פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין משרקי (קישור לפסק-הדין).
עניינה של ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' מזרחי) בתיקים עמ"ה 138/08 ו-ע"ש 418/07 שאוחדו, בגדרם נדחו ערעורי המערער על שומת פקיד-השומה לשנת 2001 שהוּצאה לפי מיטב השפיטה על סך 543,072 ש"ח, והודעה בדבר דרישה לתשלום כפל-מס על סך 461,612 ש"ח שהוּצאה על-ידי מנהל מס ערך מוסף (קישור לפסק-הדין קמא).
בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' הנדל, דחה את הבקשה.
השופט הנדל חזר על ההלכה, לפיה בית-המשפט יורה על עיכוב הביצוע רק מקום שבו הוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו – כך, ככלל, וכך ביתר שאת באשר לפסק-דין המטיל חיוב כספי לגביו הנטייה הברורה היא שלא לעכב את הביצוע להוציא מקרים חריגים.
השופט הנדל הוסיף וקבע, כי האפשרות של גרימת נזק למבקש בְּשל מצבו הכלכלי, מקום שיש אפשרות להחזיר בעתיד את המצב לקדמותו, אינה שיקול כבד דיו להצדיק מתן עיכוב ביצוע בסעד כספי; וכי יסודות החריג לכך שהותוו בהלכת חנני (בש"א 8240/96) לא התקיימו לגבי המבקש.
לאחַר בחינת נסיבות המקרה, דחה השופט הנדל את הבקשה.