שינוי סיווג בביטוח לאומי
ביום 17.9.2018 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין ברוך-קונפינו.
עניינו של פסק-הדין בתביעתה של התובעת לשנות את מעמדה בדיעבד כמבוטחת מ"עצמאית" ל"עצמאית שאינה עונה להגדרה".* זאת, לטענתה, לאחַר שגילתה כי נפלו טעויות בדיווחים לגבּיה (אשר בוצעו על-ידי מיַיצג מטעמה) ואשר אינם תואמים את היקף עבודתה.
* לדיון מקיף בכללי החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות, ראו פרק 2 לספרנו "מיסוי שוק ההון" (מהדורה שנייה, נובמבר 2012).
בית-הדין לעבודה דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין), הן מהטעם שהתובעת לא הוכיחה את טענותיה העובדתיות לפיהן היקף עבודתה פָּחת במידה שהשפיעה על מַעמדה כמבוטחת והן מהטעם שבכל מקרה התובעת לא עמדה בחובה לדַווח למוסד לביטוח לאומי במועד על השינוי בהיקף עבודתה.
תיקון 82 לחוק מיסוי מקרקעין
במבזק מיום 13.10.2015 דיווחנו, כי מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון 82 לחוק מיסוי מקרקעין, לפיה במכירת דירת מגורים מזכה שחישוב המס לגבּיה נעשה לפי שיטת החישוב הליניארי, יחול פטוֹר ממס לגבי הסכום האינפלציוני החייב, וזאת רטרואקטיבית ליום 1.1.2014.
עוד נקבע (וגם זאת רטרואקטיבית ליום 1.1.2014), כי בתקופת המַעבר שנקבעה בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (דהיינו, התקופה שמיום 1.1.2014 עד ליום 31.12.2017) ניתן יהיה לבצע את החישוב הליניארי המוטב במכירת דירת מגורים מזכה בין יורשים גם אם מדובר בקרובים ובלבד שמדובר בחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין שבמסגרתה שולמה תמורה מחוץ לנכסי העיזבון (הרציונל העומד מאחורי תיקון זה הוא שבמקרים אלה אין חשש שהמכירה לקרוב מנוצלת לרעה).
למבזק האמור צירפנו נוסח לא סופי של התיקון.
ביום 15.10.2015 פורסם ברשומות הנוסח הסופי (קישור).
תביעה ייצוגית לגבי פיקדונות/תוכניות חיסכון בנקאיים שנפתחו לפני 1.1.2003
ביום 19.9.2015 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פינקלשטיין.
עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה מינהלית ייצוגית כנגד רשות המיסים שהגישו התובעים, יצחק פינקלשטיין וליאת קלוורסקי, שהינם בעלי תוכנית חיסכון ופיקדון שנפתחו לפני 1.1.2003 וחויבו במס בעקבות תיקון 132 והוספת סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה.*
* לדיון מקיף במיסוי פיקדונות/תוכניות חיסכון בנקאיים ובכלל זאת בהוראות-המַעבר שנקבעו בתיקון 132, ראו פרק 8 לספרנו "מיסוי שוק ההון" (מהדורה שנייה, נובמבר 2012).
לטענת התובעים, אין להחיל את הוראות התיקון על תוכניות חיסכון ופיקדונות שנפתחו לפני 1.1.2003, שכּן אלה מוגנים באמצעות חוק ההגנה על השקעות הציבור בנכסים פיננסיים, תשמ"ד–1984 ("חוק ההגנה") ופגיעה בהם אפשרית רק באמצעות חוק שזכה לרוב של 61 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות (סעיף 3 לחוק ההגנה קובע, כי "אין לשנות חוק זה ואין לגרוע מהתוספת אלא ברוב של חברי הכנסת"); בעוד שבפועל תיקון 132 עבר ברוב של 61 חברי כנסת רק בקריאה השלישית (ושתי הקריאות הראשונות עברו ברוב קטן מ-61).
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ע' מודריק, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
יום הרכישה במס שבח
במבזק מיום 10.8.2014 דיווחנו אודות פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חסונה ואח'.
עניינו של פסק-הדין בשאלה מהו יום הרכישה של מקרקעין אותן קיבלו העוררים בירושה ממורישים שאף הם קיבלו את המקרקעין בירושה. זאת, בהינתן העובדה שבשנת 1987 נערך הסכם חליפין ביחס למקרקעין בין המורישים לבין מינהל מקרקעי ישראל.
לטענת העוררים, הסכם החליפין משנת 1987 היווה המשך להסכם משנת 1954 בין המורישים המקוריים לבין האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשות הפיתוח, ועל-כן יש לראוֹת בו בגֶדר הפקעה הפטורה ממס שבח, וכנגזר מכך, יום הרכישה של המקרקעין בידי העוררים הינו מועד פטירת המוריש המקורי בשנת-המס 1960.
ביום 21.7.2010 ניתן פסק-הדין המקורי של ועדת-הערר (קישור לפסק-הדין), בגדרו דחתה הוועדה ברוב דעות (חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות בהסכמת יו"ר הוועדה השופט המנוח י' בן שלמה כנגד דעתו החולקת של חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן) את הערר, בקובעה, כי העוררים לא הוכיחו שהסכם משנת 1987 מהווה המשך להסכם משנת 1954 ואף אם הוא נערך תחת איום של הפקעה, אין בכך כדי להקנות לעוררים את הפטוֹר ממס שבח (לפי סעיף 64 לחוק מיסוי מקרקעין).
העוררים ערערו לבית-המשפט העליון, אך בטרם נדוֹן הערעור לגופו, הודיע המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין רחובות), כי אותרו על-ידו מסמכים בקשר לעסקת החליפין משנת 1987 ולפיהם העִסקה חויבה במס.
בהחלטתו מיום 20.2.2013 (קישור להחלטה) קבע בית-המשפט העליון, כי הדיון בתיק יוחזר לוועדה כדי לאפשר לצדדים לטעון כל טיעון שימצאו לנכון בקשר לראיות החדשות והדיון יתחדש רק בנפקות הראיות החדשות לגבי ההליך ויינתן פסק-דין משלים.
ביום 7.8.2014 ניתן פסק-הדין המשלים של הוועדה (קישור לפסק-הדין), בגדרו נדחה הערר. ועדת-הערר, מפי חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן (בהסכמת יו"ר הוועדה השופט מ' אלטוביה וחבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות), קבעה, כי אכן יש בראיות החדשות כדי לשפוך אור על מיסויה של עסקת החליפין משנת 1987, ובהתאם יש לקבוֹע את יום הרכישה למועד העִסקה הנ"ל.
העוררים שָבו וערערו לבית-המשפט העליון וביום 14.10.2015 ניתן פסק-הדין (קישור לפסק-הדין), בגדרו ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה בכפוף לדחיית הערעור יהא החיוב בקרן והצמדה ללא קנסות וריביות ובלבד שישולם תוך ששה חודשים.