פסק-הדין בעניין בריטיש ישראל השקעות
עניינו של פסק-הדין בשאלה כיצד תחושב החבות במס רכישה בגין עסקת מיזוג בדרך של החלפת מניות אם המניות המועברות הינן של חברה הנחשבת לאיגוד מקרקעין: האם לפי שוויָן של המניות המועברות (ובנסיבות פסק-הדין – 228,750,000 ש"ח) כטענת העוררת (בריטיש ישראל השקעות בע"מ), או שמא לפי שווי המקרקעין שבבעלות אותה חברה (325,000,000 ש"ח), כטענת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה).
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול – יו"ר הוועדה, וחברי הוועדה – רו"ח ג' יחזקאלי-גולן ורו"ח ש' פסטנברג) קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).
הוועדה קבעה, כי על-פי הפירוש הראוי של סעיף 103ב לפקודת מס הכנסה יש לחשב את מס הרכישה בשיעור של 0.5% משווי המכירה שהוא שווי המניות שהועברו בעסקת המיזוג, ולא לפי שוויָם של המקרקעין שבבעלות החברה הנעברת.
עוד קבעה הוועדה, כי מסקנה זו עולה גם מהחלטת המיסוי (פרה-רולינג) שניתנה ביחס למיזוג האמור, שכּן אותה החלטה התייחסה במפורש להעברת המניות ולא להעברת זכויות במקרקעין, וממילא ברי כי שווי העִסקה מתייחס לשווי המניות המועברות; וכי העוררת הייתה רשאית להסתמך על כך.
נציין, כי הגם שעניינו של פסק-הדין בשאלת החבות במס רכישה במיזוג בדרך של החלפת מניות, יש להחילו גם לגבי שינויי מבנה אחרים בגדרם מועברות זכויות באיגוד מקרקעין, וכנגזר מכך יש מקום להגיש בקשות להחזרי מס רכישה במקרים הרלבנטיים.
פסק-הדין בעניין ישעיהו שני
ביום 30.1.2007 התקשר המערער בהסכם עם חברה ציבורית למכירת מניותיו בחברת וקטור הנדסה וטכנולוגיות (1993) בע"מ ("וקטור") בתמורה ל-450,000$.
בחודש מרץ 2007 נכרת הסכם נוסף בין המערער לבין וקטור, שהוגדר כהסכם ייעוץ, ולפיו המערער יועסק על-ידי וקטור בניהול וייעוץ למשך 3 שנים תמורת 35,000 ש"ח לחודש; ובנוסף, יקבל המערער מוקטור בונוס מיוחד במידה שיצליח לגרום להארכת ההתקשרות של וקטור עם חברת מיקרוסופט.
ביום 2.9.2009, ולאחַר השגת ההסכמה של מיקרוסופט להארכת ההתקשרות עם וקטור, הוציא המערער חשבונית מס לוקטור בסך של 1,447,200 ש"ח (400,000$) (בצירוף מע"מ), כשצוין באותה חשבונית שמדובר בתשלום הבונוס.
ביום 30.12.2009, נערך הסכם נוסף שהוגדר כתוספת להסכם מיום 30.1.2007, ולפיו התשלום בסך 400,000$ ייחשב לכל דבר ועניין כתשלום נוסף עבוּר המניות שנמכרו.
המשיב (פקיד-שומה כפר-סבא) סיוֵוג את התקבול האמור כהכנסה פירותית. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט סטולר בָּחַן את מכלול המסמכים שהוצגו בפניו וקבע, כי ההסכמים שנחתמו בשנת 2007 הם שמשַקפים את האמת, בעוד שהתוספת להסכם הינה בגֶדר הסכם בדוי שנעשה לצורכי מס בלבד.
עוד קבע השופט סטולר, כי הבונוס ששולם למערער מהווה תשלום פירותי באופיו, שכּן המערער התחייב להפעיל את הונו האנושי ולרתום אותו לטובת וקטור תמורת שכר אשר היה תלוי הצלחה; וכי למערער היה יתרון שבא לידי ביטוי באמצעות הקשָרים שיָצר עם גורמים בחברת מיקרוסופט והכישורים שצָבר מתוקף עבודתו בוקטור במשך השנים ושני אלה מהווים חֵלק ממיומנותו שמהווה את משלח-ידו.
תזכורת לגבי יישום הטבות המס שבחוק האנג'לים
במבזק מיום 27.6.2011 התייחסנו לפרסום חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (קישור לחוק), שכָּלַל (במסגרת פרק ז לחוק האמור) הוראת-שעה (המכוּנה "חוק האנג'לים") שעניינה, בין היתר, בתמרוץ יחידים המשקיעים בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח המצויות בשלב הראשוני של הפעילות ("שלב ה-Seed").
על-פי הוראת-השעה, עלות ההשקעה בחברה המסוּוגת כ"חברת מטרה" תותר למשקיע כהוצאה כנגד הכנסה מכל מקור, בפריסה על-פני שלוש שנות-מס החֵל בשנת-המס שבה סכום ההשקעה שולם בפועל לחברה ("תקופת ההטבה"). זאת, בכפוף למספר תנאים וסייגים שנידונו במבזק האמור.*
* נזכיר, כי ביום 26.10.2011 פורסם חוזר מקצועי של רשויות המס בנושא זה (קישור לחוזר), לפיו, בין היתר, נישום המשקיע במניות חברת מטרה זכאי לנַכּות את ההוצאה בְּשל ההשקעה על-פני שלוש שנות-המס לפי בחירתו, דהיינו המשקיע זכאי לדרוֹש את כל סכום ההשקעה המזַכה כבר בשנת-המס הראשונה לתקופת ההטבה. זאת, בכפוף לתנאים המנויים בחוזר האמור.
אחד מתנאים אלה דורש, כי סכום ההשקעה ישולם לחברת המטרה בתקופה 1.1.2011–31.12.2015* ועל-כן נותר פחות מחוֹדש ליישום הוראת-השעה!