מיסוי אופציות לעובדים
מחלקת אופציות לעובדים שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה חוזר מקצועי (קישור לחוזר) וכן שני מסלולים ירוקים (ובכך מגיע מספר המסלולים הירוקים שפורסמו בנושא מיסוי אופציות לעובדים ל-10!).
חוזר מס הכנסה 18/2018
במסגרת החוזר (ראו סעיף 2 לחוזר) מפורטים התנאים שצריכים להתקיים על-מנת שתגמול מבוסס הון (אופציות, מניות ויחידות השתתפות) ייכלל במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (הקצאה באמצעות נאמן).
כמו-כן, קובע החוזר (ראו סעיף 3 לחוזר) את מועד ההקצאה לעניין אותן הוראות סעיף 102.
בנוסף, מתייחס החוזר (ראו סעיף 4 לחוזר) להבשלה של זכויות התלויה באירוע אקזיט או הנפקה בבורסה וקובע, כי במקרה כזה (לרבות אם ההקצאה ומועדי ההבשלה הינם על-בסיס תקופת עבודה ובד בבד מותנים ביעד ביצוע של אקזיט או הנפקה) מדובר בתגמול מבוסס מזומן אשר ניתן כהטבה במסגרת יחסי עובד-מעביד ואשר ההכנסה הנובעת ממנו תסוּוג כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, כבונוס או מענק הצלחה לעובד בקרות האירוע המזכה.*
* נזכיר, כי גישה דומה הובעה בהחלטת מיסוי 2775/18 (קישור להחלטה).
תשומת לבכם להוראות התחולה המנויות בסעיף 5 לחוזר.
שני מסלולים ירוקים חדשים
בגדרוֹ של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, נוסף לחֵלק ט לפקודה פרק שני-ב, שעניינו ב"החלטת מיסוי". ההוראות הקבועות בפרק זה מאפשרות לבקש מרשות המסים "החלטת מיסוי", שהיא החלטה בכל הנוגע לחבות המס של המבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלוֹ, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוֹצאה או הפסד שהיו לו. ההחלטה ניתנת על-ידי המוסד להחלטות מיסוי.
בשעתו, הוחלט במוסד להחלטות מיסוי על פתיחת מסלולים ירוקים למתן החלטות מיסוי, המהווים הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. לשם כך, נבחרו מספר נושאים החוזרים על עצמם ואשר רמת המורכבות שלהם מאפשרת קביעת מסגרוֹת וקריטריונים שיאפשרו מתן החלטת מיסוי על-סמך הצהרות והתחייבויות המבקש.
בהתאם, בכל נושא נבנה "טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק", הכולל: פרטים כלליים, העוּבדות, הבקשה, הֶסדר המס ותנאיו, הצהרה והתחייבות; ואילו בכל טופס נכללות העוֹבדות והתנאים אשר בהתקיימם יוכל המבקש להחיל על עצמו את הֶסדר המס המתואר בטופס.
עם זאת, אין מדובר באישור אוטומטי של הֶסדר המס, ויש להעביר את הבקשה (על-גבי הטפסים האמורים) לחטיבה המקצועית של רשות המיסים, וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הֶסדר המס המוצע תוך פרק זמן קצר.
