ביום 21.5.2013 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, בעניין מיכאל ספיר.
בסמוך לאחַר מתן פסק-הדין, אסר השופט אלטוביה את פרסומו, ורק היום ניתנה החלטתו להתיר את הפרסום כאמור (קישור לפסה"ד).
עניינו של פסק-הדין בשאלת סיוּוגו של המערער כתושב סינגפור (כטענת המערער) או כתושב ישראל (כטענת המשיב) בשנות-המס שבמחלוקת (2005-2001). זאת, בין היתר, לאור העובדה שבעוד שהמערער עבר להתגורר בסינגפור, אשתו ושתי בנותיו המשיכו להתגורר ולעבוד בישראל.
פסק-הדין עָסק בשתי סוגיות נוספות הרלבנטיות לדין שלפני תיקון 132, כפי שיבואר להלן.
השופט אלטוביה נדרש להגדרת המונח "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודה, כנוסחה לאחַר תיקון 132, ביחס לכל שנות-המס שבמחלוקת, דהיינו לרבות ביחס לשנות-המס 2001 ו-2002. זאת, בהתאם להלכת גונן (ע"א 477/02), לפיה ניתן להיעזר בהגדרה החדשה ובחזקות שנקבעו בה כדי לבחון את שאלת התושבוּת גם במקרים עליהם חל נוסחהּ הקודם.
לגבי שנת-המס 2001 קבע השופט אלטוביה, כי לאור העובדה שהמערער שהה בישראל 224 ימים בשנה זו (עוּבדה הרלבנטית לעניין החזקה המנויה בהגדרת המונח "תושב ישראל") כמו גם לאור עוּבדות נוספות (ובכלל זאת, העסקת העובד על-ידי חברת פרטנר, השכרת דירה בישראל ועוד), מרכז חייו של המערער היה בישראל.
לעומת זאת, לגבי שנות-המס 2005-2002 הגיע השופט אלטוביה למסקנה, כי רוב זיקות התושבוּת התלויות במערער היו מצויות בסינגפור, בעוד שזיקות התושבוּת שאינם תלויות בו בלבד, כגון: מקום מגורי אשתו ובנותיו, היו מצויות בישראל.
לעניין זה ציין השופט אלטוביה, כי אכן מקום המגורים של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום וכי אין זה שכיח שבני-זוג מחליטים להתנהל תוך הפרדה של מקום המגורים; אך אין לשלול התנהלות כזו, אם וככל שיוכח שבשנות-המס הרלבנטיות בן-הזוג מתגורר דרך קבע מחוץ לישראל ושמירב הזיקות תבצענה על כך שמרכז חייו הינו שם.
לגופו של עניין, וכפועל יוצא מעדותו של המערער, קבע השופט אלטוביה, כי המערער אכן נשא במידה גבוהה בנטל לשכנע, כי מרכז חייו בשנות-המס 2005-2002 היה בסינגפור וכי הוא תושב לצורכי מס בשנות-מס אלו.
לאור קבלת עמדת המשיב ביחס לשנת-המס 2001, המשיך השופט אלטוביה ונדרש לשתי סוגיות נוספות:
האחת, האם הכנסות המערער בסינגפור בשנה זו היו חייבות במס בישראל בהיותן מופקות ממשלח-יד שבדרך כלל המערער עוסק בו בישראל, כאמור בסעיף 5(1) לפקודת מס הכנסה (כנוסחו לפני תיקון 132).
בעניין זה, קבע השופט אלטוביה – תוך שהוא נדרש, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין פרופ' גבריאלה שלו (ע"א 2308/08) – כי גם בישראל וגם בסינגפור עָסק המערער באופנים שונים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, וכנגזר מכך, יש לראוֹת בו כמי שעָסק בסינגפור במשלח-יד שבדרך כלל הוא עָסק בו בישראל.
השנייה, האם בדין טען המערער, כי הוא זכאי לוותר על תחולת האמנה למניעת מסי-כפל בין ישראל לבין סינגפור ולהחיל עליו את הוראות סעיף 1 לצו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל), התשכ"ד-1963 באופן כזה שהמס שיוטל עליו יהיה בשיעור 25%.
בעניין זה, קיבל השופט אלטוביה את עמדת המערער, תוך שהוא מתבסס, בין היתר, על עמדת רשויות המס בחוזר מס הכנסה 11/2002 (קישור לחוזר).