פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי אגף המכס ומע"מ בעניין זייתון תעשיות שמנים בע"מ (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בשני מקרים בהם ביקש גובה המס, במסגרת הליגי גבייה של אגף המכס ומע"מ, להרים את המסך ולייחֵס חוב מע"מ של חברה חייבת לחברה אחרת אליה העבירה החברה החייבת את פעילותה.
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית (בהסכמת השופטים ח' מלצר וא' שהם), דחה את הערעור.
השופט עמית קבע, כי יש אמנם לקבל את עמדת רשויות מע"מ לפיה המחוקק ביקש להשוות את הליכי הגבייה על-פי פקודת המיסים (גביה) להליכי ההוצאה לפועל, אך אין בכוחו של היקש זה לאפשר לרשויות להרים את המסך אגב הליכי גבייה תוך ייחוס חובות של חברה אחת לחברה אחרת.
עוד קבע השופט עמית, כי לרשויות מע"מ עומדים כיום שני מסלולי גבייה – האחד: על-פי סעיפים 5 ו-7 לפקודת המיסים (גביה); והשני: לפי סעיף 106 לחוק מע"מ, כאשר הרמת מסך של ממש יכול שתיעשה במסגרת אותו סעיף 106.
בהתאם, קבע השופט עמית, כי לגובה המס אין סמכות להורות על הרמת מסך כללית אגב הליכי גבייה, וסמכות זו מסוּרה לבתי-המשפט או למנהל מע"מ בתנאים הקבועים בסעיף 106 לחוק מע"מ.