עד לתיקון 147, רווח הון במכירת ניירות-ערך שאינם נסחרים (כגון: מניות פרטיות) פוצל לשני מרכיבים: מרכיב אינפלציוני, שחושב לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל; ומרכיב ריאלי, שהיווה את ההפרש בין רווח ההון הנומינלי לבין המרכיב האינפלציוני (במכירת מניות חושב מרכיב נוסף המשַקף את חלקו של המוכר ברווחים הראויים לחלוקה של החברה נשוא המניות הנמכרות – נושא זה חורג ממסגרת זו). בעוד שרווח ההון הריאלי חויב במס, המרכיב האינפלציוני לא חויב במס אלא אם ניירות-הערך נרכשו לפני 1.1.1994, שאז המרכיב האינפלציוני עד לאותו מועד חויב במס בשיעור 10%.
יצוין, כי מוכר שרכש את ניירות-הערך במטבע-חוץ כדין בהיותו תושב-חוץ רשאי היה לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכשו ניירות-הערך כמדד. מבזק זה אינו מתייחס למוכר מסוג זה.
במכירת ניירות-ערך נסחרים חישוב רווח ההון הריאלי היה כדלהלן: לגבי יחידים וחברות שהוראות פרק ב לחוק התיאומים (ובכללן הוראות סעיף 6 לחוק זה) לא חלו בקביעת הכנסתם חושב רווח ההון הריאלי לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל, למעט לעניין ניירות-ערך נסחרים שערכּם צמוד למטבע-חוץ (כגון: איגרות-חוב) או כאלה שנקובים במטבע-חוץ (כגון: מניות הנסחרות מחוץ לישראל), שאז שער המטבע היווה את המדד. חריג לכך היוו איגרות-חוב שאינן צמודות במלואן למדד/מטבע – לגביהן מלוא רווח ההון הנומינלי (לרבות הפרשי ההצמדה החלקיים, ככל שקיימים) חויב במס.
ואילו יחידים וחברות שהוראות פרק ב לחוק התיאומים חלו בקביעת הכנסתם חויבו במס על רווח ההון הריאלי, כאשר החישוב נעשה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן. המרכיב האינפלציוני, לעומת זאת, לא חויב במס על-פי הוראות חוק התיאומים, וזאת אף אם ניירות-הערך נרכשו לפני 1.1.1994.
במסגרת תיקון 147 נקבע, כי כללי חישוב רווח הון הנכללים בחלק ה לפקודה יחולו, ככלל, הן במכירת ניירות-ערך נסחרים והן במכירת ניירות-ערך שאינם נסחרים. בשני המקרים, יוטל מס על רווח ההון הריאלי, כאשר הסכום האינפלציוני יחושב לפי השינוי במדד המחירים לצרכן בישראל. זאת, בכפוף לשלושה חריגים: האחד – מוכר שרכש את ניירות-הערך במטבע-חוץ כדין בהיותו תושב-חוץ רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד (כאמור, מבזק זה אינו מתייחס למוכר מסוג זה); השני – במכירת ניירות-ערך הנקובים במטבע-חוץ או שערכּם צמוד למטבע-חוץ בידי יחיד, יראו את שער המטבע כמדד; השלישי - במכירת ניירות-ערך שאינם צמודים במלואם למדד בידי יחיד, מלוא רווח ההון הנומינלי (לרבות הפרשי ההצמדה החלקיים, ככל שקיימים) יחויב במס.
מכאן עולה אפוא, כי החֵל מיום 1.1.2006 יחולו מספר שינויים מהותיים בכללי ההצמדה במכירת ניירות-ערך: לגבי יחיד, כללי ההצמדה במכירת ניירות-ערך נסחרים לא השתנו. לעומת זאת, כללי ההצמדה השתנו לגבי ניירות-ערך שאינם נסחרים: לפני תיקון 147, החישוב היה מדדי; ואילו לאחר תיקון 147 והחֵל מיום 1.1.2006 ואילך, החישוב יהיה לפי שער המטבע בכל אותם מקרים בהם מדובר במכירת ניירות-ערך הנקובים במטבע-חוץ או שערכּם צמוד למטבע-חוץ.
לגבי חברה מחוץ לחוק רווח ההון הריאלי במכירת ניירות-ערך יחושב בכל מקרה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן. זאת, אף אם מדובר בניירות-ערך הנקובים במטבע-חוץ או שערכּם צמוד למטבע-חוץ (שעל-פי הדין הקיים וכמוסבר לעיל, רווח ההון הריאלי במכירתם מחושב לפי השינוי בשער המטבע).
לגבי חברה בתוך החוק, רווח ההון הריאלי במכירת ניירות-ערך יחושב בכל מקרה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן. ברם, אם מדובר בניירות-ערך נסחרים שנרכשו לפני 1.1.94 המעבר מהוראות סעיף 6 לחוק התיאומים להוראות חלק ה לפקודה עשוי להביא להיווצרותו של סכום אינפלציוני החייב במס בשיעור 10%.
יושם אל לב, כי השינויים שתוארו לעיל יחולו על רווחי הון במכירת ניירות-ערך שתבוצע ביום 1.1.2006 ואילך, וזאת באופן רטרואקטיבי.
כך, למשל, חברה מחוץ לחוק שרכשה ביום 1.1.2004 מניות נסחרות בבורסה לניירות-ערך בניו-יורק ותמכור את המניות עד לתום שנת-המס 2005 תחויב במס בשיעור 15% על רווח ההון הריאלי שייגזר, בין היתר, מהשינוי בשער הדולר. לעומת זאת, אם אותה חברה תמכור את המניות ביום 1.1.2006 היא תחויב במס בשיעור 25% על רווח ההון הריאלי כאשר ההצמדה תהיה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן בישראל.
לאור האמור, יש להיערך לשינויים בכללי ההצמדה במכירת ניירות-ערך – הן נסחרים והן פרטיים – ובכלל זאת לשקול ביצוע של מכירה רעיונית (ככל שניתן) או, לחלופין ובנסיבות המתאימות, מכירה של ממש תוך רכישה מחדש של ניירות-הערך.