סעיפים 65 ו-66(א)(3) לפקודה כוללים הוראה אנטי-תכנונית, לפיה רואים הכנסות מסוימות של בן-הזוג הרשום ככוללות גם הכנסות מאותו סוג של ילדו שטרם מָלאו לו בשנת-המס 18 שנים.
עד לתיקון 147, מדובר היה בשלושה סוגי הכנסות: האחד – הכנסות מחברה שקופה; השני – הכנסות מריבית, דמי ניכיון ורווחים המשולמים על תוכנית חיסכון, פיקדון, קופת גמל או איגרת-חוב הרשומה למסחר בבורסה, או יחידה בקרן נאמנוּת, אלא אם כן נכסים אלה התקבלו בירושה; והשלישי – רווחי הון מסוימים (במסגרת זו נכללו רווח הון ממכירת נייר-ערך הרשום למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל, למעט רווח הון ממכירת נייר-ערך כאמור שהתקבל בירושה; רווח הון ממכירת יחידה בקרן נאמנוּת, זולת אם היחידה התקבלה בירושה; והכנסה מעסקה עתידית שלפי הוראות חלק ה3 לפקודת מס הכנסה חל עליה שיעור המס החָל במכירת נייר-ערך הרשום למסחר בבורסה, למעט עסקה כאמור שהתקבלה בירושה).
במסגרת תיקון 147 תוקנה רשימת ההכנסות האמורות ונקבע, כי זו תכלול את סוגי ההכנסות הבאות: (א) הכנסות מחברה שקופה; (ב) הכנסות מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, יהא מקורן אשר יהיה; (ג) הכנסה שהועברה מקרן להשקעות במקרקעין; ו-(ד) רווח הון מכל סוג שהוא.
הכל, זולת אם הנכסים שמהם נצמחו אותן הכנסות התקבלו בירושה, או שמקורם בפיצויים/כספי ביטוח שהתקבלו בשל פגיעת גוף.
תחילת התיקון כאמור (שנפלו בו, לעניין זה, מספר טעויות סופר) נקבעה ליום 1.1.2006. על-כן, יש לתכנן בהתאם את הכנסות התא המשפחתי ובכלל זאת לחַלקן באופן מושׂכל בין שנות-המס 2005 ו-2006.