פורסם פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין דה נשון טרפיק בע"מ (קישור לפסק-הדין).
התובעת הינה חברה הפועלת בתחום השיווק והפרסום באינטרנט, והמעניקה שירותי און ליין לשווקים בינלאומיים. התובעת מעסיקה כ-250 עובדים המחולקים לפי מחלקות.
מדי שנה מארגנת התובעת אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם, הכולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ, וכן פעילויות חברתיות שונות. בנוסף, מדי שנה מארגנת התובעת "אירוע חברה" המיועד לעובדי התובעת בלבד. אירוע החברה כולל ארוחת ערב ותקליטן, וכן נאומים קצרים של מנהלים בכירים בתובעת.
התובעת לא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם, בגין פעילויות הגיבוש, ובהתאם לא שילמה דמי ביטוח לאומי בגינן.
בעקבות ביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") אצל התובעת, החליט המל"ל לחַייב את התובעת בדמי ביטוח בגין פעילויות הגיבוש, וזאת בטענה כי פעילויות אלו מהוות טובת הנאה לעובדים, ומשכך נכללות בגֶדר הכנסת עבודה על-פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה וחייבות בדמי ביטוח לאומי בהתאם לסעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי.
מדי שנה מארגנת התובעת אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם, הכולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ, וכן פעילויות חברתיות שונות. בנוסף, מדי שנה מארגנת התובעת "אירוע חברה" המיועד לעובדי התובעת בלבד. אירוע החברה כולל ארוחת ערב ותקליטן, וכן נאומים קצרים של מנהלים בכירים בתובעת.
התובעת לא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם, בגין פעילויות הגיבוש, ובהתאם לא שילמה דמי ביטוח לאומי בגינן.
בעקבות ביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") אצל התובעת, החליט המל"ל לחַייב את התובעת בדמי ביטוח בגין פעילויות הגיבוש, וזאת בטענה כי פעילויות אלו מהוות טובת הנאה לעובדים, ומשכך נכללות בגֶדר הכנסת עבודה על-פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה וחייבות בדמי ביטוח לאומי בהתאם לסעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי.
בית-הדין האזורי, מפי ס' הנשיא, השופט ש' טננבוים, קיבל את התביעה.
השופט טננבוים סקר את הפסיקה הרלבנטית, ובכלל זאת את פסק-הדין שניתן בשעתו על-ידי בית-הדין בעניין פרויליך,* וקבע כי בנסיבות המקרה התובעת כמעבידה היא הנהנית העיקרית מאירועי הגיבוש. זאת, מהטעם שצומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים ובוודאי כזו העולה באופן ניכר על הנאת העובדים מאותם אירועים.
* באותו מקרה נקבע, כי חופשות שנתיות בחו"ל שארגן ומימן המעביד לעובדיו, חרגו מגדרי "נוחות המעביד" הגם שבוודאי הפיק מהם גם המעביד יתרון כלשהו, שכּן הם אינם עומדים במבחן החיוניות לצורך ביצוע התפקיד ומנגד, לעובדים ניתנה "טובת הנאה" שהיה בה ממש. להורדת פסק-הדין לחצו כאן.
נציין, כי הגם שעניינו של פסק-הדין בשאלת החבות בדמי ביטוח לאומי בגין פעילויות הגיבוש, פסק-הדין רלבנטי גם לשאלת חבותם של העובדים במס הכנסה (ולשאלת חובתו של המעביד לנַכּוֹת מס במקור) בגין הפעילויות כאמור.