פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין עמירם סיון (קישור להחלטה).
בשנת 2001 נערך בין המבקש לרשויות המס הסכם שומה.
במהלך שנת 2005 הוחלט לפתוח את ההסכם בהתאם להוראות סעיף 147 לפקודה. כך, ביום 29.12.205, יומיים לפני תום תקופת הזמנים הקבועה בסעיף 147, נשלחו לבא-כוח המבקש באמצעות הפקסימיליה שני מסמכים: האחד: מסמך חתום על-ידי המשיב שכותרתו "פירוט הנימוקים לקביעת השומה – תוספת לטפסי שומה", בו צוין כי הוחלט לתקן בצו את הכנסתו החייבת של המבקש לשנת-המס 1999; השני: תדפיס ממחשבי המשיב המתוארך לאותו היום וכולל את נתוני חישוב המס המעודכנים.
המבקש ערער על קביעה זו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב וביום 18.3.2007 הגיש "בקשה לקבלת הערעור על הסף" בה טען לכשלים שנפלו בהליך שנקט המשיב המצדיקים לשיטתו את ביטול הצו שהוצא לו (בש"א 6634/07 שהוגשה במסגרת עמ"ה 1038/06).
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הבקשה, בקובעו כי במקרה דנן התקיימו נסיבות "חריגות ומיוחדות" המצדיקות את פתיחת הסכם השומה.
בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט העליון על החלטה זו נדחתה ביום 5.7.2010 (רע"א 348/10).
בעוד הליך הערעור שבוֹ נקט תלוי ועומד (עמ"ה 1038/06), הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בחודש פברואר 2013 בקשה לעיון מחדש בהחלטתו המקורית, תוך הפנייה לפסקי-הדין בעניין איקאפוד ודור און שניתנו בתקופה שחלפה מאז נדחתה בקשתו הראשונה לקבלת הערעור "על הסף".
ברם, גם בקשה זו נדחתה על-ידי השופט אלטוביה, בקובעו, כי לא חל כל שינוי בנסיבות המצדיק את קבלתה.
על החלטה זו הגיש המבקש בקשה רשות ערעור נוספת לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת א' חיות, דחה את הבקשה.
השופטת חיות חזרה על הכְּלָל, לפיו השגות על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית ידונו על-ידי ערכאת הערעור במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי, אלא אם הראה מבקש רשות הערעור כי דחיית הדיון בהשגתו תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, כי עלול להיגרם לו נזק של ממש, או כי יתקיים בעניינו הליך מיותר או שגוי.
לדבריה, כְּלָל זה יפה ביתר שאת באותם מקרים שבהם משמעותה המעשית של ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור היא המשך בירור ההליך לגופו תוך דחיית טענה מטענותיו המקדמיות של המבקש; וכי על אחת כמה וכמה יפים הדברים כאשר הבקשה מכוּונת כמו בעניין זה כנגד החלטה לעיון חוזר בהחלטת ביניים שבקשת רשות ערעור עליה כבר נדחתה בעבר.
לבסוף, ציינה השופטת חיות, כי ככל שהמבקש ירצה להשיג על תוצאת פסק-הדין שיינתן בעניינו, פתוחה בפניו הדרך לעשות כן באמצעות הגשת ערעור בזכות.