עד היום פורסמו 24 טפסים למסלולים ירוקים בנושאים הבאים:
- טופס 903: מיזוג קרנות נאמנות חייבות (קישור לטופס);
- טופס 904: מיזוג קרנות נאמנות פטורות (קישור לטופס);
- טופס 905: קביעת מחיר מקורי ויום רכישה בעת קבלת נכס חו"ל – Step-up (קישור לטופס);
- טופס 906: הקצאת יחידות למניה – RSU (קישור לטופס);
- טופס 907: חישוב שיעור ניכיון משוקלל (קישור לטופס);
- טופס 911: תמחור מחדש של אופציות לעובדים (קישור לטופס);
- טופס 912: מימוש נטו של אופציות לעובדים (Net Exercise) (קישור לטופס);
- טופס 913: עמידה בתנאים לקבלת מעמד כ"תושב ישראל לראשונה" (עולה חדש) ו"תושב חוזר ותיק" (קישור לטופס);
- טופס 914: בקשה לפי סעיף 104ח(ב)(1)(ה) לפקודה לאישור מראש מאת המנהל כי החלפת מניות של חברה פרטית עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 104ח לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 915: בקשה לאישור ניכוי מס במקור לבעלי זכויות בחברה הנעברת ובקשה לרצף מס בהחלפת אופציות (קישור לטופס);
- טופס 916: החלפת מסלול אופציות 3(ט) למסלול 102 הוני באמצעות נאמן (קישור לטופס);
- טופס 917: החלפת מסלול אופציות ללא נאמן למסלול עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 922: מנגנוני התאמה בשינוים בהון, בחלוקת מניות הטבה ודיווידנדים (קישור לטופס);
- טופס 923: מימוש נטו (Net Exercise) של אופציות לעובדים בחברה פרטית (קישור לטופס);
- טופס 924: הצעת רכש חליפין רכישה עצמית של אגרות-חוב הנסחרות בבורסה (קישור לטופס);
- טופס 926: תכנית ESSP עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 927: תכנית ESSP ללא נאמן (קישור לטופס);
- טופס 928: החלפת אופציות/מניות שהוקצו במסגרת עסקת מכירת מניות החברה (קישור לטופס);
- טופס 980: מיזוג חברה בת עם ולתוך חברת אם (קישור לטופס);
- טופס 981: מיזוג חברות אחיות (קישור לטופס);
- טופס 980א: מיזוג חברה בת עם ולתוך חברת אם שלא בתום שנת-מס (קישור לטופס);
- טופס 981א: מיזוג חברות אחיות שלא בתום שנת-מס (קישור לטופס);
- טופס 982: העברת מלוא הזכויות בחברה תושבת ישראל לחברה תושבת מדינה גומלת, בהתאם לסעיף 104ב(א) לפקודה (קישור לטופס).
- טופס 2513/2: הצהרה בדבר תשלום לתושב-חוץ הפטוּר מניכוי מס במקור (קישור לטופס).
כאמור, פורסמו שני מסלולים ירוקים חדשים:
- טופס 929: יישום מנגנון נאמנות מפקחת כעומד בתנאי הוראות הקצאה באמצעות נאמן שבסעיף 102 לפקודה לכל דבר ועניין (קישור לטופס);
- טופס 931: אופציית רכש בחברה פרטית (קישור לטופס).
החלטת מיסוי 4401/18 – העברת דירה בבנייה לבעל מניות מהותי
במבזק מיום 30.12.2016 דיווחנו אודות פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("חוק ההתייעלות" או "החוק") (קישור לחוק ההתייעלות), בגדרו נכללו, בין היתר בין היתר, הוראות הקובעות חיוב במס של משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעל מניות מהותי אשר אינם מוחזרים במועד שנקבע לעניין זה (ראו סעיף 94(1) לחוק ההתייעלות ע' 274 ואילך וכן סעיף 96 לחוק, ע' 279–281).
"משיכה מחברה" כוללת, בין היתר, העֳמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות המהותי או קרובו, במישרין או בעקיפין והנכסים שעליהם תחול הוראה זו כוללים, בין היתר, דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי או קרובו, ולרבות תכולתה.
