פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין מלון חוף גיא בע"מ (קישור לפסק-הדין).
לטענת המערערת, חברה המפעילה בית מלון לחוף הכינרת, עובדיה זכאים לזיכוי ממס בגין עבודה במשמרות הקבועה בתקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986.*
* נזכיר, כי תקנות אלו הותקנו מכוח סעיף 10(ב) לפקודת מס הכנסה, המעניק לשר האוצר סמכות לקבוע הנחה ממס בגין עבודה במשמרות למפעלי תעשייה שפעילותם העיקרית היא ייצורית.
בית-המשפט המחוזי בנצרת קבע, כי על-פי נוסחו ועל-פי תכליתו של עידוד השקעות (מסים), התשכ"ט-1969 ("חוק העידוד"), בתי מלון אינם כלולים בהגדרת "מפעל תעשייתי".
בית-המשפט העליון, מפי המשנַה לנשיא השופטת מ' נאור (בהסכמת השופטת א' חיות והשופט א' שהם), דחה את הערעור.
השופטת נאור קבעה, כי הפרשנות הנאותה לסעיף 10(ב) לפקודה היא לשאוב את משמעות המונח "פעילות ייצורית" כמו גם את המונח "מפעל תעשייה" מחוק העידוד, כאשר על המערערת להוכיח את התקיימותם של שני הרכיבים באופן מצטבר.
השופטת נאור הוסיפה וקבעה, כי יישומן של אמות המידה שנקבעו בפסיקה לגבי קיומו של "מפעל תעשייתי" מצביע על כך שבית מלון אינו מהווה מפעל תעשייתי, שכּן במסגרת השירותים הניתנים בבית המלון אין שימוש במכונות או במכשירים המאפיינים תעשייה.
עוד קבעה השופטת נאור, כי אין לקבל את טענת המערערת לפיה בית מלון נכלל בגֶדר מפעל תעשייתי לאור הוראות סעיף 49 לחוק העידוד המחילות את הוראות החוק גם על חברות המפעילות שירותי תיירות מסוימים - הובלה אווירית, הובלה ימית ובתי מלון. זאת, מהטעם שלשון החוק בעניין זה ברורה ומעידה על כך שהמחוקק בחר להחיל את הוראות החוק גם על אותן חברות, וזאת חֵלף הקביעה כי מפעל תעשייתי כולל גם בתי מלון, הובלה ימית או הובלה אווירית - קביעה אשר הייתה משיגה תוצאה זהה בדיוק.
לבסוף, קבעה השופטת נאור, כי גם הרקע לחקיקת חוק העידוד – ובכלל זאת ההיסטוריה החקיקתית – פועלים נגד פרשנותה של המערערת.