פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רו"ח שמחה פרקש (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה בבקשתו של רו"ח שמחה פרקש לאישור תובענה ייצוגית לפי פרט 11 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("החוק"), שעניינה גביית הפרשי הצמדה צפויים, ביֶתֶר, שלא כדין על-ידי רשות המיסים, מאת הקבוצה – ציבור הנישומים שנעשה להם הֶסדר תשלומים או שניתנה להם אורכה לתשלום מס הכנסה, מס רווחי הון, מס רכישה ומס שבח.
ודוק: לטענת המבקש, במקרה של הֶסדר תשלומים או מתן אורכה כאמור, קובעת המשיבה את שיעור הפרשי ההצמדה הצפויים להערכתה בתקופה הרלבנטית ומחייבת את הנישום בסכום הצפוי של הפרשי ההצמדה ("חיוב על דרך ההערכה") כאשר סכומם הסופי של הפרשי ההצמדה יכול להיקבע רק לאחַר פירעון התשלומים ועם סיום ההסדר.
ברם, המשיבה אינה עורכת, לטענת המבקש, בסיום תקופת הֶסדר התשלום חישוב של הפרשי ההצמדה בפועל לאור שיעורי המדד שהתבררו עם הזמן, כאשר לרוב נוצרת לנישומים יתרת זכות בגובה ההפרש שבין החיוב על דרך ההערכה לבין הפרשי ההצמדה בפועל.
עוד טוען המבקש, כי המשיבה אינה מיידעת את הנישומים בדבר יתרות זכות אלו ואינה שולחת להם כל הודעה בעניין, ואף יוצרת מצג כלפי הנישומים, בכיתוב שעל דרישות התשלום, כי ההצמדה והריבית שבדרישות התשלום האמורות הם סופיים; וכי רק נישומים שפונים למשיבה בבקשה לבדוק אם קיימות להם יתרות זכות זוכים לקבלן חזרה, כאשר מרבית הנישומים אינם פונים כלל.
ביום 17.2.2013 הגישה המשיבה הודעה על חדילה לפי סעיף 9 לחוק, אך הודעה זו ניתנה לעניין נישומי פקיד-השומה למפעלים גדולים בלבד ורק לגבי נישומים שלאותו גורם הייתה נגיעה להסדר התשלום שלהם ואשר לא קיבלו החזר של הפרשי ההצמדה.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופטת מיכל נד"ב, אישר את הבקשה.
השופטת נד"ב בחנה את עדויות שני עדי המשיבה – מר אילן שפר, מנהל תחום בכיר בהנהלת רשות המיסים; ומר אברהם בכר, פקיד-השומה למפעלים גדולים – וקבעה, כי אף אחד מהם לא ביצע בפועל את הבדיקות בפשמ"ג, וממילא עדותיהם מהוות עדות שמיעה.
עוד קבעה השופטת נד"ב, כי אין מחלוקת, כי בפשמ"ג אכן נגבו הפרשי הצמדה צפויים כנטען, שלא כדין; וכי אין לקבל בשלב זה את טענת המשיב כי חל כשל נקודתי בפשמ"ג בלבד, כך שהורם הנטל הלכאורי כי אין מדובר בטעות נקודתית וכי יש הוֹכחה לכאורה לקיומה של קבוצה.
לאור האמור, אישרה השופטת נד"ב את הבקשה לאישור, תוך שהיא קובעת, כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית על-ידי המבקש ובא-כוחו תכלול נישומים שנעשה להם הֶסדר תשלומים או שניתנה להם ארכה לתשלום מס הכנסה, מס רווחי הון, מס רכישה ומס שבח אשר המשיבה גבתה מהם כספים שלא כדין בדרך של חיוב יֶתֶר על דרך ההערכה בהפרשי הצמדה ולא השיבה להם יתרות זכות בתום התקופה, וזאת במהלך 24 החודשים שקָדמו להגשת הבקשה ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית.