פסיקה חדשה בנושא מיסוי מקרקעין ובנושא הסבת הכנסות
פסק-הדין בעניין חסונה ואח' (קישור לפסק-הדין)
עניינו של פסק-הדין בשאלה מהו יום הרכישה של מקרקעין אותן קיבלו העוררים בירושה ממורישים שאף הם קיבלו את המקרקעין בירושה. זאת, בהינתן העובדה שבשנת 1987 נערך הסכם חליפין ביחס למקרקעין בין המורישים לבין מינהל מקרקעי ישראל.
לטענת העוררים, הסכם החליפין משנת 1987 היווה המשך להסכם משנת 1954 בין המורישים המקוריים לבין האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשות הפיתוח, ועל-כן יש לראוֹת בו בגֶדר הפקעה הפטורה ממס שבח, וכנגזר מכך, יום הרכישה של המקרקעין בידי העוררים הינו מועד פטירת המוריש המקורי בשנת-המס 1960.
ביום 21.7.2010 ניתן פסק-הדין המקורי של ועדת-הערר (קישור לפסק-הדין), בגדרו דחתה הוועדה ברוב דעות (חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות בהסכמת יו"ר הוועדה השופט המנוח י' בן שלמה כנגד דעתו החולקת של חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן) את הערר, בקובעה, כי העוררים לא הוכיחו שהסכם משנת 1987 מהווה המשך להסכם משנת 1954 ואף אם הוא נערך תחת איום של הפקעה, אין בכך כדי להקנות לעוררים את הפטוֹר ממס שבח (לפי סעיף 64 לחוק מיסוי מקרקעין).
העוררים ערערו לבית-המשפט העליון, אך בטרם נדוֹן הערעור לגופו, הודיע המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין רחובות), כי אותרו על-ידו מסמכים בקשר לעסקת החליפין משנת 1987 ולפיהם העִסקה חויבה במס.
בהחלטתו מיום 20.2.2013 (קישור להחלטה) קבע בית-המשפט העליון, כי הדיון בתיק יוחזר לוועדה כדי לאפשר לצדדים לטעון כל טיעון שימצאו לנכון בקשר לראיות החדשות והדיון יתחדש רק בנפקות הראיות החדשות לגבי ההליך ויינתן פסק-דין משלים.
ביום 7.8.2014 ניתן פסק-הדין המשלים של הוועדה, בגדרו נדחה הערר.
ועדת-הערר, מפי חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן (בהסכמת יו"ר הוועדה השופט מ' אלטוביה וחבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות), קבעה, כי אכן יש בראיות החדשות כדי לשפוך אור על מיסויה של עסקת החליפין משנת 1987, ובהתאם יש לקבוֹע את יום הרכישה למועד העִסקה הנ"ל.
תשומת הלב מופנית להתייחסותם של חברי ויו"ר הוועדה לעיקרון לפיו "לא ייצא חוטא נשכר" בכל הקשור לנסיבות הערר.
פסק-הדין בעניין ראני (קישור לפסק-הדין)
עניינו של פסק-הדין בשתי שאלות עיקריות: האחת, האם בדין קבע המשיב, כי המערער 2 הסב למערער 1 את ההכנסות מהפעלת משאית לחלוקת משקאות קלים; השנייה, שהתעוררה בעקבות טענתו החלופית של המשיב, האם הכנסתו של המערער 1 נבעת מהשכרת המשאית למערער 2 או שמא מהפעלתה באמצעות המערער 2.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, קיבל את הערעור.
ראשית, נדרש השופט אטדגי לשאלה האם בהסבת הכנסה עסקינן.
השופט אטדגי סקר את הוראות סעיף 82 לפקודת מס הכנסה וקבע, כי לא הוּכחה הסבת נכס או הכנסה, וזאת מהטעם שהתנאי הבסיסי הנדרש לשם הסבת הנכס (מקור ההכנסה) או ההכנסה הוא שהנכס או ההכנסה היו קודם לכן של המסב, בעוד שבמקרה דנא המערער 2 מעולם לא היה הבעלים של העסק או של המשאית.
עוד קבע השופט אטדגי, כי גם אם היה מוכח שהמשאית או העסק הוסבו על-ידי המערער 2 למערער 1, לא הוכחו התנאים לביטול ההסבה כנדרש לפי סעיף 84 לפקודה. שכּן, כדי להוכיח את קיום התנאים כאמור היה על המשיב להראות שההסבה כוללת הוראה בדבר העברת או החזרת ההכנסה (רווחי העסק) או מקור ההכנסה (המשאית) למסב (המערער 2) או שיש למסב (המערער 2) הכח להחזיר אליו את אלה.
באשר לסיווג ההכנסה בידי המערער 1, קבע השופט אטדגי, כי אין מדובר בהכנסה מהשכרת נכס לפי סעיף 2(7) לפקודה, כי אם בהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1), וזאת מהטעם שלא היה מדובר כלל בעסקת שכירות.
הוראת ביצוע וטפסים חדשים לצורך קבלת פיצויים לעסקים בדרום
רשויות המס פרסמו בזריזות ראויה לציון הוראת ביצוע מפורטת בנושא הזכאות לפיצויים לעסקים בדרום (קישור להוראה).
בנוסף, פורסמו שלושה טפסים חדשים:
-
טופס תביעת פיצויים בגין "נזק עקיף" במבצע "צוק איתן" שנגרם בשל הפסקת פעילות עקב פעולות מלחמה לתקופה שבין ה-8.7.2014 ועד תום תקופת ההכרזה (טופס 7116);
-
נספח לטופס תביעה 7116 - תביעת פיצויים בגין "נזק עקיף" בחקלאות - מסלול ירוק (טופס 7116-1);
-
הודעה על נזק ובקשה לקבלת מקדמה בגין "נזק עקיף" במבצע "צוק איתן" שנגרם בשל הפסקת פעילות עקב פעולות מלחמה לתקופה שבין ה-8.7.2014 ועד תום תקופת ההכרזה (טופס 7117).
יצוין, כי רשות המיסים הקימה מוקד מיוחד לטיפול, לקליטה ולתשלום מיידי בגין תביעות שיוגשו. זאת, הן באמצעות הטלפון (4954* או 02-5656400) והן באמצעות דוא"ל (קישור).
עוד יצוין, כי המועד האחרון להגשת התביעות הוא עד ארבעה חודשים מהיום.