פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ (קישור לפסק-הדין).
המערערת, "עוסק" העוסקת בייזום ובנייה במקרקעין, רכשה קרקע מאנשים פרטיים שאינם עוסקים, הוציאה חשבונית מס עצמית בשל הרכישה ("עסקת אקראי") וקיזזה את מס התשומות בגין חשבונית זו. לימים, בנתה המערערת על פרוייקט של דירות מגורים על הקרקע ומכרה דירות אלו.
לטענתה, אין היא חייבת במע"מ בגין מלוא התמורה ממכירת הדירות, אלא רק בגין ההפרש שבין התמורה לבין עלות הקנייה. זאת, כמתחייב מסעיף 5(ב) לחוק מע"מ.*
* סעיף 5(ב) לחוק מע"מ, קובע, כי "במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ"ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא, אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור, לבין מחירה בעת הרכישה...".
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת ד' קרת-מאיר, דחה את הערעור (ע"מ 1169/07), וקבע, כי הוראות סעיף 5(ב) לחוק מע"מ אינן חלות במקרה זה, שכן המערערת רכשה קרקע ולא דירת מגורים.*
* יושם אל לב, כי אליבא דבית-המשפט, המערערת הייתה זכאית לקזז את מס התשומות בגין החשבונית העצמית לא רק בעת הרכישה, אלא גם בעת מכירת הדירות. קובע בית-המשפט: "עם זאת, ובניגוד לנטען על ידי המערערת, נשמר למעשה עקרון ההקבלה, שכן אותו קונה שהוא עוסק רשאי לנכות את סכום המס בו נשא במקום המוכר כמס תשומות על סמך אותה חשבונית עצמית. זאת, הן במועד הרכישה והן בהתאם להוראות סעיף 43א(א) לחוק מע"מ, בעת המכירה."
על פסק-הדין האמור הוגש ערעור לבית-המשפט העליון.
ברם, לנוכח הערות בית-המשפט, חזרה בה המערערת מן הערעור, ועל-כן הערעור נדחה.
זאת, ללא צו להוצאות.