מבזקי מס

14/03/2018: חוזרים מקצועיים בנושא תיקון 242 לפקודה, קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות הון סיכון ו-ICO | חברת בית – תזכורת | זקיפת שווי שימוש ברכב לעובדים ועבודה במשמרות

חוזרים מקצועיים

רשות המסים פרסמה ארבעה חוזרים מקצועיים:

  • חוזר מס הכנסה 7/2018 (קישור לחוזר) העוסק בהשלכות המס הגלומות בהנפקת אסימונים דיגיטליים למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח (Utility Tokens).

  • חוזר מס הכנסה 8/2018 (קישור לחוזר) העוסק בהרחבה (46 עמודים!) בשינויים שבוצעו בהוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה במסגרת תיקון 242 לפקודה (קישור לתיקון).

  • חוזר מס הכנסה 9/2018 (קישור לחוזר) שעניינו בהסדר המיסוי שיחול (מכוח סעיף 16א לפקודת מס הכנסה) על קרנות השקעה המשקיעות בתחום ההון סיכון ועל המשקיעים בהן. 

  • חוזר מס הכנסה 10/2018 (קישור לחוזר) שעניינו בהסדר המיסוי שיחול (אף הוא מכוח סעיף 16א לפקודה) על קרנות השקעה פרטיות בגין השקעות מזכות (כמשמעותן בחוזר) ועל המשקיעים בהן.


תזכורת – הודעה על בקשה להיחשב חברת בית עד ליום 17.3.2018

במבזק מיום 17.1.2018 דיווחנו אודות פרסום החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 245), התשע"ח-2018 ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרו, בין היתר, הוחלפו הוראות סעיף 64 לפקודת מס הכנסה שעניינן בחברת בית ותוך שנקבעו בתיקון הוראות-מַעבר (ראו סעיף 5(ב) ואילך לתיקון).
הוראות-המַעבר האמורות קובעות, בין היתר, כי חברה שהתאגדה לפני התיקון ובדוח האחרון שהגישה לא ביקשה שיחולו עליה הוראות סעיף 64 לפקודה בנוסחו הקודם, רשאית להגיש בקשה בתוך 60 יום ממועד פרסומו של התיקון (דהיינו עד ליום 17.3.2018) ויראו אותה כחברת בית מיום ההודעה אם התקיימו שאר התנאים בסעיף.
עוד נקבע בהוראת-המעבר, כי חברה שהוראות סעיף 64 לפקודה בנוסחו הקודם חלו עליה וסוּוגה כחברת בית, אך לא הגישה דוח לשנים 2016 או 2017, רשאית להגיש לפקיד-השומה עד ליום 17.3.2018 בקשה שיראו בה כחברת בית, גם אם אינה עומדת באחד או יותר מהתנאים הבאים: מספר בעלי המניות בה אינו עולה על 20; אין בין בעלי המניות בחברה תאגיד שקוף; ואם מדובר בחברה תושבת-חוץ – היא תאגיד שקוף, גם במדינת מושבה.


זקיפת שווי שימוש ברכב לעובדים ועבודה במשמרות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בזק ישיר הדפסות איכות (2005) בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשלוש מחלוקות שהתגלעו בין המערערת (חברה פרטית העוסקת בתחום הדפוס ולה שני מפעלים ועובדים העובדים בשלוש משמרות) לבין המשיב (פקיד-שומה חולון) ובגינן הוציא המשיב שומת ניכויים למערערת: האחת, זקיפת שווי רכב לעובדי המערערת בגין רכבים שהועמדו לרשותם; השנייה, אי-זקיפת הטבת שכר בגין תדלוק רכביהם הפרטים של העובדים; והשלישית, מתן זיכוי ממס לעובדים בגין עבודה במשמרות (על-פי תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986), למרות שמדובר במנהלי המערערת ומבלי שהם הדפיסו כרטיס נוכחות.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור תוך פסיקת הוצאת משפט בסך 65,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

לגבי המחלוקת הראשונה, קבעה השופטת סרוסי, כי בחינת הראיות בתיק מצביעות על כך שהמערערת לא הוכיחה כי ערכה בדיקות על-מנת לוודא שלא נעשה שימוש פרטי ברכביה, חניון המערערת לא היה סגור בסופי שבוע ולא הוצב שומר בפתחו, לא הותקן איתורן ברכבים והמערערת לא ביצעה רישום הולם של יעדי הנסיעות ומטרתן; וכי בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי המערערת הקפידה על קיומם של תהליכים המוודאים הקפדה על אי-ביצוע נסיעות פרטיות.
על רקע זה, קבעה השופטת סרוסי, כי למרות שהמשקל המצטבר של הראיות מביא למסקנה כי שומת המשיב מבוססת דיה על-מנת להעביר לכתפי המערערת את הנטל להניח את דעתו של המשיב כי רכביה לא היו צמודים לעובדיה, המערערת לא הצליחה להפריך את ממצאי המשיב ולא עלה בידה לסתור את מסקנותיו. בעניין זה, ציינה השופטת סרוסי, בין היתר, כי המערערת לא הביאה אף לא עובד אחד שלה לעדוּת ונראה כי לא בכדִי.
השופטת סרוסי הוסיפה ונדרשה לטענותיה הנוספות בעניין זה של המערערת:

