תיקון 248 לפקודת מס הכנסה
פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 248), התשע"ח-2018 (קישור לתיקון).
בגדרו של תיקון זה, נוספה פסקה 9(1א) לפקודת מס הכנסה המַקנה פטוֹר ממס בגין תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה.
תחולת הפטוֹר האמור הינה כדלקמן: לגבי ראש הממשלה המכהן – רטרואקטיבית מיום 1.1.2018; ואילו לגבי ראש ממשלה לשעבר או שאיריו – ביום פרסומו של התיקון (26.7.2018), וזאת לגבי מי שהיה לראש ממשלה לשעבר או לשאיריו לאחר המועד האמור.
תיקון 249 לפקודת מס הכנסה
כידוע, סעיף 11(א) לפקודת מס הכנסה קובע, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם מדד פריפריאליות ומִדרג חברתי-כלכלי לגבי כל אחד מהיישובים שבתחום שיפוטה של רשות מקומית או מועצה אזורית, ועל בסיסם תיקָבע הזכאות להטבות במס.*
* נזכיר, כי במבזק מיום 2.5.2018 דיווחנו אודות פרסום הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2018), התשע"ח-2018 (קישור להודעה), בגדרה פרסם מנהל רשות המיסים הקודם, מר משה אשר, את רשימת היישובים המוטבים לשנת-המס 2018, את הניקוד הכולל (המתקבל מחיבור הניקוד החברתי-כלכלי, ניקוד הפריפריאליות וניקוד הסמיכוּת לגבול) של כל יישוב וכן את שיעור הזיכוי ממס להם זכאים תושבי היישובים בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.
לאחרונה, פרסמה הלשכה המרכזית לססטיסטיקה מדד פריפריאליות מעודכן ועל-כן בוצעו מספר תיקונים באותו סעיף 11, וזאת במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 249), התשע"ח-2018 (קישור לתיקון).
ראשית, תוקנה הגדרת המונח "יישוב מוטב", שעד לתיקון חלה על יישובים שאוכלוסייתם מוֹנה לכל היותר 75,000 תושבים וזו תחול, בעקבות התיקון, על יישובים שאוכלוסייתם מוֹנה לכל היותר 85,000 תושבים.
שנית, הוגדל הניקוד ליישובים באשכול 4 במדד הפריפריאליות מ-50 ל-55.
שלישית, תוקנו הוראות סעיף 11(ב)(3א) לפקודת מס הכנסה המקנות תוספת לזיכוי ממס לתושבים ביישובים מוטבים מסוגים שונים ובכללם יישובים עירוניים צמודי גבול עימות בצפון, כך שהוראות אלו תחולנה (הגם שבהיקף נמוך יותר) גם על תושבי "יישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון", שהוא* יישוב השוכן עד למרחק של 9 ק"מ מגבול ישראל עם לבנון בקו אווירי.
* ראו הגדרת המונח "יישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון" שנוספה במסגרת התיקון.
רביעית, הוגדלה הטבת המס המוקנית (בסעיף 11(ב)(3א)(ב) לפקודה) למי שהיה במשך כל שנת-המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב צמוד לגבול עימות בצפון.
תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2018, למעט הרכיב הרביעי של התיקון שתחולתו נקבעה ליום 1.1.2019.
תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע
במבזק מיום 10.4.2011 דיווחנו אודות פרסום חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 (קישור לחוק), המחיל, לאחַר מספר שינויים, את המלצות ועדת ששינקי.
ביום 30.11.2015 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015 (קישור לחוק), בגדרו, בין היתר, שוּנה שמו של חוק מיסוי רווחי נפט לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע ונוספו לו הוראות בעניין היטל רווחי יתר שאותו ישלם בעל זכות לניצול משאב טבע.*
* ראו הגדרת המונח "משאב טבע" בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע (מקדמות על חשבון היטל רווחי יתר), התשע"ח-2018 (קישור לתקנות), הקובעות הוראות בדבר תשלום מקדמות על-חשבון היטל רווחי יתר כאמור.
