החלטות מיסוי חדשות בנושא מיזוגים ופיצולים
מחלקת מיזוגים ופיצולים שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים פרסמה שלוש החלטות מיסוי חשובות:
-
החלטת מיסוי 4362/15 (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה במיזוג חברה פרטית תושבת ישראל ("החברה המעבירה") לתוך חברה ציבורית תושבת ישראל אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ואשר מחזיקה 100% ממניות החברה המעבירה.
בגדרהּ של ההחלטה אוּשר המיזוג של החברה המעבירה לתוך החברה הקולטת, וזאת בהתאם להוראות סעיף 103ט(ד) לפקודה ולתקנות מס הכנסה (מיזוג חברות שמתקיימים ביניהן יחסים מיוחדים), התשנ"ה-1995 כשמועד המיזוג יהיה בתום הרבעון השלישי של שנת-המס. -
החלטת מיסוי 9836/15 (קישור להחלטה)
במסגרת זו, אישרה מחלקת מיזוגים ופיצולים מיזוג בין שתי חברות שנוצרו במסגרת העברת נכסים בתמורה להקצאת מניות ועל-פי הוראות סעיף 104א לפקודה, בהתאם להוראות סעיף 103 לפקודה.
זאת, תוך שהמיזוג לא יהווה הפרה של שינוי המבנה הראשון והשני ולא ייחשב כאי-קיום התנאים הקבועים בסעיף 104א לפקודה, בהתאם לכללי מס הכנסה (תנאים שבהם פיצול או מיזוג של חברה שאליה הועבר נכס לא ייחשבו כאי קיום תנאים), התשס"ב-2002. -
החלטת מיסוי 7368/15 (קישור להחלטה)
עניינה של החלטה זו בשתי חברות: האחת, חברה פרטית תושבת ישראל העוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים בענף המסחר הקמעונאי ("החברה הנעברת"); השנייה, חברה ציבורית תושבת ישראל אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב והמוגדרת כ"שלד בורסאי" ("החברה הקולטת").
במסגרת ההחלטה אוּשר מיזוג בדרך של החלפת מניות בין החברה הנעברת והחברה הקולטת (כך שכּל בעלי הזכויות בחברה הנעברת יעבירו את כל זכויותיהם בחברה הנעברת לידי החברה הקולטת בתמורה למניות בחברה הקולטת) וכן פיצול אופקי של החברה הנעברת בגדרו תפוצל אחת משתי הפעילויות לחברה אחות (חדשה) של החברה הנעברת.
זאת, מבלי שהפיצול יהווה הפרה של תנאי המיזוג, בהתאם לכללי מס הכנסה (תנאים שבהם העברת נכסים על ידי חברה קולטת או פיצולה לא ייחשבו כאי קיום תנאים), התשס"ב-2002.
דו"ח תקופתי למע"מ ידוּוח על-ידי עוסקים החייבים בדיווח מפורט באופן מקוּון בלבד
פורסמו תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשע"ו-2015 (קישור לתקנות).
בגדרן של התקנות נקבע, כי עוסקים החייבים בהגשת דו"ח מפורט יחויבו, הָחֵל ביום 1.1.2016, להגיש את הדו"ח התקופתי באופן מקוּון בלבד, ולא תתאפשר הגשת הדו"ח התקופתי באמצעות שוברים כבעבר.
במסגרת התקנות נקבעו, בין היתר, הוראות המסדירות את האפשרות להגיש דו"ח מקוּון גם לעוסקים שאינם חייבים בהגשת דו"ח מפורט, ככל שהם מעוניינים בכך.
חקיקה חדשה לגבי גיוס הון לחברות הזנק ישראליות
בחודש יוני 2014 פורסמו המלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח ("הוועדה") (קישור להמלצות).
מסקנות הוועדה כָּללו שורה של המלצות שנועדו לקַדם פתרונות אפשריים למימון חברות היי-טק באמצעות הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, וזאת באמצעות עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות אשר ישקיעו ויתמכו במספר חברות היי-טק ובמיזמים בשלבים מקדמים. בנוסף, המליצה הוועדה על אימוץ מספר פתרונות מימון חוץ-בורסאיים.
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסם החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיות העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (קישור לחוק).
החוק מהווה יישום של המלצות הוועדה ובין העיקריו נמנים שלושה נושאים עיקריים: מימון המונים, הקלוֹת והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף ובדיווח השוטף ובדרישות ממשל תאגידי וטכנולוגיה עילית נסחרות.
נזכיר, כי במבזק מיום 6.10.2015 דיווחנו אודות פרסום תזכיר חוק המתבסס על המלצות הוועדה (קישור לתזכיר).
בגדרו של התזכיר מוצע לאפשר החזקה של כמה קופות כמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50%). קרנות אלו תהיינה קרנות היי-טק ("קרן טכנולוגיה עילית") נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר תהיינה רשאיות להשקיע עד 30% מהסכום שיגויס מהציבור בניירות-ערך של חברות היי-טק לא נסחרות, ועד 50% במקרה בו תתקבל תמיכת מדינה.
עוד הוצע בתזכיר לקבוֹע הוראת-שעה לשלוש שנים לפיה עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר-קיזוז, וזאת עד לסכם השקעה כולל של 5 מיליון ש"ח.