  • באשר לטענת המערערת כי רכביה הם "רכבי מאגר" וכי יש להחיל לגבּיה את הנחיית רשות המסים מיום 21.10.2014,* קבעה השופטת סרוסי, כי המערערת אינה זכאית להינות מההנחייה האמורה שכּן היא אינה עומדת בתנאיה ומשום שלא סתרה את עמדת המשיב לפיה הרכבים צמודים לעובדים.
    * המדובר בהנחייתה של גב' מירי סביון, אז – סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, לגבי מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר של מעביד (קישור להנחייה). בגדרהּ של ההנחייה, המתייחסת רק לרכב מאגר שהשימוש בו הוא לפעילויות שוטפות של המעביד ואינו מוקצה לעובד כלשהו (כאמור בהנחייה), פורטה התייחסותה של רשות המיסים לרכב מאגר כאמור. זאת, בהמשך להסכם הפשרה בין הרשות לבין עובדי סגל המחקר ברפאל בתביעה שהוגשה על-ידי האחרונים.

  • באשר לטענת המערערת, כי יש לתאם הוצאות רכב בחברה חֵלף זקיפת שווי לעובדים, קבעה השופטת סרוסי, כי לא ניתן להסתפק בתיאום הוצאות הרכב בשומת המס של המערערת משהוברר כי נצמחה לעובדים הכנסת עבודה החייבת בתשלום מס הכנסה.

  • באשר לטענת המערערת, כי אין לייחֵס שווי רכב בגין הטבה שאינה ניתנת לייחוס ספציפי, קבעה השופטת סרוסי, כי רכבי המערערת עמדו לרשות עובדים מסוימים ולכן בדין נזקף להם שווי שימוש ברכב וממילא גם אין מקום ליישם את הוראות סעיף 32(11) לפקודה; וכי המערערת בעצמה לא יישמה את הוראות אותו סעיף ומה לה כי תלין.

  • באשר לטענת המערערת, כי היה על המשיב לבצע את החישוב תוך התחשבות בשווי השוק של רכבי המערערת, קבעה השופטת סרוסי, כי שיעור שווי השימוש הקבוע בנוסחן החדש של תקנות שווי השימוש ברכב כבר מגלם בחוּבּו את טענות המערערת בדבר ירידת ערך הרכב, מה גם שהתקנות קובעות כלל נוקשה לצורך יישומן ולא ניתן להוכיח את שווי ההטבה שנצמחה לעובד בדרכים אחרות.

  • באשר לטענת המערערת כי לא היה מקום לבצע גילום של שווי השימוש, קבעה השופטת סרוסי, כי היות שמדובר בהטבה בשווה-כסף שקיבלו העובדים היה צורך לגלם את שוויָה על-מנת שלאחַר תשלום המס החָל בגינה יעמוד סכום ההטבה על שווי רכב צמוד נטו.

לגבי המחלוקת השנייה, קבעה השופטת סרוסי, כי המערערת לא הביאה ראיות לכך שהוצאות הדלק הוצאו כולן בייצור הכנסת העסקית ולא הִפריכה את טענת המשיב כי מדובר בהוצאות פרטיות של העובדים.

ואילו לגבי המחלוקת השלישית, קבעה השופטת סרוסי, כי בדין קבע המשיב שאין ליתן למנהלי המערערת זיכוי ממס בגין עבודה במשמרות, וזאת מהטעם שהמנהלים לא הדפיסו כרטיס נוכחות, לא הוכח כי הם עבדו במשמרת שנייה ושלישית ולא הוכח כי פעילותם הייתה פעילות ייצורית או כזו שנועדה לשרת פעילות ייצורית.


פסק-הדין בעניין מסיקה

עניינו של פסק-הדין* בערעור שהגיש המערער, העוסק במכירת פסולת מתכות מחצר ביתו, על החלטת המשיב לפסוֹל את ספריו לשנים 2006–2008 ועל שומה לפי מיטב השפיטה שהוּצאה לו לשנים אלו.

* יצוין, כי פסק-הדין נושא את הכותרת "בדלתיים סגורות" אך הוא אוּשר לפרסום.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת נ' נצר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).