תקנות מס רכוש
פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), התשע"ה-2014 (קישור לתקנות).
על-פי התקנות, מי שהיה נכס בשטח מדינת ישראל ביום שבו נגרם לו נזק (למעט נזק עדיף) עֵקב מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרת פגיעת איבה שבסעיף 1 לחוק התגמולים לפעולות איבה, התשל"ה-1970,* יהיה זכאי לפיצויים בשיעור 100% משווי הנזק הממשי (כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973**).
* המדובר בשני אלה: (1) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי; (2) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.
** ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק.
זאת, בכפוף לחריג הקבוע בתקנות לגבי נזק לחפצים ביתיים לשימוש אישי.
תחילת התקנות נקבעה רטרואקטיבית ליום 1.7.2014.
פסק-הדין בעניין אורית ק. אחזקות בע"מ
בשנת 2002 רכשה המערערת מחברת צמנטכל ב. קוטיק בע"מ ("צמנטכל") זכויות במגרש שנועד לבניית מרכז מסחרי בחיפה ובו יחידה עבוּר המערערת.
בהסכם נקבע תנאי מפסיק ולפיו אם לא יתקבל היתר בנייה עד ליום 1.12.2003 יבוטל ההסכם.
עוד נקבע, כי להבטחת קיום התחייבויות צמנטכל תימסר למערערת ערבות בנקאית בגובה סכום התמורה לא כולל מע"מ.
המערערת שילמה את מלוא התמורה לצמנטכל כנגד חשבונית מס ובמקביל קיבלה ערבות בנקאית כמוסכם. בנוסף, המערערת קיזזה את מס התשומות הגלום בחשבונית.
לימים, ניתן צו לפירוקה של צמנטכל, כאשר לאחַר מינויו של המפרק עתרה המערערת לבית-המשפט בבקשה להורות על הארכת תקופת התנאי לקיומו של ההסכם והארכת תוקף הערבות הבנקאית.
ביום 28.6.2005 נדחתה בקשת המעררת ובית-המשפט המחוזי הורה, כי הסכם הרכישה הגיע לקיצו. לאור זאת, דרשה המערערת את מימוש הערבות הבנקאית וקיבלה את סכום מלוא הערבות כאמור מהבנק.
בעקבות ביקורת שערך המשיב, מנהל מע"מ חיפה, למערערת, התברר למשיב כי העִסקה לרכישת הזכויות במקרקעין בוטלה ובהתאם הוא קבע, כי היה על המערערת לשלם את מס התשומות שנוכה על-ידה. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' סוקול, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט סוקול קבע, כי חובת המערערת לשלם את מס התשומות שנוכה על-ידה קמה מייד עם ביטול העִסקה. זאת, ללא תלות ביחסים החוזיים שבין הצדדים לעסקה או בהשבת התמורה החוזית וללא קשר לשאלה האם צמנטכל קיבלה בחזרה את המע"מ מהמדינה.
עוד קבע השופט סוקול, כי עוסק שמבקש לשלם את מס התשומות שניכה אינו חייב להמתין להודעת זיכוי והוא יכול להוציא תעודת חיוב כאמור בתקנה 24 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 וכך להתאים את התיעוד והרישום החשבונאי למצב העובדתי שנוצר עם הביטול.