פסק-הדין בעניין ג'ורדאל בע"מ
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין ג'ורדאל בע"מ.
המערערת הינה חברה פרטית אשר עָסקה בייצור ובשיווק של מוצרי בוץ, קוסמטיקה ומלחים מיָם המלח, ולצורך כך ניהלה מפעל באיזור התעשיה בערד.
מלוא מניותיה של המערערת מוחזקות בידי חברת מצדה - מעבדות ביוטכנולוגיות ים המלח בע"מ ("חברת מצדה"), כאשר עד לסוף שנת 2011 החזיק מר אורי בן חור ("בן חור") ב-55% ממניות חברת מצדה, ומסוף שנה זו מחזיק בן חור במלוא המניות כאמור. בן חור הוא גם מנהל את המערערת מתחילת פעילותה ועד היום.
ביום 28.6.2011 נשרף המפעל על כל תכולתו, לרבות המלאי והמכונות ומאז הצטמצמה מאוד פעילות המערערת.
לפני שריפת המפעל, פעלה המערערת בתפוקה מלאה, ומכרה את מוצריה, בין היתר, לחברת המילניום השביעי ("חברת המילניום"), אשר הפעילה חנויות שבהן נמכרו מוצרי המערערת.
עד לסוף שנת 2011, היה בן חור הבעלים של 60% ממניות חברת המילניום ולקראת סוף שנת 2011 עברה חברת המילניום לבעלותו המלאה.
בחודש מאי 2012 הוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו פירוק נגד חברת המילניום על-ידי חברת גלנט טריידינג קורפורשיין ("חברת גלנט") וביום 23.5.2012 ניתן צו פירוק ומונתה מפרקת לחברה.
בתחילה, טענה המערערת, כי לחברת המילנים יש חוב כלפיה בסך של כ-52 מיליון ש"ח בגין סחורה שסיפקה לה במשך השנים 2012-2007 ובהתאם היא הגישה תביעת חוב כנגד חברת המילניום. ברם, בהמשך, הוציאה המערערת תעודות זיכוי לחברת המילניום בגין החוב שנוצר לה לטענתה.
לאור זאת, פנתה המערערת אל המשיב בחודש מרץ 2013, דיוְוחה על תעודות הזיכוי שהוצאו, וביקשה שיכיר לה בחובותיה של חברת המילניום כלפיה כחובות אבודים המזכים אותה בהחזר המע"מ הגלום בהם.
בקשת המערערת נדחתה. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט גדעון לטענת ההתיישנות שהעלה המשיב ולפיה דין דרישת המערערת להכרה בחוב אבוד בגין חשבוניות שהוציאה למעלה משלוש שנים קודם למועד הגשת תביעת החוב, להידחות על הסף, וזאת נוכח הוראות ההתיישנות הקבועה בתקנה 24א(ג) לתקנות מע"מ (לפיה "הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן – התקופה)").
השופט דחה את טענת המערערת כי התָקנה הותקנה על-ידי שר האוצר תוך חריגה מסמכות ואת טענתה הנוספת בדבר אי-חוקיותיה של התָקנה האמורה באשר היא שוללת, אליבא דהמערערת, זכות מהותית להחזר מס הקבועה בחוק מע"מ ובהלכת אלקה.
השופט אף דחה את טענת המערערת, כי המשיב לא העלה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה (קרי: בהחלטה בהשגה) ועל-כן יש לדחותה. זאת, מהטעם שמדובר בטענת התיישנות מהותית, ולא דיונית, אשר ניתן להעלותה בכל שלב בהליך.
לאור האמור, קבע השופט גדעון, כי בהינתן העובדה שתביעת החוב הוגשה לא לפני 5.12.2012, לא חלה התיישנות לגבי החוב מושא החשבוניות שהוצאו במהלך שלוש השנים שקָדמה להגשת תביעת החוב כאמור (באשר התביעה עצרה את מירוץ ההתיישנות), אך קמה התיישנות ביחס לחשבוניות שהוצאו קודם תקופה זו.
