האם שכ"ט עו"ד לחברה קבלנית חייב במס רכישה?
ביום 1.9.2015 ניתן פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין בט.
ענייינו של פסק-הדין בשאלה, האם תשלום שמשלם רוכש דירת מגורים לקבלן בגין השתתפות בהוצאותיו משפטיות לרישום הבית המשותף ולרישום זכויות הרוכש בדירה חייב במס רכישה.
ועדת-הערר (יו"ר הוועדה – השופט ר' סוקול, חברי הוועדה – רו"ח ג' יחזקאלי-גולן ורו"ח ש' פסטנברג) דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין), בקובעה, כי החברה הקבלנית התחייבה להעביר לעוררים את הבעלוּת בדירה, ובגדרהּ של התחייבות זו קיבלה על עצמה להשלים את הליכי הרישום של הדירה על שמם של העוררים, וממילא כל תשלום ששולם לצורך ביצוע ההתחייבות האמורה הינו תשלום עבוּר הממכר ומהווה חלק מהתמורה. מכאן, קבעה הוועדה, שלפי עיקרון "צירוף כל התמורות", גם הסכום ששולם לעורך-הדין הינו חלק מהתמורה עבוּר הדירה.
נזכיר, כי בפסק-הדין בעניין יחד הבונים ייזום ובניה בע"מ (קישור לפסק-הדין), אליו התייחסנו במבזקנו מיום 28.4.2015, הגיעה ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, למסקנה שונה (חוות-דעת של יו"ר הוועדה, השופט ב' ארנון, אליה הצטרף חבר הוועדה עו"ד ד' שמואלביץ, כנגד דעת המיעוט של חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות).
שווי שטרי הון
במבזק מיום 1.7.2013 דיווחנו, בין היתר, על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין יורם באומן ואח' (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם כדין נפתחו שומותיהם של המערערים 1 ו-2 על-פי הוראות סעיף 147 לפקודת מס הכנסה כמו גם בנושא קביעת שווי שטרי הון שהונפקו בין חברות קשורות, וזאת לעניין קביעת שווי מניות אחת החברות האמורות שנמכרו על-ידי המערערים.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור, תוך שהוא קובע, כי הסמכות לפתיחת שומות המערערים 1 ו-2 לפי סעיף 147 נעשתה כדין; וכי שווי המניות הנמכרות יכומת בהתאם לערך המאזני של שטרי ההון ולא לפי ערכּם המהוּון, כטענת המערערים.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי בעקבות הערעור שהגישו המערערים לבית-המשפט העליון, הגיעו הצדדים להסכם פשרה (שקיבל תוקף של פסק-דין) (קישור לפסק-הדין), שבגדרו הוקטנה במחצית התוספת לתמורה ההונית בגין שטרי ההון.
חלוקת נקודות זיכוי במשמורת משותפת
במבזק מיום 10.6.2015 דיווחנו על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עמותת הורות משותפת ואח' (קישור לפסק-הדין).
עניינה של העתירה בטענת העותרים שנקודות זיכוי ממס הכנסה הניתנות בגין ילדים קטינים צריכות להתחלק באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת על אותם ילדים, תוך שהסעד שהתבקש בעתירה הוא הוצאת צו על תנאי נגד רשות המיסים, המשיבה, כך שתנמק מדוע לא תחולקנה נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת כאמור.
בתגובה המקדמית לעתירה מטעם רשות המיסים נטען, כי היא נכונה להכיר בהסדר של חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים, אך זאת בתנאים מסוימים, כשבהמשך, עוגנה מדיניות זו בחוזר מס הכנסה מס' 2/2014 בנושא "נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה – משמורת משותפת מלאה של ההורים" (עליו דיווחנו במסגרת המבזק מיום 16.6.2014) (קישור לחוזר).
בתגובה מקדמית נוספת מטעם רשות המיסים לעתירה המתוקנת נטען, כי יש לדחותה על הסף, בְּשל היותה עתירה מוקדמת, שכּן הנושא המועלה בה עומד בפני הליך של גיבוש מדיניות, תוך שצוין כי לאחַר דיונים נוספים שהתקיימו בין משרדי ממשלה שונים הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, להקפיא בשלב זה את חוזר 2/2014 הנ"ל.
