היטל עובדים זרים – האם נוגד אמנת מס? – ההחלטה בעניין טובה כח אדם בע"מ
המבקשות, חמש חברות המעסיקות עובדים זרים שהינם תושבי ואזרחי סין בענף הבנייה, חויבו על-ידי המשיבים (פקיד-שומה אשקלון ופקיד-שומה באר-שבע) בהיטל לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003.
לטענת המבקשות, ההיטל האמור מהווה אפליה אסורה לפיה הוראות האמנה למניעת כפל-מס בין ממשלת ישראל לבין ממשלת סין ועל-כן הגישו המבקשות ליחידה למיסוי בינלאומי שברשות המיסים בקשה לקיום נוהל הסכמה הדדית לפי הוראות האמנה בעניין הפרת איסור האפליה שבאמנה (בקשה נוספת הוגשה לרשות המיסים הסינית, וזאת על-ידי שניים מהעובדים וכן על-ידי מספר חברות נוספות).
ביום 22.10.2017 פנו המבקשות לבית-המשפט המחוזי על-מנת שיֹוֹרה על הקפאת ההליכים עד למיצוי הליכי ההסכמה ההדדית בין המדינות, בהתאם לאמנה.
ביום 4.12.2017 התקבלה תשובת היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים לבקשה, בגדרה הִחליטה הרשות לדחות את הבקשה, וזאת הן מחמת שיהוי בהגשת הבקשה, שכּן כל החברות היו מוּדעות להיטל וחויבו בתשלומו לפני למעלה משלוש שנים, והן מחמת נימוקים לגופו של עניין.
ביום 7.12.2017 קבע בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' גדעון), כי אין להיעתר לבקשה.
על החלטה זו הגישו המבקשות בקשה לבית-המשפט העליון לקבלת רשות ערעור ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית-המשפט המחוזי.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
לדבריו, מקרה זה אינו נמנה בין אותם מקרים חריגים בהם שוכנע בית-המשפט כי דחיית הבקשה לערער על "החלטה אחרת" תשפיע באופן מכריע על זכויות הצדדים או תוביל לניהולו של הליך מיותר או שגוי מיסודו.
השופט מינץ הוסיף וציין, כי הגם שסעיף 196 לפקודת מס הכנסה מַקנה עדיפוּת להוראות האמנה על-פני הדין הפנימי, אין בכך משום חיוב להקפאת ההליך בכל מקרה שבו מתבצעת פנייה לקיום הליכי הסכמה הדדית.
עוד ציין השופט מינץ, כי הפנִייה לרשות המיסים הסינית נעשתה חודשים רבים לאחַר הגשת הערעורים ולכן לעת הזאת לא נמצא כי הֶמשך בירור ההליך לפני בית-המשפט המחוזי עשוי לגרום נזק כלשהו למבקשות; וכי יש רגליים מוצקות לסברה כי הסוגיה הוכרעה זה מכבר לגופו של עניין בפסק-הדין בעניין בוכריס (בג"ץ 2587/04).
לבסוף, התייחס השופט מינץ לטענת המבקשות בדבר בזבוז המשאבים וקבע, כי דווקא הקפאת ההליך בשלב זה היא שתוביל לבזבוז כאמור ולשיבוש מהלך הדיון, מה גם שהמבקשות מעסיקות עובדים גם ממדינות נוספות ולא רק מסין כך שממילא תוצאות הליכי ההסכמה ההדדית לא ייַתרו את ההליך ביחס לחֵלק מעובדי המבקשות.
מחיקת תצהירים וחוות-דעת שהוגשו במסגרת ערעור מ"ה
בין תרו תעשיה רוקחית בע"מ (חברה תושבת ישראל שמניותה רשומות למסחר בבורסה לניירות-ערך בניו-יורק), לבין המשיב, פקיד-שומה חיפה, נתגלעה מחלוקת בשאלה האם יש להטיל מס ישראלי על הכנסותיה של חברת בת זרה של המערערת המאוגדת באיי קיימן בהיותה "חברה נשלטת זרה".
במסגרת הליך הערעור שהגישה תרו לבית-המשפט המחוזי בחיפה, התבקש בית-המשפט להורוֹת על מחיקת שני תצהירים וחוות-דעת שהוגשו מטעם המשיב: לגבי התצהיר הראשון נטען, כי הוא אינו מבוסס על ידיעתו האישית של עורך התצהיר, וזאת בניגוד לתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ומשכך פסוּל הוא מלשַמש כתצהיר. לגבי התצהיר השני נטען, כי זה כולל התייחסות לשנת-מס שהתיישנה, וזאת בניגוד להחלטת בית-המשפט לפיה תצהירי העדוּת הראשית שיוגשו על-ידי הצדדים לא יכללו התייחסות לשנה זו. ואילו באשר לחוות-הדעת נטען, כי זו מהווה הרחבת חזית אסורה.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הבקשה ברובה (קישור להחלטה).
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים – פסק-הדין (חלקי) בעניין יעקב חוסטצקי
עניינו של פסק-הדין (קישור לפסק-הדין) בגמול למבקש ובשכר-טרחה לעורכי-הדין המייַצגים בְּשל הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים בגין חישוב בחסר של הפרשי הצמדה וריבית על החזרי מס בארבעה מקרים שצוינו בבקשה ואשר בגינהּ הגישה המדינה הודעת חדילה חלקית.
פסק-הדין וההחלטה בעניין אשרף בדיר
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב, מנהל מע"מ פתח-תקווה, לדחות את השגתו של המערער על שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה שהוּצאה לו בְּשל אי-דיווח על מכירת דלק, לפסוֹל את ספריו ולהטיל עליו קנס לפי סעיף 95 לחוק מע"מ.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) כמו גם את בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור שבכוונתו להגיש לבית-המשפט העליון ואת בקשתו לעיכוב פרסומו של פסק-הדין עד להכרעה בערעור האמור (קישור להחלטה).
חשבוניות פיקטיביות – פסק-הדין בעניין שלום לב
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב, מנהל מע"מ תל-אביב 2, להטיל על המערער כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ בְּשל הוצאת חשבוניות פיקטיביות.
המערער, מצדו, טען כי שימש שליח מטעמם של החברות שהוציאו את החשבוניות ובעליהן. עוד טען המערער, כטענה מקדמית, כי דין החיוב בכפל-מס להתבטל מפאת התיישנות.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).