בפסק-דין שניתן היום, 20.11.06, קיבל בית-המשפט העליון את עמדת רשות המיסים בכל המחלוקות שנתגלעו בין חברת פז גז והחברה האמריקאית לגז לבין רשות המיסים.
בית-המשפט העליון קבע, מפי כב' השופטת עדנה ארבל (בהסכמתם של כב' הנשיא בדימוס אהרון ברק וכב' השופטת אסתר חיות), כי יש לאמץ אץ עמדת בית-המשפט המחוזי, לפיה אין לאפשר לחברות הגז לנכות מהכנסתן את הפרשי שערוך הפיקדונות מהלקוחות, שכן הם אינם עומדים בתנאי הדורש הסתברות גבוהה להפיכתו של החוב התלוי לחוב מוחלט.
בית-המשפט העליון הוסיף וקבע, כי הוצאות מימון בגין הלוואות אשר שימשו לחלוקת דיבידנד אינן מותרות בניכוי. זאת, בניגוד לקביעתו של בית-המשפט המחוזי.
בסוגיה נוספת נקבע בפסק-הדין, כי התשלומים הקרויים "מקדמות", הנגבים מהלקוחות בעת הצטרפותם, מהווים בגֶדר הכנסה בעת קבלתם בידי חברות הגז.
סוגיה נוספת שנידונה בפסק-הדין הינה שיעור הפּחת החָל על מוני הגז שמפעילה חברת פז-גז. בסוגיה זו התקבלה ברוב דעות עמדתה של השופטת אסתר חיות (בהסכמתו של כב' הנשיא בדימוס אהרון ברק), לפיה אין מקום לסטות משיעור הפּחת הסטנדרטי החָל על המונים.
יש להדגיש, כי לסוגיות הנידונות בפסק-הדין (המתפרש על-פני 57 עמודים) השלכות רוחביות לגבי הציבור הרחב ולא רק לגבי חברות הגז.