הוכחת הפסד הון
ביום 28.11.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בר-טל.
המערער השקיע בשנת-המס 2004 במניות חברת XTL BIO Pharma הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בלונדון.
כספי המערער שנועדו להשקעה במניות הועברו לשני רואי-חשבון ("היועצים") שהציעו לו לבצע את ההשקעה ביחד עִמם ועל-חשבונו: שני שלישים, המערער, ושליש, היועצים; כשהמערער יממן, כאמור, גם את חֵלקם של היועצים בהשקעה. ואילו לאחַר רכישת המניות הן הועברו* לחשבון בנק של חברה זרה שהוקמה על-ידי היועצים ("החברה הזרה") ובהמשך נמכרו.
* יצוין, כי פקיד-השומה לא העלה (כך נראה) טענות כלשהן ביחס להעברת המניות לחברה הזרה, וממילא פסק-הדין לא התייחס לסוגיה זו אלא בעקיפין בפס' 24–25 לפסק-הדין.
בשנת-המס 2008 הצהיר המערער על הפסד הון ממכירת חֵלקו במניות (דהיינו שני שלישים מסכום ההשקעה ולא את סכום השקעתם של היועצים שמומנה על-ידו) בסך כ-1.5 מיליון ש"ח וקיזז סכום זה מהכנסותיו מדיבידנד שקיבל מחברה בשליטתו.
ברם, המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 3) טען, כי לא הוצגו לו אסמכתאות המאמתות את היווצרותו של הפסד ההון האמור, סירב להתיר את הקיזוז וקבע בהתאם את הכנסתו של המערער בצו.
המשיב הבהיר, כי אינו חוֹלק על כך שהמערער העביר כספים לצורך השקעה במניות XTL כמו גם על כך שהמניות קרסו, אך לדעתו המערער לא הוכיח שבכספים שהעביר לצורך ההשקעה נרכשו המניות ואין אפשרות "לזהוֹת" את כספו בתוך כל הכספים שנוהלו על-ידי היועצים ועל-ידי החברה הזרה.
עוד טען המשיב, כי המערער לא דיווח בהצהרת ההון שהגיש ליום 31.12.2004 על ההשקעה שביצע לדבריו באותו חודש (המערער נימק זאת בטעות של רואה-החשבון שלו).
מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט אטדגי קבע, כי למרוֹת חוסרים מסוימים שהתגלו במארג ראיותיו של המערער, בסופו של דבר הוא עמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו, בכך שהיטה את מאזן ההסתברות לכיוון הגרסה והמסקנה שאכן היועצים רכשו בכספים שהעביר אליהם מניות XTL, אשר נמכרו בסופו של דבר בהפסד הנטען, ולכן הוא היה זכאי לקזז הפסד זה מהכנסות הדיבידנד.
כחלק מניתוחו, ציין השופט אטדגי, כי הגם שהמערער לא הצהיר על ההשקעה בהצהרת ההון שהגיש, המשיב לא טען שבכך נוצרה מניעוּת החוסמת את המערער מלבצע את הקיזוז הנטען על-ידו גם אם יוכח שגרסתו אמת, אלא ביקש לערער בכך את אמינוּת גרסתו; וכי לאור העדויות והמסמכים שהוצגו אין בכך כדי לערער את אמינוּת גרסתו כאמור.
תושבוּת העיר עכו לעניין הטבות מס
ביום 25.11.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין יעקב.
המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לשאלת זכאותו של המערער להטבת המס לפי סעיף 11(ב)(3)(ד) לפקודת מס הכנסה.
לשיטת המערער, הוא זכאי להטבת המס כתושב העיר עכו מאחַר שהתגורר בתקופה הרלבנטית עם אביו ז"ל, במהלך תקופה בה היה פרוד מאשתו.
לעומת זאת, לטענת המשיב (פקיד-שומה עכו), המערער אינו זכאי להטבת המס היות שלא היה תושב העיר עכו בתקופה הרלבנטית, אלא התגורר בעיר רחובות עם אשתו ושתי בנותיו.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופטת וינשטיין בָחנה את נסיבות המקרה וקבעה, כי אלו מצביעות על כך שמרכז חייו של המערער במקום בו הוא מניח ראשו לעת ערב ומוצא את מנוחתו מעמל יומו; וכי מקום זה בתקופה הרלבנטית היה בבית אביו בעכו.
