מבצעי התרמות של מוסדות ציבור ומלכ"רים באמצעות עוסקים
כידוע, גופים ללא כוונת רווח נוהגים לגייס תרומות גם באמצעות שימוש בתשתיות של גופים עסקיים, כגון: רשתות שיווק, חברות סלולר וכו'.
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה הוראת פרשנות (קישור להוראה) הקובעת את התנאים בהם הסכומים שהתקבלו כתרומה במסגרת מבצעי ההתרמות לא יהיו חייבים במע"מ או במס הכנסה בידי הגופים העסקיים. זאת, תוך הבחנה בין מבצעי התרמה בהם הלקוח-התורם אינו מקבל תמורה כלשהי עבוּר תרומתו לבין מבצעי התרמה כאמור בהם כנגד התרומה מקבל התורם שי פעוט ערך שסיפק המלכ"ר / המוסד הציבורי למטרה זו (למשל: איגרת ברכה).
עוד צוין בהוראה, כי מי שעומד בכל התנאים שנקבעו בגדרה יהיה רשאי לפעול בהתאם להוראה האמור ללא צורך בקבלת אישור מראש.
שומה חלקית במע"מ
פורסמה הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 55) (שומה חלקית), התשע"ו-2016 (קישור להצעה).
בגדרהּ של ההצעה מוצע לתקן את הוראות סעיף 77 לחוק מע"מ כך שמנהל מע"מ יוכל לערוך שומה חלקית ביחס לנושא אחד או כמה נושאים שנכללו או שהיה עליהם להיכלל בדו"ח התקופתי. זאת, בדומה להסדר השומה החלקית שנקבע בסעיף 145א2(א1) לפקודת מס הכנסה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (קישור לתיקון) (ראו תיקון 211 לפקודה, סעיף 23(2) לחוק ההתייעלות האמור).
פטור ממס לנכה שהגדיל את משכורתו בתקופת הנכות
ביום 20.4.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין יעקב בן גור.
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותו של המערער לפטוֹר ממס הכנסה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה – דהיינו, הפטוֹר ממס המוקנה לנכה בגין הכנסתו מיגיעה אישית – בגין הכנסתו ממשכורת ששולמה לו על-ידי חברה בשליטת אשתו.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט סטולר קיבל את עמדת המשיב וקבע, כי שכרו של המערער גדל בעת תקופת נכותו, דבר המעיד על מלאכותיות הפעולה של הגדלת המשכורת; וכי לא הוכח שיגיעתו האישית של המערער הביאה לגידול בשכרו, אלא להפך.
יצוין, כי פסק-הדין נושא את הכיתוב "דלתיים סגורות" אך מותר לפרסמו (ראו הסיפא לפסק-הדין).
פטוֹר ממס שבח במכירת שתי דירות מגורים
במבזק מיום 26.5.2016 (קישור למבזק) דיווחנו אודות פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אבגי (קישור לפסק-הדין).
באותו מקרה, דחתה הוועדה בראשות השופטת א' וינשטיין את הערר וקבעה, כי העוררים – שמכרו שתי דירות מגורים – אינם זכאים לפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו לאחַר תיקון 76 (הפטוֹר ממס שבח למי שמוֹכר שתי דירות קטנות ורוכש תחתן דירה אחת) בגין מכירת הדירה השנייה. זאת, לאור הוראת-המעבר שנקבעה בסעיף 44(ד)(1) לתיקון 76 לפיה לא יינתן בתקופת-המעבר (1.1.2014–31.12.2017) פטוֹר ממס לפי סעיף 49ב(2) (פטוֹר ממס לדירה יחידה) למי שבמועד המעבר (1.1.2014) היו לו שתי דירות מגורים ובכלל זאת העוררים.
מקרה דומה נדוֹן לאחרונה בעניין טיקן על-ידי ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ע' הוד – יו"ר; עו"ד א' הללי ועו"ד נ' זועבי – חברים), וזו דחתה את הערר מטעמים דומים (קישור לפסק-הדין).
תיקון 225 לפקודת מס הכנסה
פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016 (קישור לתיקון).
החוק כולל, בין היתר, את תיקון 225 לפקודת מס הכנסה, בגדרו הותאמו הוראות הפקודה לתיקונים שבוצעו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובכלל זאת נקבעו התיקונים הבאים:
-
נקבע בסעיף 3(ה4)(3) לפקודה כי אם הכספים שהצטברו בקופת הגמל להשקעה נשאו רווחים, יראו ברווחים כאמור הכנסה ולפיכך הם יהיו חייבים במס רווחי הון בשיעור 25% מהרווח הריאלי;
-
תוקנה הגדרת המונח "תשלומים פטורים" שבסעף 9א לפקודה כך שאם הכספים יימשכו כקיצבה, לא יהיו רווחים כאמור חייבים במס רווחי הון כאמור.
-
תוקנה הוראת סעיף 9(17א) לפקודה כך שבעת חישוב חבות המס בעת חלוקת כספים לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד–2014, לא יילקחו בחשבון כספים שהופקדו בקופת גמל להשקעה.
חוזרים מטעם המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי פרסם מספר חוזרים:
-
חוזר ביקורת ניכויים 1434 (קישור לחוזר) שעניינו בהיווסדותה של ועדת שומה שבפניה ניתן לערור על קביעה של דמי ביטוח על-ידי פקיד גבייה;
-
חוזר ביקורת ניכויים 1460 (קישור לחוזר) הכולל דברי הסבר לגבי תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי (קישור לתיקון) (קישור למבזק בנושא תיקון זה) והשפעתו על החיוב בדמי ביטוח במסגרת ביקורת ניכויים ולגבי המועד החוקי הקובע את תאריך התחלת תקופת ההתיישנות;
-
חוזר ביטוח 1438 (קישור לחוזר) שעניינו, בדומה לחוזר 1460, בתיקון 159.