אי-החזר הלוואת בעלים כהוצאה פירותית
ביום 11.2.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עטיה נכסים והשקעות.
המערערת, העוסקת בייזום וליווי עסקות בישראל ובחו"ל, בעיקר בתחום הנדל"ן, התאגדה והֵחלה לפעול בשנת 1986, תוך שהיא מדוַוחת על הכנסותיה לצורכי מס לפי בסיס מזומן.
בשנת 2008 פנה צד שלישי ("המתווך") לבעל הַשליטה במערערת, מר שמואל עטיה, וביקש לעַניין את המערערת בהזדמנות עסקית בקרואטיה, שם עיריית זאגרב רצה להקים מתקן לטיפל אשפה ופסולת כפרוייקט BOT.
למערערת עצמה לא היו הידע, הניסיון או המשאבים הכספיים על-מנת לבצע את הפרויקט בעצמה, אך היא ראתה במכרז האמור הזדמנות להפיק עמלה נאה אם גורם אחר – שעיסוקו כן בתחום הטיפול בפסולת – יקבל בזכותה את הזיכיון לביצוע הפרוייקט.
לשם קידום המיזם הפגיש המתווך את המערערת עם דמות קרואטית, מר פביאן יוריץ', בעל קשרים עם השלטונות המקומיית, ובהמשך (בחודש יוני 2008) שולמה ליוריץ' באמצעות חברה קרואטית ("החברה המקומית") בבעלות חברת בת (100%) של המערערת ("חברת הבת") מקדמה בסך 600,000 אירו עבוּר שירותיו במאמץ להשיג את הזיכיון. מקדמה זו מומנה באמצעות הלוואה שהמערערת העמידה לחברת הבת וזו השקיעה (או הלוותה) את הכספים בחברה המקומית.
דא עקא, יוריץ' לא הצליח במשימה ולימים הוא נפטר מבלי שהחזיר את כספי המקדמה כנדרש.
המערערת תבעה את סכום המקדמה כהוצאה פירותית אשר הוּצאה במהלך עסקי הייזום שלה.
המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 1), לעומת זאת, גרס, כי מדובר בהוצאה הונית, או, לחלופין, בהוצאה טרום עסקית.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הערעור בעיקרו (קישור לפסק-הדין).
השופט קירש קבע, כי אין הצדקה להתעלם מקיומן של חברת הבת והחברה המקומית (שהיוו, לטענת המערערת, "קליפות חסרות תוכן ופעילות אשר הוקמו כתוצאה מאילוצים טכניים") ולייחֵס את ההוצאה בגין המקדמה כאילו שולמה במישרין על-ידי המערערת.
עם זאת, השופט קירש הוסיף וקבע, כי פעילות המערערת במאמציה לרקימת עסקה בקשר לפרוייקט הפסולת נעשתה, לאור אופיָם הכללי של עסקיה והיותה חברה שמתמחה ב"תפירת עסקות" שאין היא עצמה בהכרח צד להן, במישור הפירותי.
השופט קירש קבע, כי אין מדובר ב"חוב רע" (או "חוב מסופק") כמשמעותו בסעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה, הן מהטעם שעניינו של הסעיף בנישום המדַווח על הכנסותיו לצורכי מס על-בסיס מצטבר (בעוד שהמערערת מדַווחת על הכנסותיה לפי בסיס מזומן) והן מהטעם שאין מדובר כלל במצב של חוב מסחרי שוטף שלא נפרע על-ידי לקוח אלא במקרה של אי-החזרת קרן הלוואה. בהתאם, קבע השופט קירש, כי יש לנתח את המקרה באמצעות הוראותיו הכלליות של סעיף 17 לפקודה.
השופט קירש הוסיף וקבע, תוך שהוא מַפנה, בין היתר, לפסק-הדין של השופט אלטוביה בעניין חברת רחובות הירוקה (ע"מ 1113/04), כי אבדן קרן ההלוואה שנתנה המערערת לחברת הבת יָצר בידיה הפסדי עסקי היות שההלוואה ניתנה מלכתחילה כחלק בלתי-נפרד מהמאמץ המסחרי הכולל של המערערת להשיא רווחי תיווך מ"תפירת" עסקה הקשורה לפרוייקט הפסולת, וזאת במהלך הרגיל של עסקיה בתחום הייזום, הייעוץ והתיווך.
לבסוף, נדרש השופט קירש לשאלת מועד היווצרותו של ההפסד הנובע מאי-השבת ההלוואה, וקבע – תוך שהוא מציין, כי שאלה זו מקבילה לזו שהייתה נשאלת במסגרת סעיף 17(4) לפקודה – כי נסיבות המקרה ותנאי ההלוואה מצביעים על כך שההפסד לא נוצר בשנת 2008 (כטענת המערערת) אלא בשנת 2010 כאשר אפסו הסיכויים לשים יד על כספי המקדמה ששולמו ליוריץ'.