השופטת וינשטיין הוסיפה וקבעה, כי לאור המשבר בחיי נישואיו של המערער והסכסוך החריף שפָּרץ בינו לבין אשתו, אין לקבל את טענתו החלופית של המשיב בדבר מרכז חיים "כפול"; וכי גם אם הייתה סבורה שניתן לקבוע כי למערער ישנו מרכז חיים כפול, הרי שלכל היותר מרכז החיים הכפול שאליו ניתן היה להתייחס הוא בעיר שֹדרות המזַכה, אף היא, בהטבה לפי סעיף 11 לפקודה.
ביטול עסקת קומבינציה לעניין חוק מיסוי מקרקעין
ביום 27.11.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פרימו.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם ביטול עסקת קומבינציה על-פי פסק בורר דינו להיחשב גם כביטול עִסקה לעניין חוק מיסוי מקרקעין (כטענת העוררים), או שמא מדובר במכר חוזר (כטענת המשיב).
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן (בהסכמת יו"ר הוועדה השופט ה' קירש וחבר הוועדה רו"ח נ' הכהן), קיבלה את הערר בחלקו (קישור לפסק-הדין).
רו"ח פרידמן סָקר את פסקי-הדין שדנו בתנאים לביטול עִסקה על-פי הוראות סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין ובכלל זאת בהלכת עידית זמר (ע"א 304/85) וקבע, כי במקרה דנא המצב לא חזר לקדמותו בעקבות פסק הבורר ולכן לא מתקיימים תנאיו של סעיף 102.
עם זאת, רו"ח פרידמן הוסיף וקבע, כי אין מדובר ב"מכר חוזר" אלא ב"עסקת המשך".
מחיקת ערעור
ביום 28.11.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הניה.
עניינו של פסק-הדין בבקשת המשיב, מנהל מע"מ ת"א 2, להורוֹת על מחיקה על הסף של שניים מתוך שלושת הערעורים שהגיש המערער,* וזאת לאור האיחור הניכר (כ-4 חודשים) וללא ההצדק במועד הגשת לבית-המשפט.
* עניינם של שני הערעורים נשוא הבקשה בפסילת ספרים והטלת קנס וכפל-מס; ואילו עניינו של הערעור השלישי בשומת תשומות.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה (קישור לפסק-הדין).
השופטת סרוסי קבעה, כי מדובר במקרה חריג המַצדיק את התוצאה הקשה של מחיקת הערעור על הסף, וזאת לאור העובדה שהמערער הוא זה שבחר לעשות פלסתר את המועדים הקבועים בחוק, התעלם מהבקשות ומההזדמנויות הרבות שניתנו לו וגם כאשר מסר את תגובתו בחר שלא לתת טעם ענייני לפֵשר האיחור.
עוד ציינה השופטת סרוסי, כי גם מבּחינת סיכויי הערעורים להתקבל (אילו לא היו נמחקים על הסף) נחה דעתה כי אלה אינם גבוהים.
עדכון מועד מדידת הגשת דוחות יחידים וחברות בהתאם להסדר הארכּות למיַיצגים
במבזק מיום 24.5.2015 דיווחנו אודות פרסום הוראת ביצוע 6/2016 בנושא "נוהל מתן אורכות להגשת דוחות מס הכנסה לשנת המס 2015" (קישור להוראה) בגדרהּ נקבע, בין היתר, כי יש להגיש מכסָה של 100% מתיקי יחידים ומכסָה של 30% מתיקי חברות, מלכ"רים ונאמנויות.
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי לבקשת לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס עֵקב גל השריפות שפקד את המדינה, הודיע מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות (קישור להודעה), על הארכת מועד מדידת ההגשה עד ליום 8.12.2016, וזאת לצורך מדידת הֶסדר הארכּות למיַיצגים בלבד.
עוד צוין בהודעה, כי משרדי השומה ויחידת המש"מ יהיו פתוחים לצורך קבלת הדוחות ביום חמישי ה-8.12.2016 בין 08:30 ל-13:00 ובין השעות 15:00 ל-18:00.