החלטת מיסוי 6003/19
מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית שברשות המסים פרסמה החלטת מיסוי חדשה (קישור להחלטה) שעניינה בחברה פרטית תושבת ישראל אשר מפתחת תוכנה המאפשרת ללקוחות החברה בכל העולם לבצע בדיקות לקמפיינים של פרסום ("התוכנה").
הקניין הרוחני הנובע מפיתוח התוכנה, לרבות מלוא הסיכונים והסיכויים הנובעים ממנו, נרשם במלואו בבעלותה של החברה בישראל. ואילו הכנסות החברה נובעות מדמי שימוש בתוכנה, הנגזרים מהיקף שאילתות המידע אותו הלקוח מעוניין להפיק מהתוכנה.
כל הציוד שמשַמש את הפעילות הייצורית של החברה נמצא בבעלותה ורשום בספריה הָחל ממועד תחילת פעילותה.
החברה מעסיקה 6 עובדים: 3 עובדי פיתוח במשרה מלאה ו-3 עובדים נוספים העוסקים בשיווק ותפעול.
הָחל ממועד תחילת פעילותה הייצורית של החברה, כל עובדי הפיתוח מועסקים כשכירים בחברה והוצאות השכר בגינם נרשמות בדוחות הכספיים כהוצאות מו"פ.
העובדים פועלים במשרדים ייעודיים של החברה הממוקמים בתל-אביב.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי מפעלה של החברה ייחשב ל"מפעל תעשייתי" וכי הכנסותיה ממתן זכות שימוש בתוכנה מהוות "הכנסה מועדפת" בהתאם לסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון.
נזכיר, כי עד לפרסום ההחלטה, עמדת רשות המסים (כפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בפסק-הדין בעניין ויסניק סירקיטס בע"מ*) הייתה, כי מפעל תעשייתי חייב להעסיק עשרה עובדים לפחות.
* ע"מ (נצ') 45987-06-16 ויסינק סירקטיס בע"מ נ' פקיד שומה עפולה (31.10.2018). ראו בעניין זה, את מבזק מס' 1750 מיום 1.11.2018 (קישור למבזק).
ההחלטה החדשה מאפשרת אפוא, לחברות רבות המעסיקות פחות מעשרה עובדי מחקר ופיתוח לקבל את הטבות המס המוקנות על-פי חוק העידוד (מס חברות בשיעור מופחת כנגזר ממקום פעילות החברה, דיבידנד בשיעור מס מופחת של 20%, פחת מואץ ועוד) ועל כך יש כמובן לברך.
שינויים בטופסי הדו"ח השנתי
רשות המסים פרסמה את טופסי הדו"ח השנתי לשנת-המס 2018.
בעניין זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לשני שינויים משמעותיים:
האחד: במסגרת טופס 1301 (דו"ח ליחיד) על היחיד לסמן אם "בשנת המס היו לי הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי לרבות המרה למטבעות אחרים".*
* נזכיר, כי במהדורה החדשה (שלישית) של ספרנו מיסוי שוק ההון נוסף פרק חדש שעניינו במיסוי השקעות במטבעות דיגיטליים. לפרטים לגבי הספר, לחצו כאן.
השני: טופס 150 (הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ המוחזק במישרין או בעקיפין) הוחלף (ראו, בין היתר, את הוספת הנתון של "רוב הרווחים פסיביים", "שיעור המס בפועל קטן מ-15%", "רוב אמצעי השליטה בידי ישראליים", "75% ויותר מאמצעי השליטה בידי ישראלים", "50% מבעלי המנית עוסקים במשלח יד מיוחד" ו"30* ויותר מזכויות חבר החוץ רשומות למסחר בבורסה").
* הכּוונה ל-30%.
לעיון בטופס החדש לחצו כאן.
לעיון בטופס הישן לחצו כאן.
דע זכויותיך וחובותיך 2018
רשויות המס פרסמו את המדריך המלא להגשת הדו"ח השנתי בידי יחידים (דע זכויותיך וחובותיך) לשנת-המס 2018 (קישור למדריך).
על-פי המצוין במבוא למדריך, דברי-ההסבר המפורטים בו מעודכנים עד וכולל תיקון 250 לפקודת מס הכנסה מיום 13.1.2019.*
* תיקון 250 לפקודת מס הכנסה הינו תיקון עקיף לפקודה במסגרת החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, ס"ח 262. התייחסנו לחוק האמור במסגרת מבזק מס' 1770 מיום 17.1.2019 (קישור למבזק).
פסק-הדין בעניין יצחק קצב
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קצב.
בעקבות מידע אנונימי שהתקבל במשרדי המשיב (פקיד-שומה גוש דן) בדבר אי-רישום תקבול על-ידי המערער בחנות הדגים שבבעלותו, ביצעו שניים מעובדי המשיב ביקורת בחנות.
לאחַר שאחת מלקוחותיו קנתה דגים, שילמה ויצאה מהחנות, נשאלה הלקוחה על-ידי אחד מעובדי המשיב שאלות בקשר לקנייה, ובהמשך נכנסו העובדים לחנות והזדהו בפני המערער. או אז, ולפני שנדרש לעשות כן, רשם המערער את סכום קנייתה של הלקוחה בקופה הרושמת.
בעקבות האירוע הנ"ל, ולאחַר שנערך שימוע למערער, נפסלו ספרי החשבונות של המערער מכוח הוראות סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה.
בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטת הפסילה נדחתה. מכאן הערעור לבית-המשפט.
בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט קירש ביחס לטענת המערער כי נשללה ממנו הזכות לעיון חוזר בהחלטת המשיב לפסוֹל את ספריו (פס' 59–71 לפסה"ד) וביחס לטענתו הנוספת של המערער כי היה על המשיב להסתפק באזהרה (פס' 72–74 לפסה"ד).
פסק-הדין בעניין חדרה סרסור
התובעת, ילידת 1983 (נצרת) ובעלת אזרחות ישראלית, נשואה בפעם השנייה לתושב כפר חבלה שבשטחים ולזוג 3 ילדים קטינים.
לתובעת חמישה ילדים מנישואיה הראשונים. הילדים בוגרים מתגוררים עם אביהם בשפרעם והתובעת אינה בקשר עימם.
בעקבות תביעתה להבטחת הכנסה והיות שכאמור התובעת נשואה לתושב השטחים, פתח המוסד לביטוח לאומי בחקירה בנושא תושבותה ובעקבות זאת הודיע לתובעת כי הִפסיקה להיחשב לתושבת ישראל הָחל מיום 1.1.2017. מכאן התביעה.
בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, מפי השופטת י' מזרחי-לוי, קיבל את התביעה (קישור לפסק-הדין).
השופטת מזרחי-לוי בָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה וקבעה, כי לא עלה בידי המוסד לביטוח לאומי להרים את נטל ההוכחה ולשכנע כי התובעת הִפסיקה להיות תושבת ישראל בינואר 2017; וכי לכל היותר ניתן לומר כי כפות המאזניים נותרו מעוינות בבחינת מרכז חייה של התובעת, ומשכך, דין התביעה להתקבל.
עוד קבעה השופטת מזרחי-לוי (ראו פס' 19 לפסק-הדין), כי אין לקבל את ההנחה לפיה בהיות בני הזוג יחידה משפחתית אחת, לא ניתן לראות כל אחד מהם כבעל מרכז חיים נפרד.