פורסם פסק-הדין בעניין עמותת התבנית (קישור לפסה"ד).
המערערת הינה עמותה שנרשמה כמלכ"ר לעניין חוק מע"מ והמאגדת בקרבה חברים בוגרים אשר חָברו יחד מתוך רצון לחקור תהליכים אוניברסליים דינמיים המתרחשים בעולם, כאשר פעילות העמותה באה לידי ביטוי במפגשים, כנסים והרצאות.
המחלוקת בין המערערת לבין המשיב, מע"מ ת"א 3, נעה סביב התקשרותה של המערערת בהסכם עם חברה אמריקאית ולפיו ניתנה למערערת זכות שימוש בלתי-בלעדית בקניין הרוחני של אותה חברה המכיל חומרים שונים בו עוסקת המערערת - חומרים בכתב, קובצי שמע ווידאו, חומרים גרפיים וחומרים מצולמים.
לטענת המשיב, מדובר בייבוא טובין החייב במע"מ. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת ד' קרת-מאיר, דחה את הערעור.
השופטת קרת-מאיר קבעה, כי הגדרת המונח "טובין" שבסעיף 1 לחוק מע"מ כוללת לא רק נכסים מוחשיים אלא גם כל נכס בלתי-מוחשי, לרבות קניין רוחני, ועל-כן ייבואו לישראל חייב במע"מ מכוח הוראות סעיף 2 לחוק.
לעניין זה קבעה השופטת קרת-מאיר, כי השאלה האם מדובר במלכ"ר או בעוסק אינה רלבנטית, שכן סעיף 2 לחוק מטיל את החיוב במע"מ בגין ייבוא טובין הן על מלכ"ר והן על עוסק.
לגופו של עניין, קבעה השופטת קרת-מאיר, כי מההסכם עליו חתמה המערערת עולה באופן חד-משמעי כי זו התקשרה עם החברה האמריקאית לשם רכישת טובין בלתי-מוחשיים, כאשר אותם טובין יובאו על-ידה מארה"ב לישראל.
השופטת קרת-מאיר הוסיפה וקבעה, כי אין מקום שלא לכלוֹל בסעיף 15(א)(2) לחוק מע"מ – לפיו יראו שירות כניתן בישראל, בין היתר אם "הוא ניתן לתושב ישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלעניין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל" – תאגידים שאינם חברה או שותפוּת המקבלים שירותים מתושב-חוץ ובכללם עמותות דוגמת המערערת.