לגופו של עניין, קבע השופט גדעון, כי אין להתערב בהחלטת המשיב שלא להכיר בחוב האבוד הנטען, וזאת נוכח התנהלותן של המערערת ושל חברת המילניום לאורך השנים, המלמדת כי עסקי השתיים נוהלו ופעלו ללא הפרדה מלאה בפעילותן, כי למערערת הייתה תרומה להיווצרות החוב ולצמיחתו למימדים לא סבירים וכי המערערת לא פעילה לגביית החוב במהלך תקופה ממושכת ובלתי-סבירה אף שהייתה מוּדעת למצבה של חברת המילניום.
על רקע זה, הוסיף וקבע השופט, יש לקבל את טענת המשיב כי יש לראות את העסקאות הנטענות כהעברות מכיס אחד לכיס שני באותה קבוצה הנשלטת על-ידי מר בן חור.
למעלה מן הצורך ציין השופט גדעון, כי הערעור נשען על עדותו של מר בן חור, שהינה בגֶדר עדות יחידה של עד המעוניין בתוצאות המשפט וכי יש לזקוף לחובת המערערת את הימנעותה מהעדת עדים רלבנטיים ובהם עובדי החברות ורואה-החשבון המבקר.
לאור כל האמור, קבע השופט גדעון, כי המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח קיומו של חוב אבוד במובנו בתקנות ובפסיקה ועל-כן הוא דחה את הערעור תוך שהוא מחיֵיב את המערערת בהוצאות בסך 90,000 ש"ח.
פסק-הדין בעניין יעקב ועפרה שץ
ביום 30.12.2013 פורסמה הנחייתה של רו"ח מירי סביון, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, ביחס ל"נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו מין" (קישור להנחיה).
לפי ההנחייה האמורה, בן-זוג הנשוי לבן-זוג מאותו המין שיקבל את הקִצבה המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי עבוּר ילדיו בהתאם להוראות סעיף 40(א) לפקודת מס הכנסה, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה. דהיינו, גם גבר המתקיימים בו התנאים האמורים, יהיה זכאי, על-פי ההנחייה, לנקודות הזיכוי הקבועות באותו סעיף 66(ג).
בעקבות פרסום ההנחייה, פנה יעקב שץ לפקיד-השומה וביקש לזַכותו בנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה, וזאת בטענה שאין להפלות בין בני-זוג נשואים חד-מיניים אשר על-פי ההנחייה זכאים להחיל את נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) על גבר (במקרה של זוג גברים) לבין אשה וגבר נשואים.
משנדחתה פנייתו של יעקב לפקיד-השומה ופנייה מוקדמת לרו"ח מירי סביון נדחתה אף היא, הגישו יעקב ורעייתו תביעה מינהלית בה תבעו לחיֵיב את רשות המיסים לתקן את דוחותיהם לשנות-המס 2009–2012, בדרך של קיזוז נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) מסכום המס בו חויב יעקב ולהשיב להם כ-30,000 ש"ח.
בסמוך, הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגדרהּ עתרו ליַיצג את קבוצת בני-הזוג שיש להם ילדים ואינם נהנים מנקודות זיכוי לפי סעיף 66(ג)(4) מהטעם שהאשה לא מגיעה לסף המס.
בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית כמו גם את התביעה שבצידה (קישור לפסק-הדין).
השופט אלטוביה קבע, כי נוכח הלשון הברורה של סעיף 66(ג)(4) לפקודה, יש רלבנטיות לזהוּת המגדרית של בני-הזוג.
לכך, קבע השופט אלטוביה, יש להוסיף את תכליתו של הסעיף לעודד אימהוֹת לצאת לעבודה, כאשר החלת נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף זה על גברים תפגע בתכלית האמורה ובקופת המדינה ועל-כן גם מטעם זה אין מקום לפרשנות או לאופן בו מבוקש ליישם את הוראות הסעיף.
