לא התקיים התנאי העולה מהגדרת המונח "רווחים ראויים לחלוקה" לפיו הרווחים התחייב במס או שהם פטוּרים ממס, שכּן הוראות חוק העידוד דוחות את מועד החיוב במס למועד חלוקת הדיבידנד. לדבריו, כאשר יחולק דיבידנד בפועל לידי הבעלים החדשים של המניות החברה תשלם מס חברות כך שהרווחים הינם ברי-חיוב במס ותשלומו רק נדחה למועד החלוקה. כמו-כן, דחיית מועד חלוקת הדיבידנד עולה בקנה אחד עם תכלית חוק העידוד להשאיר את הרווחים שנצברו ברמת החברה, וממילא עמדת המשיב בהקשר זה תביא לערעור הניטרליות המיסויית שסעיף 94ב לפקודה מבקש להשיג.
על פסק-הדין (דהיינו, על קבלת הערעור במחלוקת העיקרית) הגיש פקיד-השומה ערעור לבית-המשפט העליון.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום הודעתו של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, שכותרתה "רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות של חברה הזכאית להטבות במס מכח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959" (קישור להודעה).
במסגרת ההודעה צוין על-ידי רו"ח עם-שלם, כי במכירת מניות על-ידי חברה לא יחולו על הרווחים הראויים לחלוקה שיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון (כמצוין בפסקה 4.3.7.5 לחוזר 3/2012), אלא שיעורי המס הקבועים בסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה אליו מַפנה סעיף 94ב לפקודה, וזאת כמצוין בפסקה 6.1.9 לחוזר מס הכנסה 23/2002.
דהיינו, ההודעה מבטלת את האמור באותה פסקה 4.3.7.5 לחוזר 3/2012.
יש להניח, כי ההודעה תיבחן על-ידי בית-המשפט העליון במסגרת הליך הערעור.
הוראת ביצוע בנושא ניתוב ושינויים בדו"חות המס השנתיים
רשויות המס פרסמו הוראת ביצוע חדשה (קישור להוראה) שעניינה בניתוב שלב א' ושינוים בשידור דו"חות ושומות יחידים וחברות לשנת-המס 2018.
כבכל שנה, עניינה של ההוראה בשינויים שחלו בדו"חות המס השנתיים של יחידות וחברות לשנת-המס בהשוואה לשנות-המס הקודמות, וזאת כנגזר, בין היתר, מתיקוני החקיקה שהתקבלו בשנה האחרונה.
בנוסף, כוללת ההוראה הנחיות בדבר אופן יישום השינויים בניתוב ובשידור הדו"חות כאמור וכן סכומים מעודכנים לשנת-המס 2018.
תשומת לבכם, בין היתר, לסעיפים הבאים: 3.1 (מטבעות דיגיטליים), 3.2 (מחזיק זכאי ביחידות השתתפות בשותפויות נפט), 3.3 ו-4.1 (חבר קיבוץ ומיסוי קיבוצים), 3.4 ו-4.2 (סעיף 62א – בעל מניות מהותי בחברת מעטים), 3.10 (מיסוי הכנסה לפני סעיף 30ט1) לפקודה – הוראות מעבר), 3.11 ו-4.3 (בעל מניות בחברת בית), 4.5 (דיווח שנתי לחבר בני אדם שבידיו רווח הון פטור לפי סעיף 97ב2) – טופס 1212) ו-4.7 (תקופת שומה מיוחדת).
הנחיה בנושא תשלומים בתקופת הבחירות
פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, בנושא הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שיתקיימו בחודש ספטמבר 2019 (קישור להנחיה).
בגדרהּ של ההנחייה מפורטות הוראות הן לגבי תשלומים שחלים לגביהם חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 ובתקנות מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 שהוצאו מכוחו* והן לגבי תשלומים אחרים המשולמים במסגרת הבחירות.
* נזכיר, כי הוראות הדין המיוחד (דהיינו, חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 ותקנות מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996) אינן חלות על תשלומים שנעשו במהלך עסקו, משלח-ידו או עבודתו של המקבל.
דע זכויותיך וחובותיך – מדריך למוכר/רוכש זכות במקרקעין 2019
פורסמה המהדורה המעודכנת (מהדורה 11, פברואר 2019) של החוברת "דע זכויותיך וחובותיך, מדריך לרוכש/מוכר זכות במקרקעין" (קישור לחוברת).