במקביל, ועל-מנת לאפשר לבעל המניות המהותי להיערך להוראות החדשות, נקבעו בהוראות-המעבר שבסעיף 96(ב) לחוק מספר חלופות ובכללן העברת הדירה מבעלוּת החברה לבעלות בעל המניות, וזאת עד ליום 31.12.2018.*
* נזכיר, כי במבזק מיום 16.2.2017 דיווחנו אודות פרסום טופס 7020 (קישור לטופס) שכותרתו "הודעה של בעל מניות מהותי על העברת דירה מבעלוּת חברה לבעלותו בהתאם להוראות סעיף 96(ב)(3)(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית – מסלול אי חיוב". הטופס כולל הצהרה של בעל המניות (מקבל הדירה) שבה מצוין, בין היתר, כי הדירה הועמדה לשימושו לפני 1.1.2017 (כמתחייב מהרישא לסעיף 96(ב) לחוק ההסדרים).
במבזק מיום 1.3.2017 דיווחנו, כי טופס 7004, שעניינו בבקשה לקבלת פטור ממס שבח על-פי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין (העברת זכות במקרקעין אגב פירוק) עודכן (קישור לטופס המעודכן) והוא כולל כעת (במסגרת חלק ה) התייחסות לשאלה האם לאיגוד המתפרק יש זכות במקרקעין מסוג דירה שהועמדה לרשות בעל המניות המהותי בשנת 2015 ואילך. זאת, לאור הוראות סעיף 96(ד) לחוק ההתייעלות.
במבזק מיום 23.8.2017 דיווחנו אודות פרסומם של שני חוזרים מקצועיים: האחד: חוזר מס הכנסה 7/2017 בנושא "סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה" (קישור לחוזר); השני: חוזר מיסוי מקרקעין 8/2017 בנושא "העברת דירה שהועמדה לשימוש בעל מניות מהותי או קרובו מהחברה לבעל מניותיה – הוראות מעבר לסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה" (קישור לחוזר). עוד דיווחנו, כי פורסמה החלטת מיסוי מס' 5423/17 (קישור להחלטה) בגדרהּ נקבע, כי הוראות-המעבר הקבועות בסעיף 96 לחוק ההתייעלות תחולנה גם על העברת דירה שבנייתה טרם הסתיימה והועברה לבעל המניות המהותי ובלבד שיתקיימו התנאים הקבועים בהוראות-המעבר וכן התנאים המפורטים בהחלטה.
ואילו במבזק מיום 11.3.2018 דיווחנו אודות החלטת מיסוי מס' 5951/18 (קישור להחלטה). עניינה של ההחלטה בבעל מניות מהותי המחזיק במלוא הון המניות של שתי חברות: חברה א' וחברה ב'. חברה א' רכשה בשנת 2012 דירת מגורים כשרכישה זו מומנה באמצעות נטילת הלוואות מחברה ב' ומהבנק. במהלך ספטמבר 2017 הכריזה חברה ב' על דיבידנד וזה נרשם כנגד יתרת זכות של בעל המניות. הָחל משנת 2013 הדירה מושכרת לבעל המניות המהותי ומשַמשת למגוריו ולמגורי משפחתו. עלות רכישת הדירה וההשקעות בה גבוהה יותר משווי השוק של הדירה נכון להיום, כך שאילו הדירה הייתה נמכרת לצד שלישי, היה נוצר הפסד בגין מכירתה. במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי חלק מהלוואה בגובה יתרת שווי הרכישה של הדירה בניכוי המימון הבנקאי ("חלק ההלוואה") יהווה "יתרת זכות" כהגדרתה בסעיף 96(ב)(3)(א) לחוק ההתייעלות. עוד נקבע בהחלטה, כי ככל שחברה א' תעביר לבעל המניות המהותי את הדירה מכח סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית, תחולנה הוראות אלו במלואן, לרבות הוראות סעיף 96(ב)(3)(א), קרי: חיוב בדיבידנד/משכורת/עסק בגובה יתרת שווי הרכישה של הדירה (ולא בגובה שווי השוק של הדירה) בניכוי יתרת זכות בגובה חלק ההלוואה ובניכוי המימון הבנקאי, ולרבות חיוב בהכנסה בגין השימוש בדירה עד ליום העברת הדירה לבעל המניות המהותי; וכי יתרת שווי הרכישה לצורך הוראות סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית תכלול, בין היתר, את עלות הקרקע, מס הרכישה ועלויות התכנון והבנייה. בנוסף, צוין בהחלטה, כי בכל מקרה לא יוכר לחברה ולבעל המניות המהותי הפסד כתוצאה מהעברת הדירה לבעל המניות המהותי מכח סעיף 96(ב)(4) לחוק ההתייעלות הכלכלית; וכי בהתאם לסעיף 96 לחוק התייעלות הכלכלית, במכירת הדירה על-ידי בעל המניות המהותי, שווי הרכישה של הדירה יהיה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם אודות החלטת המיסוי שבנדון (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה ביחיד ("בעל המניות המהותי") המחזיק במלוא הון המניות של חברה שרכשה בשנת 2014 דירת מגורים בבניין בבנייה רוויה מקבלן ואשר בנייתה עתידה להסתיים רק במהלך שנת 2019.
