פסק-הדין בעניין גוטמן
במבזק מיום 23.3.2012 התייחסנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז בעניין גוטמן נ' מינהל מקרקעי ישראל (ת"צ 5793-08-07).
באותו מקרה, ביקשו התובעים לאשר תובענה ייצוגית כנגד מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל, בטענה שאֶלה גבו שלא כדין מע"מ על עסקות שנעשו במקרקעין של קק"ל המיועדים למגורים ומנוהלים על-ידי המינהל (הכּוונה לכל תשלום על-פי חוזי חכירה, חוזי פיתוח, דמי חכירה שנתיים, דמי היוון, דמי היתר ודמי שימוש).
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת א' שטמר, דחה את הבקשה לאישור.
ביום 18.9.2013 פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' סולברג (בהסכמת השופטים ס' ג'ובראן ונ' הנדל), דחה את הערעור.
פסק-הדין בעניין חזן
בעניין חזן נידונו שלוש מחלוקות עיקריות בין המערערים עמי חזן ואריה חזן לבין פקיד-שומה נתניה: האחת, האם מוסמך פקיד-השמה לסַווג עסקה במקרקעין כ"עסקה פירותית" ולהטיל עליה מס הכנסה לאחַר שכבר סוּוגה כ"עסקה נוית" בשומה סופית על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין וזכתה לפטוֹר ממס שבח; השנייה, כיצד יש לסוַוג את עסקות המקרקעין בנסיבות המקרה, כעסקות הוניות או כעסקות פירותיות?; השלישית, האם יש לסוַווג את הכספים שמשכו הנישומים מחברה בבעלותם כהלוואה (שאיננה חייבת במס הכנסה) או כדיבידנד (החייב במס הכנסה)?
בפסק-הדין מיום 2.2.2005 דחה בית-המשפט העליון את ערעור הנישומים ברובו וכן דחה את ערעור פקיד-השומה (קישור לפסק-הדין).
בעקבות פסק-הדין האמור, הגיש עמי חזן תביעת רשלנות מקצועית כנגד שני רואי-חשבון וכנגד עורך-דין נוסף, וזאת בטענה למחדל ורשלנות מקצועית בכל הקשור לטיפולם בעניינו.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט א' טובי, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין), תוך שהוא קובע, כי לא נמצא כל יסוד לטענות התובע וכי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן.
עוד קבע השופט טובי, כי העובדה שלא כל ציפיותיו ותקוותיו של התובע התגשמו, אינה קובעת, שכּן המבחן בשאלת הרשלנות המקצועית אינו מבחן התוצאה אלא מבחן הטיפול הסביר והטוב, גם אם זה לא הניב את התוצאה המיוחלת.