כידוע, סעיף 9א לפקודת מס הכנסה מַקנה פטוֹר (חלקי) ממס בגין קצבה מזַכה שמקבל יחיד שהגיע לגיל פרישה.
לעניין זה, נקבעה בהגדרת המונח "גיל פרישה" חלופה, לפיה יִראו אדם כאילו הגיע לגיל פרישה אף אם הוא פרש פרישה מוקדמת בְּשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר שנקבעה על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1958; חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954; חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970; פרק ג2, פרק ו'2 ופרק ט'2 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; ותקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם-1979 ("החוקים שברשימה").
הבוקר פורסמה הנחייתו של רו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, לפיה הוחלט ברשות לנקוֹט בפרשנות מקילה לגבי אותה חלופה של גיל פרישה.
כך, נקבע, כי הקלת המס לפי סעיף 9א לפקודה תינתן לא רק במקרה בו מקבל הקצבה הינו בעל נכות רפואית יציבה בדרגה של 75% או יותר, אלא גם במקרה שלמקבל הקִצבה נקבעה נכות תפקודית על-פי איזה מהחוקים שברשימה, ובלבד שהתקיימו שני התנאים המצטברים הבאים: (א) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשֹתכר יציבה, לפי סעיף 209 לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור 75% או יותר; (ב) פרישתו של מקבל הקִצבה מעבודתו קשורה בקשר סיבתי ברור לנֵכות תפקודית זו.
עוד צוין בהבהרה, כי אין בה כדי לשנות מעֶמדת רשות המסים, כי ה"נכות" לעניין הוראות סעיף 9(5) לפקודה הינה נכות רפואית ולא נכות תפקודית.