פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בעניין כלל חברה לביטוח בע"מ (קישור לפסה"ד).
עניינו של הערעור בשלוש עסקות שביצעה המערערת, חברת ביטוח העוסקת בכל ענפי הביטוח, לרכישת מניות שלוש חברות לניהול קרנות פנסיה.
בדיווחיה למשיב, טענה המערערת, כי בעסקות אלו רכשה לא מניות בלבד, אלא רכשה גם נכס נוסף הנלווה למניות – מוניטין, ולחלופין, סינרגיה וזרם עמלות.
המשיב חָלק על עמדת המערערת ומיסה את העִסקות כאילו היו עסקות לרכישת מניות גרידא.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור.
אומנם, השופט אלטוביה קבע, בניגוד לדעת המשיב, כי עקרון המהות הכללית האמיתית במשולב עם הטלת מס אמת מחַייב לאפשר לנישום לטעוֹן למהות כלכלית על-פני צורה, תוך הטלת נטל שכנוע מוגבר על הנישום הטוען לכך ותוך שימת לב לשאלות של תום לב.
ברם, לאחַר שבחן השופט אלטוביה את מהות העִסקות שבוצעו ומטעמים שונים לגבי כל אחת מהן, הוא הגיע למסקנה, כי לא היו אלו עסקות לרכישת מוניטין ואף לא לרכישת סינרגיה או זרם עמלות, כטענותיה החלופיות של המערערת.
אנו ממליצים לקרוא בעיון את פסק-הדין, הכולל מספר קביעות בעלוֹת השפעות רוחב, כגון: זו לפיה בנסיבות שונות ייתכן כי יש לראוֹת בעסקה כעסקה למכירת מוניטין גם בהיעדר תיק לקוחות (סעיף 38 סיפא לפסק-הדין).