תיקון 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)
כידוע, חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-20006 ("החוק") נועד להקל על ביצוע עסקאות פינוי ובינוי (כהגדרתן בחוק), וזאת במטרה לעודד התחדשות עירונית.
כך, ולאור העובדה כי הצורך בהסכמת כל בעלי הדירות לשם ביצוע עסקות פינוי בינוי מַקנה לבעל דירה יחיד עמדת מיקוח בעייתית שבה הוא עלול לעשות שימוש לרעה (לעיתים גם במחיר הכשלת העִסקה), קבע סעיף 2(א) לחוק, כי כלפי בעלי דירות המסרבים להצטרף למיזם פינוי בינוי מסיבות שאינן סבירות, תקום לשאר בעלי הדירות עילת תביעה בנזיקין בדמות חיובם של המסרבים בתשלום פיצוי לשאר בעלי הדירות, בְּשל הנזק שנגרם להם מאבדן העִסקה.
בעניין זה, נבקש לעדכנכם אודות פרסום חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 6), התשע"ח-2018 ("החוק") (קישור לחוק), בגדרו, בין היתר, מוענק לבית-המשפט, לצד הסמכות לקבוֹע שבעל דירה מסרב אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות במקבץ המסכימים לעסקה, גם את הסמכות להורוֹת בצו על פינויו של אותו בעל דירה מסרב, באופן שיאפשר את קידום יציאתה לפועל של עסקת הפינוי ובינוי וכן למַנות עו"ד או רו"ח אשר יהיה מוסמך להתקשר בעסקה בשם בעל הדירה המסרב.
תשומת לבכם, כי במסגרת החוק, נכללים, בין היתר, תיקונים עקיפים לחוק מיסוי מקרקעין (תיקון 94 – ראו סעיף 10 לחוק) ולחוק מע"מ (תיקון 58 – ראו סעיף 11 לחוק).
תחילת החוק נקבעה לשלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות (ראו סעיף 17(א) לחוק), תוך שלגבי התיקונים העקיפים לחוק מיסוי מקרקעין ולחוק מע"מ נקבעו הוראות תחילה מיוחדות (ראו סעיפים 17(ב) ו-(ג) לחוק).
פסק-הדין בעניין ברק אלימלך
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת מנהל מע"מ תל-אביב 3 להשית על המערער, בין היתר, כפל מס תשומות בגין ניכוי שלא כדין של מס התשומות הכלול ב-57 חשבוניות שהוציא לו מר עופר אביבי.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותה של השופטת סרוסי לטענת המערער בדבר עיקרון ההקבלה (ראו פס' 181–186 לפסק-הדין).
נזכיר, כי ביום 22.11.2017 ניתנה החלטתו של בית-המשפט בבקשה לפסילת מותב (השופטת י' סרוסי) שהגיש המערער לאור פסק-דין קודם שניתן על-ידי מותב זה בעניינו של אביבי שהוציא, כאמור, למערער את החשבוניות מושא הערעור (ע"מ 22990-04-16), וזאת בהתבסס על שני נימוקים: האחד, קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט בְּשל דעה קדומה בעקבות פסק-הדין שניתן בעניינו של אביבי; השני, החשש לפגיעה במראית פני הצדק.
השופטת סרוסי דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).
פסק-הדין בעניין ואקד חנבוט
במהלך בחינת דיווחי המערער – עצמאי העוסק בעבודות טיח, ריצוף ועבודות בנייה – למשיב, פקיד-שומה אילת, התעורר החשד כי הראשון ניכה הוצאות שונות תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
בעקבות זאת, נעשתה בדיקה צולבת ביחס ביחס לספקים שונים וזו אימתה את החשד האמור.
כתוצאה מכך, נפתחה חקירה כנגד המערער, ספריו נפסלו והוצאו לו שומות לפי מיטב השפיטה. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).