מיסוי יהלומנים
פורסם חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 244), התשע"ח-2017 (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון, בוצעו מספר תיקונים בנושא מיסוי יהלומנים:
-
תיקון סעיף 85 לפקודת מס הכנסה, שעניינו הערכת מלאי עסק במקרים מסוימים, כך שנוסף סעיף-קטן (ה) לפיו מדידת המלאי בענף היהלומנים תבוצע, על אף האמור בכללי חשבונאות מקובלים ובתחולה לגבי מלאי שנרכש ביום 1.1.2017 או לאחריו, על-פי העלות בלבד (עם זאת, נקבע במקביל, כי שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע סוגי יהלומים שלגביהם יימדד המלאי שלא לפי עלות המלאי אלא באופן אחר שיקבע, וזאת בהתקיים תנאים ולפי הוראות שייקָבעו בתקנות).
-
ביטול הוראות סעיף 145א1 לפקודת מס הכנסה הקובעות הליכי שומה ייחודיים ליהלומנים, כך שעל שומת יהלומנים יחולו הליכי שומה זהים לאלה החָלים על שאר הנישומים, כפי שקבוע בסעיף 145 לפקודה (במקביל, בוצעו מספר תיקונים משלימים בסעיף 146 לפקודה). זאת, ביחס להליכי שומה לגבי שנת-המס 2017 ואילך.
-
מנהל רשות המסים ידווח לועדת-הכספים של הכנסת, בתום 30 חודשים מיום תחילתו של החוק, על יישומן של ההוראות לפי סעיף 85(ה) לפקודה, לעניין התקופה שמיום התחילה ועד למועד הדיווח כאמור.
מיסוי משקיעים בשותפויות הגז
במבזק מיום 4.2.2017 דיווחנו אודות החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גיסין את קידר בע"מ, בבקשה למתן הוראות לפי סעיף 65כג לפקודת השותפויות אשר הוגשה על-ידי המפקח על השותפוּת המוגבלת אבנר חיפושי נפט.
במסגרת הבקשה, התבקש בית-המשפט (המחלקה הכלכלית) ליתן הוראות בנוגע לפרשנות הנכונה שיש להעניק לסעיף 19(א)(6) לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשכ"א-2011 ("החוק"),* אשר עוסק בתשלומים שאמור לשלם השותף הכללי על-חשבון המס שחייבים בו מחזיקי יחידות ההשתתפות. עוד התבקש בית-המשפט לקבוע מהו מִתווה תשלום המס שיש ליישם כהסדר קבע בין השותפוּת לבין פקיד-השומה למפעלים גדולים ומהו האופן בו יש ליישם את סעיף 19(א)(6) לחוק ביחס לחיובי המס בגין שנת 2015.
* וכך קובע סעיף זה: "השותף הכללי ישלם בעת הגשת הדוח לפי הוראות פסקה (2) את המס הנובע ממנו, על חשבון המס שחייבים בו השותפים בשותפות הנפט בשנת המס שלגביה הוגש הדוח, לפי שיעור חלקם של השותפים שהם חבר בני אדם, בשותפות הנפט, ושיעור חלקם של השותפים שהם יחידים, באותה שותפות, בתום שנת המס שלגביה הוגש הדוח, ובלבד שלעניין זה יראו את הכנסתם החייבת של היחידים מהשותפות כאילו חל עליה שיעור המס המרבי לפי הוראות סעיף 121 לפקודה, למעט אם הוכח לפקיד השומה כי שיעור המס החל על אותו יחיד נמוך מהשיעור האמור; לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף 187(א) לפקודה, בשינויים המחויבים."
רשות המיסים ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הגישו נייר עמדה לפיו דין הבקשה להיות נדונה בבית-משפט העוסק בסוגיות של מיסוי.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ח' כבוב, דחה את הבקשה (קישור להחלטה) וקבע, כי הסמכות לדון בה היא של בית-משפט של מיסים שאמור לדון בכל הכרעה שתתקבל על-ידי פשמ"ג במחלוקת שבין הצדדים. עוד קבע השופט כבוב, כי המזכירוּת תעביר את החלטתו יחד עם התיק לפני השופט מ' אלטוביה.
בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת המבזק מיום 4.11.2017 אודות פרסום פסק-הדין שניתן בנושא על-ידי השופט' מ' אלטוביה (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, הציג השופט אלטוביה את עמדת הצדדים בשאלה שבמחלוקת:
לשיטת השותף הכללי (דלק ניהול קידוחים (1993) בע"מ), גביית המס מכוח הוראות סעיף 19(א)(6) לחוק צריכה להיעשות באופן שהשותפוּת תשלם את מַרכיב המס המשולם על כלל רווחיה, לפי הערכתה את שיעורי המס של המחזיקים בה, ללא ייחוס מס בשיעור שונה לכל מחזיק וזאת על-חשבון המס המגיע מהם; כשבשלב שני יוכל כל אחד ממחזיקי יחידות ההשתתפות לפְנות לרשויות המס כדי לחשב את חבות מס האמת המוטלת עליו, להשלים את התשלום הנדרש ממנו או לזכוֹת בהחזר, לפי העניין.
לעומת זאת, המפקח אשר מוּנה להגן על זכויות מחזיקי יחידות ההשתתפות (גיסין את קידר בע"מ ורו"ח מיקי בלומנטל ממשרד רו"ח פאהן קנה ושות'), סבור שתשלום המס המתחייב מכוח הוראות סעיף 19(א)(6) לחוק, צריך שישולם על-ידי השותף הכללי בשיעור המס השולי החָל על יחיד לגבי כל היחידים מחזיקי יחידות ההשתתפות; ולגבי החברות המחזיקות ביחידות השתתפות מציע המפקח לשלם לרשויות המס את המס בשיעור מס החברות עבוּר כל החברות ובנוסף להעביר לכל אחת מהחברות את ההפרש בין שיעור המס השולי לבין שיעור מס החברות כחלוקה מאזנת.
ואילו פקיד-השומה טען, כי לאור תכליתו של סעיף 19(א)(6) לחוק לייעל את הליכי גביית המס, נכון לחיֵיב את השותף הכללי לשלם את המס על-פי חישוב של יחידים ביחס לכל מחזיקי יחידות ההשתתפות, כאשר בשלב שני יִפנו החברות מבּין מחזיקי יחידות ההשתתפות לקבל את המס ששולם עבורם ביֶתֶר.
השופט אלטוביה נדרש לשאלה האם תשלום המס מהווה "חלוקה" שיש עליה להחיל את דיני החלוקה, כשמסקנתו היא שנוסח סעיף 19(א)(6) לחוק אינו מהווה "חלוקה" כאמור אלא קובע הֶסדר לגביית מס, לפיו חייב השותף הכללי לשלם בעת הגשת הדוח השנתי של השותפוּת את המס החָל על יחידים המחזיקים ביחידות השתתפות בשיעור המס השולי החָל עליהם ואת המס החָל על חברות המחזיקות ביחידות השתתפות בשיעור מס החברות החָל עליהן, וכך היא גם קביעתו במחלוקת.
השופט אלטוביה דחה אפוא, הן את עמדת השותף הכללי (באשר גלום בה תשלום מס בחֶסֶר לגבי יחידים המחזיקים היחידות השתתפות באופן שיחייב את רשויות המס לנקוט בפעולות לגביית מס נוספת מנישומים אלה) והן את עמדת פקיד-השומה (הן מהטעם שאין לה עיגון לשוני בהוראות סעיף 19(א)(6) לחוק והן מהטעם שיש בה כדי לחיֵיב את השותפוּת להוציא מקופתה סכום העולה על המתחייב מהוראות אותו סעיף 19(א)(6)) ואימץ את עמדתו של המפקח תוך שהוא מציין, כי על השותפוּת ו/או השותף הכללי למצוא את הדרך הראויה לאזן בין ההוצאה הנוספת הכרוכה בשיעור המס החָל על יחידים המחזיקים ביחידות השתתפות לבין ההוצאה בכרוכה בשיעור המס החָל על חברות המחזיקות יחידות השתתפות; וכי אחת הדרכים היא קביעת חלוקה מאזנת כפי שהוצע על-ידי המפקח (ראו לעניין זה סעיף 11 לפסק-הדין).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם אודות פרסום פסק-הדין של השופט מ' אלטוביה בעניין ישארמקו.