השופט אלטוביה הוסיף, כי ככל שהמחוקק יִראה לנכון לתקן את המצב הקיים ביחס לנקודות הזיכוי המוענקות לאימהות עובדות, עֵקב תמורות חברתיות וכלכליות שחלו מאז חקיקת הסעיף, ייעשה זאת באמצעות חקיקה.
השופט אלטוביה דחה את טענת האפליה שהעלו המבקשים, וקבע, כי מטרת ההנחייה של רו"ח מירי סביון להשוות בין תא משפחתי דו-מגדרי לתא משפחתי חד-מגדרי, וככזו היא מתעלמת מזהותו המגדרית של מי מבני-הזוג. תכלית ההנחייה, קבע השופט אלטוביה, ליצוֹר שוויון בין זוגות נשואים חד-מיניים לשאינם חד-מיניים; ואין כוונת ההנחייה לאפשר לבני-זוג חד-מיניים לניֵיד את נקודות הזיכוי ביניהם בהתאם לגובה ההכנסה של מי מהם כפי שמבקשים העותרים לעשות.
על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט העליון.
ברם, בעקבות הערות שופטי המותב, הודיע ב"כ המערערים כי הם אינם עומדים על הערעור.
בהתאם, הערעור נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין מוחמד סלהב
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מוחמד סלהב.
עניינו של פסק-הדין בשומה שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) למערער בעקבות חשדות לגידול הון בלתי-מוסבר ובהמשך גם חקירה (יחד עם משטרת ישראל) בגין חשד לביצוע עבירות של הסעת שוהים בלתי-חוקיים מגדר המערכת לשטחי מדינת ישראל.
במקור, כָּללה השומה הן שומה ראשית בגין הכנסות מהובלת השוהים הבלתי-חוקיים כאמור והן שומה חלופית שהתבססה על גידול הון בלתי-מוסבר בין שתי הצהרות ההון שהגיש המערער, אך במהלך ההליך בבית-המשפט הודיע המשיב כי הוא חוזר בו מהשומה הראשית וזו תיבחן בדיוני השומה לשנה מאוחרת יותר.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור ובכלל זאת אישר את החלטת המשיב להטיל על המערער קנס גירעון (קישור לפסק-הדין).
הטבות מס ליישובים
במסגרת מבזק מס' 1770 מיום 17.1.2019 דיווחנו על פרסום החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019 ("החוק") (קישור לחוק).
כפי שציינו באותו מבזק, החוק כַַָּלל, בין היתר, תיקונים עקיפים לחוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 ולחוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017, בגדרם הוארך תוקפם של הטבות מס בחלק מהיישובים עד ליום 30.6.2019.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הנחייתה בעניין זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים.
למַעבר להנחיה, לחצו כאן.
עדכון סכומים לגבי מיסוי מקרקעין
רשות המסים פרסמה את הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 1/2019 (קישור להוראה).
בגדרהּ של ההוראה מפורטים הסכומים המעודכנים לשנת-המס 2019 לגבי חוק מיסוי מקרקעין ותקנות מס רכישה ובכלל זאת מדרגות מס הרכישה ברכישת דירת מגורים, רכישה בידי "עולה" והקלה לרוכש משק חקלאי, סכום תקרת הפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזַכה יחידה ובמכירת שתי דירות מגורים מזַכות, סכום תקרת הפטוֹר ורצפת הפטוֹר במכירת דירת מגורים מזַכה מקום בו התמורה הושפעה מקיומן של זכויות לבנייה נוספת, גובה הקנס על אי-הגשת הצהרה או הודעה למנהל מיסוי מקרקעין, סכומי האגרות בעד פעולות ושירותים וסכום שווי המכירה הקובע של דירת מגורים שאינה פטורה לעניין החבות במס נוסף.