על-פי הצהרת בעל המניות המהותי, הדירה תשמש למגוריו ולמגורי משפחתו עם גמר הבנייה של הדירה.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי הוראות המַעבר הקבועות בסעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית תחולנה בעניינו של בעל המניות המהותי למרות שבניית הדירה טרם הסתיימה. זאת, הן בכפוף לתנאים הקבועים בהוראות המַעבר והן בכפוף לתנאים המנויים בהחלטה.
החוק לצמצום השימוש במזומן
במסגרת המבזק מיום 5.12.2018 דיווחנו, כי רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי בנושא החוק (קישור לחוזר).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי במסגרת פנייתה של רו"ח מירי סביון (המשנה למנהל רשות המסים) לנשיאת לשכת רו"ח, רו"ח איריס שטרק, צוין, כי רשות המסים פתחה תיבת דואר ייעודית לשאלות בדבר יישום החוק על-מנת לרכז את השְאֵלות ולפרסם את התשובות באתר הרשות.
כתובת תיבת הדואר: Mezuman@taxes.gov.il
הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה
במבזק מיום 26.2.2018 דיווחנו אודות פרסום הנחייתה של רו"ח מירי סביון (אז סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים והיום המשנה למנהל הרשות) בנושא הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה (קישור להנחייה).
נזכיר, כי בגדרהּ של ההנחייה צוין, כי בטרם עריכת שומות שלב א' (כאמור בסעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה) לשנת-מס פלונית, ובכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 להנחייה, על מפקח השומה להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים (כגון: הזמנה לדיון, דרישת מסמכים, עריכת ביקורת בעסק וכו') לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.
ההחלטה בעניין שרית קופל
ביום 2.12.2018 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שרית קופל.
המדובר בהחלטה הראשונה שמתפרסמת באכסניה זו של יו"ר הוועדה, השופט א' גורמן, שמוּנה לאחרונה כשופט בבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד.
נבקש אפוא לנצל הזדמנות זו ולאחל הצלחה רבה לשופט הנכבד.
להלן תמצית עוּבדות המקרה:
ביום 14.10.2010 מכרה העוררת דירת מגורים בחולון וביקשה וקיבלה בגינהּ פטוֹר ממס שבח.
ביום 6.6.2012, דהיינו לפני שחָלפו 4 שנים ממועד מכירת הדירה בחולון, מכרה העוררת בית בסביון ובגינו ביקש מיַיצגה (וחתנה), עו"ד משה דן, פטוֹר ממס שבח בהתאם להוראות סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (כנוסחו אז, דהיינו לפני תיקון 76 לחוק). בקשה זו נדחתה על-ידי המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין מרכז).