עניינו של פסק-הדין בהמרצת פתיחה שהגישו ישראמקו נהול (1988) בע"מ וישראמקו אויל אנד גז בע"מ לבית-המשפט המחוזי בגדרהּ עתרו המבקשות להורוֹת למשיב, פקיד-שומה למפעלים גדולים, להוציא תעודת "מחזיק זכאי" לשנת-המס 2013 ולקבוע כי בתעודה האמורה לא תהיה הבחנה בין יחיד לבין חבר-בני-אדם ביחס למס ששולם בגין הכנסתה החייבת של שותפות ישראמקו נגב 2 ("השותפוּת") לשנת-המס האמורה (דוח המס של השותפוּת לשנת-המס 2013 הוא סופי בעקבות הסכם שומות שנחתם בין הצדדים בחודש יולי).
הגם שהמרצת הפתיחה הוגשה לפני שניתן פסק-הדין בעניין גיסין, המבקשות לא השלימו עם פסק-הדין האמור והעלו מספר טענות המצדיקות, לשיטתן, הוצאת תעודת מס שאינה דיפרנציאלית.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).
השופט אלטוביה קבע, כי אין בטענות המבקשות כדי לשנות ממסקנותיו בעניין גיסין לא כל שכּן לאור העובדה שהמבקשות אינן חולקות על כך שהמנגנון הגלום בסעיף 19(א)(6) לחוק מהווה מנגנון גבייה שנועד לייעל את הליכי גביית המס מהשותפים בשותפוּת באמצעות השותף הכללי.
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, כי הגם שבמקום שלא נקבע אחרת יגבר השיקול של תשלום מס אמת על השיקול של יעילות הליך הגביה, הרי שבמקרה דנן אין כלל מתח בין שני שיקולים אלה, לפי שהם צועדים יד ביד: חיוב השותף הכללי לייחֵס לשותפים שיעור מס דיפרנציאלי תוך גביה מרוכזת מקיים הן את העיקרון של מס אמת תוך תשלום מלוא המס החָל על יחידים ועל החברות והן את יעילות הגביה.
נטל הבאת הראיות במע"מ
פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין ס. טנוס בניה ופיתוח בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישה המערערת להורוֹת על שינוי סדר הבאת הראיות בערעור – שעניינו בפסילת ספרים, קביעת שומת תשומות לפי מיטב השפיטה, הטלת קנס בגין אי-ניהול ספרים כדין והטלת כפל-מס בגין ניכוי תשומות על-פי חשבונית שהוּצאה שלא כדין – כך שיוטל על המשיב, מנהל מע"מ נצרת, להגיש תחילה את ראיותיו.
בית-המשפט המחוזי בנצרת, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את הבקשה (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, התייחסה השופטת הוד לנטל הבאת הראיות לגבי כל אחת מהמחלוקות בתיק וקבעה, כי בעוד שלגבי פסילת הספרים ושומת התשומות לפי מיטב השפיטה נטל הבאת הראיות מוטל על החברה, הרי שבנושא הטלת הקנס וכפל-המס הנטל מוטל על המשיב, וזאת לאור הלכת זאב שרון (ע"א 3886/12), הגם שמדובר, כאמור, בנטל הבאת הראיות בלבד (דהיינו, אין בהעברת נטל הבאת הראיות משום העברת נטל השכנוע).
לאחר מכן, הִמשיכה השופטת הוד ונדרשה לשאלה על מי מהצדדים מוטל לפתוח בהבאת הראיות במקרה בו הערעור עוסק הן בעניינים אשר נטל הראיה לגביהם מוטל על הנישום (פסילת ספרים וקביעת שומת תשומות לפי מיטב השפיטה) והן בעניינים אשר נטל הראיה לגביהם מוטל על מנהל מע"מ (הטלת קנס וכפל-מס), באשר קביעותיו של בית-המשפט העליון בעניין זאב שרון באשר לנטל הראיה אין בהן בכדי לתת מענה לסוגיה זו.
השופטת הוד קבעה, תוך שהיא מתייחסת לפסק-הדין של השופט ד"ר ש' בורנשטין בעניין סניור (ע"מ 55647-07-14) כי לשם הכרעה בשאלה זו יש להבחין בין מקרים בהם חלק מהנטלים מוטלים על הנישום וחלק על מנהל מע"מ בְּשל העובדה שחֵלק מהמחלוקות פנקסיות וחלקן לבר-פנקסיות לבין מקרה בו חלק מהנטלים מוטלים על מנהל מע"מ מאחַר ומדובר בהפעלת סמכויות אשר טמונה בהן פגיעה משמעותית בנישום ובעיקר בנוגע לקנס מינהלי אשר יש לו מימד עונשי, שאז על מנהל מע"מ לפתוח בהבאת הראיות.
