במבזק מיום 16.6.2013 נדרשנו לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי ר.א שליט פיתוח בניה ויזום פרויקטים בע"מ (ע"א 7973/11) ועל-ידי חברת נוף ים על פסקי-הדין שניתנו בעניינן על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים (ע"ש 305-08) ובתל-אביב (ע"מ 1156-09), בהתאמה, ולפיהם השכרת מקבץ דיור אינה מהווה השכרת דירת מגורים ישירות לשוכר ולכן אינה פטורה ממע"מ על-פי סעיף 31(1) לחוק מע"מ.
בהקשר זה, נבקש לעדכנכם, כי היום פורסם פסק-הדין בעניין יחזקאלי (קישור לפסה"ד).
המערער השכיר בניין דירות בירושלים לעמותה המעפילה בבניין ישיבת הֶסדר ("העמותה"), כאשר אין מחלוקת כי העמותה קיבלה למטרותיה את השימוש בכל יחידות הדיור בבניין, ונשאה בזכויות ובחובות המהותיות כלפי המערער.
המחלוקת בין המערער לבין רשויות המס נעה סביב סיווג עסקת השכירות: לטענת המערערת, מדובר בהשכרה למגורים הפטורה ממע"מ בהתאם לסעיף 31(1) לחוק מע"מ; ואילו המשיב סבור, כי מדובר בעסקה בין המערער לבין העמותה שאינה מהווה עסקה להשכרה למגורים, וזאת אף אם בפועל מתגוררים תלמידי הישיבה בחלק ניכר מהדירות בבניין.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הערעור.
השופט מינץ יישם את המבחנים שנקבעו על-ידי בית-המשפט העליון בפסק-הדין בעניין שליט ונוף ים שהוזכר לעיל וקבע, כי המערכת ההסכמית הקיימת בין המערער לבין העמותה ובין העמותה לבין תלמידי הישיבה מצביעה על כך שהמערער אינו משכיר לתלמידים דירות למגורים, כי אם לעמותה.
עוד קבע השופט מינץ, כי הגם שפעילותה של העמותה אינה פעילות "עסקית", מדובר בפעילות שתכליתה אינה אך למטרת מגורים, ובזה היא אינה נבדלת מכּל פעילות "עסקית" אחרת המניבה הכנסות.
קובע השופט מינץ (ראו הסיפא לסעיף 8 לפסק-הדין): "לו אכן העמותה הייתה מַפנה את תלמידי הישיבה למערער וזה היה משכיר להם את הדירות באופן ישיר; לו היה המשכיר קובע איתם את שיעור דמי השכירות; ולו היה המשכיר קובע את תקופת השכירות וכיו"ב, אזי במקרה כזה העמותה הייתה ממלאת רק תפקיד של 'מתווך', ואז העסקה הייתה פטורה מתשלום מע"מ."