פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין יהושע כץ (קישור להחלטה).
עניינו של הערעור בשאלת סיווגוֹ של תשלום שהתקבל בידי המערערת 2, חברה משפחתית שהמערער 1 הינו בעל המניות והנישום המיַיצג בה, מחברה אחרת בגין ביטול הסכם זיכיון.
המערערים - שהינם המבקשים בבקשה זו - טוענים, כי לאחַר הוצאת השומה/צו נשוא הערעור, הוּצאה לחברה קשורה למערערת שומה בגין אותו תקבול ממש, וזאת בניגוד לכלל שנקבע בפסיקה בדבר "השתק שיפוטי", לפיו בעל דין (לרבות בערעור מס הכנסה) אינו רשאי להעלות טענות עובדתיות חלופיות הסותרות זו את זו; וכי יש לבטל בְּשל כך את השומה שהוּצאה להם.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הבקשה.
בראשית הדברים קבע השופט בורנשטין, כי ככל שמדובר בחברות קשורות, וכאשר המידע המלא בדבר טיב היחסים ביניהן מצוי בידי המערערים, אין זה בלתי-סביר כי המשיב יוצא שומה חילופית, וזאת עד אשר תובהרנה השאלות העובדתיות והמשפטיות הגוזרות את זהותו של בעל הזכות לקבלת ההכנסה.
עוד קבע השופט, כי הכְּלָל של "השתק שיפוטי" נגזר מעיקרון תום הלב ונועד לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ולמְנוע ניצול לרעה של בתי-המשפט; וכי במקרה דנא, ולאור העובדה כי אף מנימוקי הערעור עצמם אין זה ברור לחלוטין מהי מערכת היחסים שבין שתי החברות בכל הנוגע לזיכיון, הרי שלא ניתן לומר כי הוצאת השומה החילופית נגועה בחוסר תום לב.
בנוסף, הפנה השופט לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין וינוקור (ע"א 6181/08), שם נקבע במפורש כי המשיב אינו מנוּע להוציא שומה חילופית, וזאת על אף הכְּלָל בדבר "השתק שיפוטי".
לבסוף, ציין השופט, כי אף אם היה ממש בטענה כי המשיב הוציא, שלא כדין, שומה חילופית לשומה נשוא ערעור זה, הרי שהמערערים לא הבהירו מה הבסיס המשפטי העומד ביסוד בקשתם לקבלת הערעור מטעם זה בלבד; וכי בכל מקרה גם אם יש מקום לבטל איזו שומה על שום שהיא כרוכה בטענה עובדתית חילופית אסורה הרי שהשומה שיש לבטלה היא דווקא זו החילופית שהוּצאה לחברה הקשורה ולא השומה נשוא ערעור זה.