יצוין כבר עתה, כי אופן הדיווח על מכירת הבית בסביון הביא לאחרונה להרשעתו של עו"ד דן בבית-משפט השלום בתל-אביב בביצוע עבירות לפי סעיפים 98(ג2)(1) ו-98(ג2)(4) לחוק (מסירת הצהרה כוזבת במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס ועשיית שימוש במרמה ערמה או תחבולה לצורך עזרה לאחֵר להתחמק ממס). זאת, מהטעם שבמסגרת הדיווח האמור לא הוצהר שהבית כולל זכויות לבניה שאינן מנוצלות (כאמור בסעיף 49ז לחוק). עוד יצוין, כי בכתב האישום הואשמה אף העוררת בביצוע עבירות לפי הסעיפים בהם הורשע עו"ד דן, אך בית-המשפט זיכה את העוררת מהאישום בביצוע עבירות אלו, מחמת הספק. עם זאת, העוררת הורשעה בביצוע עבירות אחרות לפי פקודת מס הכנסה, וזאת בְּשל אי-דיווח על הכנסות משכר דירה.
ביום 21.3.2018 הגיש ב"כ העוררת בקשה לתיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, אך המשיב דחה בקשה זו, בנמקו, כי "שומה לפי מיטב השפיטה הוצאה ביום 23.12.12 ומשכך, חלפו המועדים להגשת בקשה לתיקון שומה מכוח סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין".
כנגד החלטה זו של המשיב הגישה העוררת ערר.
המשיב, מצדו, הגיש לבית-המשפט בקשה לדחיית הערר על הסף מחמת התיישנות (מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בבקשה זו ניתנה ההחלטה שבנדון.
ועדת-הערר דחתה את בקשת המשיב (קישור להחלטה).
בראשית הדברים, נדרש השופט גורמן לשאלה, האם ניתן להאריך את מועד ארבע השנים הקבוע בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, מכוח הוראות סעיף 107 לחוק.
השופט גורמן ציין, כי על אף לשונו הגורפת של סעיף 107, מקובלת הגישה לפיה לא את כל המועדים הקבועים בחוק רשאי המנהל להאריך ויש להבחין בין סעיפים הקובעים הוראה הנוגעת לפרוצדורה (לגביהם ניתן להחיל את סעיף 107 ולהאריך את משך הזמן הקבוע בהם) לבין סעיפים הקובעים הוראה מהותית (לגביהם אין להחיל את הוראות הסעיף).
השופט גורמן המשיך ונדרש לפסקי-הדין בנושא, וקבע, כי בדומה לעמדה שאומצה בפסקי-הדין בעניין רייך (ו"ע (ת"א) 9451-10-16) ובעניין שכון אזרחי בע"מ (ו"ע (מרכז-לוד) 14742-09-16), ראוי לפרש את הוראות סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין כך שניתן להאריך מכוחו, במקרים החריגים המתאימים, את המועדים הקבועים בסעיף 85 לחוק.
משלא קיבל את עמדת המשיב לפיה יש לקבוע כי בשום מקרה אין לתקן שומה בחלוֹף ארבע השנים הקבועות בסעיף 85 לחוק, ציין השופט גורמן כי אין בידו לקבל את הבקשה לדחייה על הסף של הערר מבלי להידרש לנסיבות המקרה בהם עוסק הערר על-מנת לבחון האם אכן מדובר במקרה חריג בו יוארך המועד הקבוע באותו סעיף 85. עוד ציין השופט, כי דחייה על הסף תיעשה רק במקרים בהם לא קיימת כל אפשרות, אפילו נמוכה, כי אם יישמע הערר, העוררת תִזכה בסעד המבוקש; ובהתאם, יש לבחון האם יש סיכוי, ולוּ נמוך, כי אם יינתן לעוררת יומה בוועדת-הערר ותישָמענה הראיות בתיק, ייקבע כי המקרה דנא בא בגֶדר המקרים החריגים בהם יש סיבה מספקת להארכת המועד הקבוע בסעיף 85.
לגופו של עניין, ולאחַר שבָּחן את נסיבות המקרה והגיע, בין היתר, למסקנה כי נפלו פגמים של ממש בשומה שנערכה (ובכך הודה למעשה גם המשיב), קבע השופט גורמן, כי אין מקרה זה מתאים לדחייה על הסף.
חברי הוועדה עו"ד מ' בן לולו ושמאי המקרקעין א' לילי הצטרפו לחוות-דעתו של השופט גורמן והוחלט אפוא פה-אחד לדחות את בקשת המשיב לסילוק על הסף.
פסק-הדין בעניין האחים מור בטחון בע"מ
כנגד המבקשת, חברת האחים מור בטחון בע"מ, הוגש כתב אישום לפיו המבקשת עָסקה במתן שירותי שמירה למאות אתרים ברחבי הארץ למרות שלא היה לה רישיון מתאים ותוך שהעברת רווחיה נעשתה באמצעות מעטפות מזומנים, ללא דיווח לרשוית המס ותוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
בעקבות כתב האישום, ולאחַר שהמדינה סירבה לבקשתה בעניין זה, הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית-המשפט המחוזי בירושלים ובה ביקשה כי יוצהר שכתב האישום שהוגש כנגדה, ואשר בו הודתה והורשעה, ייחשב ל"מסמך אחר" כמשמעותו בסעיף 38 לחוק מע"מ, כך שיתאפשר לה לקזז את מס התשומות הגלום בתשלומים ששילמה למנהלי האיזורים השונים.
המדינה הגישה בקשה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, בגורסה כי הסמכות העניינית נתונה לבג"ץ וכי אין בחוק מע"מ הליכים הקובעים מסלול לתקיפה ישירה של החלטת רשויות המס שלא לאשר את כתב האישום כ"מסמך אחר".
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת ח' זנדברג, קיבל את בקשת המדינה וקבע כי דינה של המרצת הפתיחה להיות מסולקת על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית (קישור לפסק-הדין).
נזכיר, כי ביום 7.11.2017 ניתן פסק-הדין של השופט גונטובניק בעניין צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ (ה"פ 64207-01-17) בגדרו נדוֹנה המרצת הפתיחה שהגישה המבקשת, חברה המעסיקה עובדים זרים בענף הבנייה, כנגד פקיד-שומה חולון, בגדרהּ עתרה המבקשת לסעד הצהרתי לפיו על המשיב להחיל עליה הֶסדר גבייה שהוחל על נישומים אחרים. השופט גונטובניק קבע, כי ההליך שבפניו משַקף תקיפה ישירה של שיקול דעתה של הרשות המינהלית שאינה תקיפה עובדתית במהותה, ועל-כן יש לנהל הליך זה בבג"ץ.*
* התייחסנו לפסק-הדין האמור במסגרת מבזקנו מיום 8.11.2017 (קישור למבזק).
פסק-הדין של בג"ץ בעניין פלונית
עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגישה פלונית לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, לגבי קביעת אחוזי נכותו של בעלה המנוח שהלך לעולמו לאחַר שהיה חולה במחלה ממארת, בתקופה שלפני פטירתו, על-ידי הוועדה הרפואית לעררים הפועלת מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם-1979.
בית-המשפט העליון (מפי השופטים ע' עברון, מ' מזוז וא' שטיין) דחה את העתירה על הסף לנוכח קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית-הדין האזורי לעבודה (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין של ביהמ"ש העליון בעניין מגן דוד אדום
עניינו של פסק-הדין בערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 8279-10-06), במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת מגן דוד אדום בישראל ("מד"א") נגד המוסד לביטוח לאומי להשבת סכום שלטענת מד"א נגבה ממנו ביֶתֶר במסגרת תשלומים ששילם כדמי ביטוח לאומי וכדמי ביטוח בריאות בעבור אלה מעובדיו שנעדרו מהעבודה מחמת פגיעה בעבודה, ושכרם שולם להם ישירות על-ידיו.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופטים ג' קרא ונ' הנדל), דחה את הערעור ואת הערעור שכנגד (קישור לפסק-הדין).