מסלול ירוק להעברת כספים לחו"ל
במבזק מיום 29.9.2017 דיווחנו אודות מסלול ירוק חדש שהשיקה רשות המסים והמאפשר ביצוע העברות של תשלומים לחו"ל, לצורך ביצוע השקעות בחו"ל או מתן הלוואות בחו"ל, באמצעות טופס הצהרה אשר ימולא בסניף הבנק (או באופן מקוּון במערכת הבנקאית), דהיינו ללא צורך באישור פטוֹר ניכוי מס במקור.*
* להורדת הודעת רשות המסים וטופס ההצהרה (טופס 2513/2), לחצו כאן.
המסלול הירוק מיועד לתשלומים המועברים לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה, עבוּר אחד מאלה: השקעה במניות חבר-בני-אדם, השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנכסים אחרים בחו"ל (נכסים מוחשיים בלבד), מתן הלוואות לתושב-חוץ ומתן הלוואת בעלים לחבר-בני-אדם.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר מכתבו של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, לרו"ח ועו"ד ג' בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי חשבון בישראל ויו"ר ועדת המסים בלשכה, הכולל את הנחיות רשות המסים לאיגוד הבנקים בנושא ניכוי מס במקור בגין העברות לחו"ל (קישור למכתב).
עדכון נוסף בנושא היטל עובדים זרים
במבזק מיום 13.9.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים השונים שהוגשו בנושא שאלת הזכאות לנקודות זיכוי ומנגד החבות בהיטל לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 בגין עובדים שהינם מסתננים מאריתראה וסודאן, אשר לעת הזאת הוחלט שלא להוציאם מישראל בְּשל הנסיבות בארצות מוצאם, והם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
כזכור, בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין, השופט ח' מלצר והשופט א' שהם, דחה את הערעורים שהגישו החברות בנושא ההיטל וקבע שהערעורים שהגישה המדינה בנושא נקודות הזיכוי התייתרו לאור תשובתה (קישור לפסק-הדין).
במסגרת המבזק מיום 6.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייתן (קישור להנחייה) של רו"ח מירי סביון (משנה למנהל רשות המסים) וזילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה ברשות המסים) לפקידי-השומה בנושא עריכת שומות והסדרת חובות המס לגבי ההיטל ונקודות הזיכוי כאמור ("מתווה ההקלות").
ואילו במסגרת המבזק מיום 22.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, וזאת בעקבות העתירה שהוגשה לבית-המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק-הדין, וזאת על-ידי ישרוטל בע"מ.
במסגרת ההנחייה הנוספת צוין, כי מעסיקים המעוניינים להיכלל במיתווה ההקלות יוכלו לחתום על הסכמי שומה אשר יתוקנו במקרה שבו הלכת בית-המשפט העליון במסגרת הדיון הנוסף בתיק זה תשתנה וייקבע כי אין מקום לחיוב בהיטל; וכי תנאי להחלת המתווה הוא הסדרת תשלום ההיטל עם חתימת ההסדר, לרבות קבלת ערבויות להבטחת התשלום במקרים הרלבנטיים.
עוד צוין בהנחייה הנוספת נוסח הפִסקה שיש להוסיף להסכמי השומה האמורים.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם בדבר פרסומה של הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון לפיה הוחלט על הארכת תחולת ההסדר עד ליום 31.3.2018, כך שמעסיקים המעוניינים להיכלל במתווה ההקלות יוכלו להסדיר את השומות והחובות עד למועד האמור. זאת, בכפוף לעמידה בכל התנאים שנקבעו לעניין זה.
הארכת הטבת שווי השימוש לרכבים היברידיים/חשמליים
במבזק מיום 28.10.2015 דיווחנו אודות פרסום תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה), התשע"ו-2015 ("התקנות") (קישור לתקנות), בגדרן עודכנה זקיפת שווי השימוש בכלי רכב היברידיים וכלי רכב חשמליים וכן רכבי "פלאג אין", כך שרכבים כאמור יקבלו הפחתת שווי שימוש בגובה של 500 ש"ח ו-1,000 ש"ח בהתאמה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018 (קישור לתיקון) המאריכות את התקנות עד ליום 31.12.2019. זאת, רטרואקטיבית מיום 1.1.2018.
פסק-הדין בעניין גלי ליסינג
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין גלי ליסינג (2004) בע"מ.
הסוגיה העיקרית שנדונה בערעור הינה האם פעילות מכירת המכוניות על-ידי המערערת, חברה להשכרת מכוניות, בתום תקופת הליסינג או ההשכרה לטווח קצר, הינה פעילות עסקית החייבת במס הכנסה (כפי עמדת המשיב, פקיד-שומה רחובות), או שמא מדובר בפעילות הונית אשר ביחס להכנסות ממנה זכאית המערערת להחיל את הוראות סעיף 96 לפקודת מס הכנסה (כפי עמדת המערערת).
סוגיה נוספת שנדונה בערעור היא האם זכאית המערערת לנַכּוֹת דמי ניהול ששילמה לחברה קשורה הנמצאת בבעלות חמו של בעל המניות ומנהל המערערת, שצברה הפסדים לצורכי מס.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
באשר לסוגיה הראשונה, קבע השופט סטולר, לאחַר ניתוח הפסיקה הרלבנטית ובכלל זאת פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אלדן (ע"א 5883/14), כי יישום מבחן תדירות העסקאות והיקפן, מבחן הבקיאוּת, מבחן הארגון והניהול, מבחן השיווק, מבחן המימון, כמו גם מבחן הנסיבות ומבחן הכָּוונה, מצביעים על כך כי פעילות מכירת המכוניות מהווה פעילות עסקית מסחרית החייבת במס פירותי.*
* המבחן היחיד שלא התקיים לפי קביעת בית-המשפט הינו מבחן הפיתוח וההשבחה (ראו פס' 44-38 לפסק-הדין).
עוד קבע השופט סטולר, כי אין לקבל את טענותיה השונות של המערערת ביחס לתחולת הוראות סעיף 96 לפקודת מס הכנסה כמו גם לעניין הוראות סעיף 100 לפקודה, באשר טענות אלו נדחו על-ידי בית-המשפט העליון בעניין אלדן.
באשר לסוגיה השנייה, קבע השופט סטולר, כי המערערת לא הוכיחה את הצורך בקבלת דמי ניהול והנחיצות של השירות לצורכי ייצור הכנסתה, מה גם שמנכ"ל המערערת העיד כי הסכום האמור שולם, בין היתר, לנוכח מורכבות היחסים שלו עם חמו (הבעלים של החברה הקשורה) שאינה קשורה בהכרח למערערת.