עוד צוין, כי ההיבטים השונים של משמורת משותפת בהליכי גירושין נדונו לאחרונה על-ידי שתי ועדות ציבוריות – הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל (המכוּנה גם "ועדת שיפמן") והוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (המכוּנה גם "ועדת שניט") – כששתי הוועדות האמורות גיבשו זה מכבר את מסקנותיהן והצעת חוק המעגנת את מסקנותיה של דעת הרוב בוועדת שניט אף עלתה לדיון במליאת הכנסת (הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ה–2014).בנוסף, צוין בתגובה המקדמית הנוספת, כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי נכון יהיה להמתין עם הסדרת הסוגיה של חלוקת נקודות זיכוי בגין הורים החולקים משמורת משותפת עד לאחַר שיושלם הדיון בהמלצותיהן של הוועדות הנ"ל בממשלה ובכנסת.
בית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק), מפי הנשיאה מ' נאור והשופטים א' שהם וד' ברק-ארז, דחה את העתירה על הסף הגם שתוך חיוב רשות המיסים בהוצאות.
נקבע, כי נוכח ההתפתחויות שתוארו לעיל – דהיינו, הכַּוונה לבחון את הסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הדיון בהסדרת הנושא של משמורת ילדים – הרי שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת.
עוד נקבע, כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לפיה ראוי לדון בסוגיה נשוא העתירה במסגרת הרחבה של הסְדרה של דיני המשמורת בהליכי גירושין היא לכאורה עמדה ראויה, כאשר באופן עקרוני ראוי להותיר למדינה פרק זמן סביר לדיון בנושא זה בהקשרו הרחב, ומנגד טענות העותרים שמורה להם ובכלל זאת שמורה להם הדרך לפְנות בשנית לבג"ץ ככל שההליכים האמורים יימשכו מֵעבר לזמן סביר.
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי רשויות המס פרסמו תוספת לחוזר 2/2014 (קישור לתוספת), לפיה הוראות החוזר מוקפאות, וזאת עד לסיום עבודתן של הוועדות הציבוריות.
עוד צוין בתוספת, כי נקודות הזיכוי בעד ילדים לפי סעיף 40(ב)(1) לפקודת מס הכנסה תוענקנה להורה במשפחה חד-הורית המקבל נקודות קצבה על-ידי המוסד לביטוח לאומי עבוּר ילדיו בהתאם לסעיף 40(א) לפקודה; וכי ההורה השני במשפחה חד-הורית יהיה זכאי לנקודות הזיכוי עבוּר ילדיו בהתאם לסעיף 40(ב)(1א) לפקודה.
צבירה עודפת
כידוע, בתחום החיסכון הפנסיוני קיימים שני סוגי מכשירים עיקריים: פנסיית זכויות (כגון: פנסיה תקציבית); ופנסיה צוברת.
בקרנות הוותיקות המבטיחות קצבה המבוססת זכויות, צובר היחיד זכויות לקצבה בהתאם לתקופת העבודה ושכרו הממוצע, וזאת לפי צבירת זכויות של 2% קצבה מתוך שכרו הממוצע לכל שנת עבודה ועד לתקופת צבירה מירבית של 35 שנות עבודה (המקנות זכות לקצבה של כ-70% משכרו הממוצע).
היות שתקופת עבודה העולה על 35 שנים אינה מַקנה, כאמור, צבירת זכויות נוספת, זכאי העובד לפיצוי בגין ההפקדות בתקופה זו, כאשר לעניין פיצוי זה קיימת אבחנה בין התקופה שקָדמה לגיל הפרישה שבגינהּ משולם "מענק שנים עודפות" לבין זו שלאחריו שבגינהּ משולמים "דמי גמולים".
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום חוזר מס הכנסה מס' 2/2015 (קישור לחוזר).
עניינו של חוזר 2/2015 בהשלכות המס הגלומות בתשלום מענק של שנים עודפות ותשלום דמי גמולים, כאמור.
אובדן כושר עבודה
ככלל, עובד, עצמאי או מעביד בעבור עובדו, רשאים לרכוֹש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, כאשר פוליסת הביטוח יכול שתירכש כחלק אינטגרלי מביטוח פנסיוני או במסגרת פוליסת ביטוח עצמאית.
בעת קרות אירוע ביטוחי, משולמת למבוטח קצבה חודשית בשיעור של עד 75% משכרו הממוצע של העובד או הכנסתו הממוצעת המבוטחת, וזאת, עד להחלמתו, עד לתום תקופת הביטוח, עד הגיעו לגיל פרישה או עד ליום מותו – לפי המוקדם; כאשר ייתכנו מצבים בהם ישולם למבוטח סכום חד-פעמי במקום או בנוסף לתשלומי הקצבה החודשיים.
בעניין זה נבקש לעדכנכם, כי פורסם חוזר מס הכנסה מס' 3/2015 (קישור לחוזר).
עניינו של חוזר 2015 במיסוי התשלומים המתקבלים בגין פוליסות ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, הן כתשלום עיתי והן בתשלום חד-פעמי. החוזר כולל גם דוגמות מספריות.