בהתאם, השופטת הוד נעתרה לבקשה והורתה כי המשיב יפתח בהבאת ראיותיו.
שומה חלקית במע"מ
פורסם חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 56), התשע"ח-2017 (קישור לתיקון).
במסגרת התיקון תוקנו הוראות סעיף 77 לחוק מע"מ כך שמנהל מע"מ יוכל לערוך שומה חלקית ביחס לנושא אחד או כמה נושאים שנכללו או שהיה עליהם להיכלל בדו"ח התקופתי.
זאת, בדומה להסדר השומה החלקית שנקבע בסעיף 145א2(א1) לפקודת מס הכנסה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (קישור לתיקון) (ראו תיקון 211 לפקודה, סעיף 23(2) לחוק ההתייעלות האמור).
תקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים)
פורסמו תקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים) (תיקון), התשע"ח-2017 (קישור לתיקון).
במסגרת התיקון בוצעו שני תיקונים בתקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים), התש"ן-1990 ("התקנות העיקריות") המסמיכות (במסגרת תקנה 2) את מנהל רשות המסים לאשר לאדם או לסוגי בני-אדם שבשנת-המס הקודמת לא העסיקו בשום יום מימות השנה יותר מ-10 עובדים לדחות את הדיווח שהיה עליהם להגיש בחודש זוגי, לחודש שלאחריו. זאת, על אף האמור בתקנות ניכוי מס במקור המנויות בתקנות העיקריות.
במסגרת התיקון הראשון, הורחבה רשימת התקנות שלגביהן תחולנה התקנות העיקריות.
ואילו במסגרת התיקון השני, תוקנה תקנה 2 לתקנות העיקריות תוך שנקבעו שלושה מקרים בהם יהיה מנהל רשות המסים רשאי לדחות את הדיווח שיש להגיש בחודש זוגי לחודש לאחריו.
תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2018, וזאת לגבי דוחות שיש להגיש לפי פקודת מס הכנסה לשנת-המס 2018 או לאחריה.
תיקון לתקנות ניכוי מס במקור ותשלום מקדמות עודפות
פורסמו התקנות הבאות (קישור לתקנות): תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת ביטוח) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי ניכוי מתשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות בנייה והובלה) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד דמי פגיעה בעבודה ותגמול בעד שירות במילואים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים) (תיקון), התשע"ח-2017; ותקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות) (תיקון), התשע"ח-2017.
במסגרת התקנות נקבע, כי תשלום המס המנוכה במקור בהתאם לתקנות נשוא התקנות שצוינו לעיל ("התקנות העיקריות") כמו גם תשלום המקדמה בגין הוצאות עודפות יבוצע ב-16 לחודש העוקב, וזאת במקום ה-15 לחודש כפי שהיה קבוע עד כה.
במקביל, גם מועד המצאת הדיווחים/אישורים שהיה קבוע בחלק מהתקנות העיקריות (כגון: בתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005) נדחה מה-15 ל-16 לחודש.
דיווח שאינו מקוּון על עסקות מקרקעין
במבזק מיום 16.10.2017 דיווחנו אודות פרסום תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח-2017 ("התקנות") (קישור לתקנות) שהותקנו מכוח סעיף 76א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין* ופרסום כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח-2017 ("הכללים") (קישור לכללים) שהותקנו מכוח סעיף 76א(ג) לחוק.**
* סעיף 76א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע, כי הצהרות לפי סעיף 73 עד 76 לחוק, כולן או חֵלקן, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, הודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק ומסמכים כאמור בסעיף 96 לחוק (הכּוונה למסמך שנדרש על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין או מי שהורשה לכך על-ידיו), יוגשו באופן מקוּון וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטוּרים מחובת הגשה באופן מקוּון ("הגשה באופן מקוּון" מוגדרת כהגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001).