התניית המשך הליכי משפט בתשלום הוצאות
בחודש ינואר 2014 הגישו מאיר אבו חצירא ושלושה נוספים ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בגין שומה שהוּצאה להם על-ידי המשיב, פקיד-שומה היחידה הארצית לשומה, לשנות-המס 2003–2009 בעקבות הכנסות לא מדוּוחות בסכום של למעלה מ-10,000,000 ש"ח.
בעקבות בקשת המערערים לשנות מן הראיות שכבר הוגשו לבית-המשפט וכן להציג ראיות נוספות, וזאת לאחַר שכבר ביקשו מספר פעמים לדחות את מועדי ההוכחות, קבע בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, כי על המערערת יהיה לשאת בהוצאות לטובת המדינה בסך 200,000 ש"ח וכי המשך ניהול הערעורים יותנה בתשלום ההוצאות האמורות כמו גם ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת בעבר וטרם שולמו – בתוך 15 יום.
המערערים הגישו לבית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה זו של השופט אלטוביה.
את בקשת רשות הערעור מיקדו המערערים-המבקשים לא בשאלת גובה ההוצאות שנפסקו – הגם שלשיטתם מדובר בהוצאות חריגות בגובהן – אלא על עצם התניית המשך ההליכים בתשלום ההוצאות שנפסקו. זאת, בטענה, כי התניה זו מגבילה באופן בלתי-מידתי את זכות הגישה לערכאות.
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' דנציגר, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופט דנציגר קבע, כי הגם שאין להקל ראש בסכום של 200,000 ש"ח, הרי שכאשר לוקחים בחשבון שהמבקשים ממילא הביעו נכונוּת לשלם סכומי כסף משמעותיים ביותר – עד כדי מיליוני שקלים – על-מנת ליישב מחלוקת הנובעת מאי-דיווח על הכנסות בסך העולה על 10,000,000 ש"ח, לא ניתן לומר כי מדובר בסכום אשר ירתיע את המבקשים מלממֵש את זכותם לגשת לערכאות.
עוד קבע השופט דנציגר, כי חיוב המבקשים לשאת בהוצאות כבר בשלב זה של ההליכים אינו בלתי-הפיך, שהרי המבקשים עצמם הביעו כוונתם לערער כל סכום ההוצאות שנפסק לחובתם ובכל מקרה אין כל חשש שמא המשיב לא יוכל לשאת בהשבת ההוצאות למבקשים, אם וכאשר יידרש לכך בעתיד.
מדריך למוֹכר/רוכש זכות במקרקעין 2016
מחלקת שומת מקרקעין והיחידה לדוברוּת והסברה ברשות המיסים בישראל פרסמה את המהדורה המעודכנת (מהדורה תשיעית, פברואר 2016) של החוברת "דע זכויותיך וחובותיך, מדריך לרוכש/מוכר זכות במקרקעין" (קישור למדריך).
יש כמובן לברך על הוצאת ופרסום המהדורה המעודכנת, ובראש ובראשונה את העורכים שוקי שרצקי ואלי בן-גיגי.
שינויים במס הכנסה שלילי
פורסמה הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 ("הצעת-החוק") (קישור להצעת-החוק).
בגדרהּ של הצעת-החוק (שפורסמה בעבר בנוסח דומה) מוצע לבצע מספר שינויים בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007 (קישור לחוק) – המַקנה זכאות לקבלת מענק לעובדים ולעצמאים שהכנסתם השנתית נמוכה* – ובכללם הגדלת טווח ההכנסה המַקנה זכאות למענק במקרה של עובד שהוא הורה יחיד, הוספת תגמולי מילואים להכנסות שניתן לקבל בעדן מענק, הארכת פרק הזמן להגשת תביעה למענק ועוד.
* למַעבר לחוזר המקצועי מחודש ספטמבר 2008 בנושא מס הכנסה שלילי, לחצו כאן.
הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה
פורסמה הנחייתה של רו"ח מירי סביון (סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים) בנושא הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה (קישור להנחייה).
בגדרהּ של ההנחייה – שעליה יש, כמובן, לבַרך – צוין, כי בטרם עריכת שומות שלב א' (כאמור בסעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה) לשנת-מס פלונית, ובכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 להנחייה, על מפקח השומה להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים (כגון: הזמנה לדיון, דרישת מסמכים, עריכת ביקורת בעסק וכו') לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.
מערכת משופרת לשידור דו"חות שנתיים לשנת-המס 2015 ואילך
פורסמה הודעתה של רו"ח מירי סביון בנושא השדרוג שבוצע לאחרונה במערכת שידור הדו"חות השנתיים על-ידי המייַצגים (קישור להודעה).
להודעה צוּרף נספח הכולל הסבר קצר לגבי תהליך העבודה במערכת ולגבי השיפורים והשינויים העיקריים שנוספו בגדרהּ.