פורסמו שתי החלטות של בית-המשפט המחוזי בחיפה ושל ועדת-הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.
להלן תמציתן:
ההחלטה בעניין עו"ד דניאלה גבאי (קישור להחלטה)
המבקשת, עו"ד דניאלה גבאי, הגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה בקשה לעיין במסמכי תיק המתנהל לגבי ערעור מס ההכנסה שהוגש על-ידי אדווטק טכנולוגיות חדשיות בע"מ ("המערערת") נגד פקיד-שומה עכו/חיפה, וזאת בטענה כי מסמכים אלה יסייעו למבקשת, המייצגת נישומים בעניינים דומים, בניהול ההליכים בענייני לקוחותיה.
המשיב לא הגיש את עמדתו בסוגיה, אך המערערת התנגדה לבקשה.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' סוקול, קיבל את הבקשה באופן חלקי.
לאחַר שהשופט סוקול סקר את הוראות החוק והפסיקה הנוגעות בדבר, קבע השופט סוקול, כי מסמכים על מצבה הכלכלי האישי של המערערת כגון: דו"חות על הכנסות ופרטים על עסקות של המערערת אינם דרושים למבקשת. מאידך, קבע השופט סוקול, כי מובן העניין שעשוי להיות למבקשת בפסק-הדין, בכתבי הטענות ובסיכומי הטענות.
בהתאם, התיר השופט סוקול עיון אך ורק בכתבי בי-דין, בסיכומי הטענות ובפסק-הדין ולא התיר עיון בפרוטוקולים, בתצהירים, במוצגים או בנספחים שצורפו לכתבי הטענות.
ההחלטה בעניין הפניקס (קישור להחלטה)
עניינה של החלטה זו בשומת מס רכישה שהוציא המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, לעוררת, חברת הפניקס, בגין רכישת זכויות בקניון גבעתיים מחברת שיכון עובדים בע"מ.
לטענת המשיב, הפניקס רכשה את הזכויות כאמור ומכרה אותן מאוחר יותר לחברת נכסים ובניין. העוררת, לעומת זאת, טענה, כי מעולם לא התגבשה עסקת הרכישה של הזכויות ואף אם התגבשה עסקה כאמור היא בוטלה, וממילא היא אינה חייבת במס רכישה בְּשל כך.
המשיב החליט לדחות את ההשגה שהגישה העוררת על עצם חיובה במס רכישה (העוררת לא כפרה בשווי שנקבע), ועל החלטה זו הוגש ערר לוועדה.
קרוב לשנה לאחַר הגשת הערר, ובעוד שהערר תלוי וממתין לשמיעה, תיקן המשיב את שומת מס הרכישה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין והגדיל את שווי המכירה. לאור זאת, הגישה העוררת השגה בנוגע לתיקון השומה. על ההשגה האמורה לא התקבלה תגובת המשיב, וזאת למרות שחָלפו למעלה מארבע שנים.
על רקע זה, הגישה העוררת בקשה לקבלת הערר על הסף, וזאת מהטעם שפתיחת שומת מס הרכישה המקורית על-ידי עריכת שומה מתוקנת מבטלת את השומה נשוא הערר, כאשר לאור היעדר החלטה במועד מטעם המשיב בכל הנוגע להשגה החדשה, לא נותר אלא לקבל את הערר, וזאת כמתחייב מעניין איציק וצורי בעליון (ע"א 9165/99).
ועדת-הערר קיבלה את הבקשה ברוב דעות, הגם שבאופן מסויג, כמוסבר להלן.
יו"ר הוועדה, ס' נשיא (בדימ') השופטת ר' שטרנברג אליעז, קבעה, כי משמעות התנהלותו של המשיב בפרשה זו הינה ביטול השומה המקורית על-ידו, וזאת בעצם הבאתה לעולם של שומה חדשה ומתוקנת. בהתאם, קבעה יו"ר הוועדה, כי אין בנסיבות אלו מקום להמשיך בהליך הערר דכאן ועל-פי סמכות הוועדה לפי סעיף 89(ב) לחוק הערר מתקבל על הסף.
עם זאת, יו"ר הוועדה הוסיפה וקבעה, כי החלטה זו אינה מהווה מעשה בית דין; כי קבלת הערר לא תביא לידי כך שהשגתם (המקורית) של העוררים, שמלכתחילה לא נתקבלה על-ידי המשיב, תתקבל על כל סעיפיה; וכי אין בקבלת הערר משום גריעה כלשהי מסמכותו של המשיב להוציא שומה חדשה על-פי סעיף 85 לחוק והטענה כי חלה על עסקה זו התיישנות לא תישָמע.* עוד קבעה יו"ר הוועדה, כי יש להשית על המשיב הוצאות בסך 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.
* יצוין, כי אין זה ברור כיצד יוכל המשיב, בנסיבות העניין, להוציא שומה חדשה על-פי סעיף 85 לחוק.
חבר הוועדה רו"ח נ' הכהן הצטרף להחלטתה של יו"ר הוועדה, אך ציין (ולדעתנו - בצדק) שאינו מסכים בהכרח לקביעתה לפיה לא תישָמע טענת התיישנות אם יחליט המשיב להוציא לעוררת שומה חדשה בהתאם לסעיף 85 לחוק.
לעומתם, חבר הוועדה הנוסף, עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות, קבע, כי העוּבדות בפסק-הדין בעניין איציק וצורי שונות מהמקרה דנא, וכי מבלי לקבוֹע עמדה באשר לסוגיה המהותית שלפנינו (דהיינו, האם יש בכלל מקום לחיֵיב במס רכישה את העוררת אם לאו) אין מקום בנסיבות העניין לקבל את הערר על הסף מהבּחינה המשפטית נוהלית בלבד, אלא יש לאפשר לצדדים לדון בטענות המהותיות ולשמוע ראיות לגופו של עניין.
עוד קבע עו"ד מרגליות כי את שאלת ההוצאות בגין הבקשה לקבלת הערר על הסף יש להותיר לסיום הדיון בערר בפסק-דין.