** סעיף 76א(ג) לחוק מיסוי מקרקעין מַסמיך את המנהל לקבוֹע כללים לגבי הגשה באופן מקוּון בעניינים אלה: הליכי זיהוי לצורך ההגשה; אופן ההגשה; הארכת מועד ההגשה והטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
במסגרת התקנות נקבע, כי מי שבשמו מוגש "מסמך מקרקעין" – הכולל הצהרה לפי סעיף 73 לחוק, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, הודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק ומסמך כאמור בסעיף 96 לחוק (אך ראו להלן לגבי התחולה) – למנהל לפי החוק ("חייב") יגיש מסמך מקרקעין כאמור באופן מקוּון לפי התקנות והכללים, וזאת באמצעות המערכת הממוחשבת; וכי מי שיגיש מסמך כאמור שלא באמצעות המערכת יראו אותו כמי שלא הגישו לעניין החוק.
לכלל האמור נקבעו שני חריגים שבהתקיימם ניתן להגיש מסמך מקרקעין באופן שאינו מקוּון: האחד, אם אין אפשרות, במועד שבו הוגש מסמך המקרקעין, להגישו באמצעות המערכת הממוחשבת במשרד רשות המסים שבו הוגש המסמך; השני, אם מדובר בעורך-דין אשר גילו 66 או יותר ביום פרסומן של התקנות (15.10.2017), שמגיש מסמך מקרקעין בשם חייב.
עוד נקבע בתקנות, כי מי שחייב בהגשת הודעה על נאמנות לפי סעיף 74 לחוק והגיש הצהרה מקוּונת לפי סעיף 73 לחוק, רשאי להגיש את ההודעה באופן מקוּון במועד או לאחַר הגשת ההצהרה, אם בחר בכך, ובלבד שהגיש את ההודעה עד המועד הקבוע להגשתה.
בנוסף, נקבעו מספר מקרים שבהם יהיה המנהל (או מי שהוא הִסמיך לעניין זה מבין עובדי רשות המיסים) לאשר הגשת מסמך מקרקעין מודפס על-ידי מסירתו ביד או על-ידי משלוחו בדואר.
לגבי הצהרה לפי סעיף 73 לחוק ומסמך כאמור בסעיף 96 לחוק תחילתן של התקנות נקבעה ליום 1.12.2017. לעומת זאת, לגבי בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק והודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק, תחילתן של התקנות נקבעה ל-30 יום ממועד פרסומה ברשומות של הודעת המנהל בדבר תחילת פעולתה של מערכת המחשוב של הרשות המאפשרת קבלת דיווחים מקוּונים של מסמכי מקרקעין (המנהל יודיע כאמור רק לאחַר שפותחה מערכת מחשוב של הרשות שבאמצעותה יוכל החייב להגיש דיווחים מקוּונים של מסמכים מקרקעין ממחשבו הביתי).
ואילו במסגרת הכללים – שפורסמו על-ידי מר משה אשר, מנהל רשות המסים – נקבעו הוראות בדבר אופן הגשת מסמך מקרקעין באופן מקוּון, קליטת הדיווח המקוּון, הטפסים הרלבנטיים, הצהרת אימות פרטים ועוד.*
* במסגרת המבזק האמור ציינו, כי כחלק מההיערכות להטמעת המערכת, הכינה רשות המיסים מצגת הסבר בנושא (קישור למצגת) ובנוסף עומד לרשות ציבור המיַיצגים מרכז תמיכה, שתפקידו, בין היתר, לתת תמיכה שוטפת לפניות בכל הקשור להפעלת יישומי מערכת המיַיצגים בכלל וההצהרה המקוּונת בפרט, לרבות הנחיות לגבי אופן ההתחברות למערכת.
עוד ציינו, כי פרסום התקנות מביא להחלת הוראות תיקון 89 לחוק מיסוי מקרקעין (המהווה את סעיפים 51 ו-52 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (קישור לחוק) לפיהן מנהל מיסוי מקרקעין יחויב בתוך חצי שנה להנפיק אישורי מסים לצורך רישום עסקות של דירות מגורים פטורות, בטאבו, וזאת בתוך ימים בודדים.
במבזק מיום 26.12.2017 דיווחנו אודות פרסום טופס 7100 המהווה בקשה לאישור דיווח שאינו מקוּון במיסוי מקרקעין (קישור לטופס).
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי רשויות המס פרסמו טופס הצהרה בלתי-מקוּונת על מכירת/רכישת דירת מגורים מזכה (שאינה כוללת זכויות בניה קיימות או צפויות) ומבוקש בגינהּ פטוֹר ממס שבח על-ידי עורך-דין שגילו 66 או יותר ביום 15.10.2017 (קישור לטופס).